אה״ח מוכרח אני להגיד לך מעמד ומושב ישראל מימי שמאי והלל שהיו דור שביעי לתנאים עד רבינו הקדוש דרך כלל. דע אדוני המלך שהצדיקים האלה היו בזמן הורדוס המלך אשר הרג (ב״ב דף ג׳ יוסיפון בספרו לרומים) את כל חכמי ישראל חוץ מבבא בן בוטא מיראתו פן ימאנו במלכותו לפי שלא היה מזרע ישראל וכתיב (דברים י״ז) מקרב אחיך תשים עליך מלך ואע״ג שאחר כך השלים עמם ויכבדם וינשאם כל זמן שהיתה לו ישיבה בעולם. הנה אחר מיתתו רבו המלחמות ותכפו הצרות. כי אם מחוץ לא תשכל חרב שונאי ישראל. מחדרים אימת הצדוקים והפרושים זה על זה וכל דאלים גבר ומתנשא לאמר אני אמלוך. אחר כך קמו הפריצים על הצדיקים והחסידים והחכמים והשועים המבקשים לנפשם השקט שלוה ומרגיע. ויהרגו מהם כרצונם בהחבא והנשארים ברחו אחד הנה ואחד הנה כי ראו כי כלתה עליהם הרעה וישארו התלמידים בלי רב כצאן אשר אין להם רועה בתוך זמן למודם. ואיתא בר״ה (פ״ד דף ל״א סע״א) שעשר גליות גלתה סנהדרין ובשבת כתבו (פ״ק דף ט״ו סע״א) עד שלא חרב הבית מ׳ שנה לא דנו דיני נפשות. וכתב רש״י משום דנפישי רוצחים. אח״כ נחרב בית המקדש ותשקוט הארץ קצת שנים. עד אשר היחידים אשר במדינת ציר״יני ואשר במלכות מצרים קמו על הרומיים והיונים היושבים שם ויכו בהם מכת חרב והרג ואבדן וכמעט שנתנו הארצות ההם שממה מבלי יושב. והיהודים אשר באי ציפר״י הרגו בה מאתים אלף וישלח עליהם טראג״יאנו קיסר רומי חיל גדול ויהרוג מספר עצום ונורא של יהודים וזה נמצא ברמז בירושלמי דסוכה פ׳ החליל ובמדרש איכה בפסוק על אלה אני בוכיה. וכן על פסוק דוב אורב הוא לי אמרו דוב זה אספסי״אנוש ארי זה טרכי״נות. אבל צריך להגיה טראג״יאנו במקום טרכ״ינוס וימת טראג״יאנו וימלוך אחריו אדריאנוס קרובו. ויהי מקץ שנים למלכי ויצו ויבנו את ירושלים והיהודים נתנו יד ויקימו חומותיה ויציבו דלתותיה ויאחזו בתוכה. ויבואו הגוים גם כן לגור בה ויקימו אשרים והמנים ומזבחות לבעלים ויחר אף היהודים ויאמרו הייטב בעיני ה׳ שהרשעים המתועבים ישימו פסלם בעיר אשר בחר ה׳ ויטמאו את עיר הקדש. ועוד חרה אפם כי אחרי מלחמת טראגי״אנוס נאסר להם ללכת בתורת משה עבד ה׳. לכן קמו על הרשעים ויכו בהם מכה רבה כי בטחו בבן כוכבא. הנקרא אח״כ בן כוזיבא. וישמע אדריאנו״ס ויבא עליהם בחיל כבד מאוד בשנה העשירית למלכו. ויהרוס את העיר הגדולה ביתר בשנת נ״ב לחרבן הבית עם חמשים ערי מבצר ותתק״פה ערי הפרזי וימת עם רב מיש־אל. כדאיתא (דף נ״ז סע״א) בפ׳ הניזקין ואז נגדעה קרן ישראל עד יצמח קרן לדוד בב״א ונהרגו עשרה הרוגי מלכות באותו הפרק על קידוש השם כאשר הוכחתי (וכוח שני סימן י״ו) ואדריאנוס צוה שתבנה ותכונן עיר ירושלם בדור אחר ריב״ז ור״ג. והיינו שמצינו שבימי ר׳ יהושע בן חנניא שהיה א׳ מה׳ תלמידי ריב״ז כדאיתא בפ״ב דאבות (משנה ח׳) גזרה מלכות שיבנה בית המקדש כדאיתא בב״ר סדר תולדות יצחק (סוף פ׳ ס״ד) עמדו פפוס ולוליאנוס והושיבו שולחנות בדרכים להספיק מחיה ומזון וכסף וזהב לעולי הגולה. והלכו כותיים והלשינו למלך לאמר אם תבנה העיר הזאת לא יתנו עוד לך מס וימרדו בך. אמר הקיסר דבר המלך אין להשיב. אמרו לו צוה שיוסיפו או יגרעו מן המדה הראשונה כל שהוא והן בטלין מאליהן. וכן עשה. ויהי כשמוע בני ישראל את הדבר הרע הזה געו בבכיה בבקעת בית רמון. וייראו זקני הדור פן ימרדו במלכות. ויאמרו ילך ר׳ יהושע בן חנניא ויפייס את העם. הלך ואמר להם ארי טרף טרף ועמד עצם בגרונו ואמר כל מי שמוציאו אתן לו שכר גדול. בא קורא מצרי שח טומו ארוך והוציאו ואמר לארי תן לי שכרי. אמר לו הארי לך והתפאר שנכנסת בפי הארי בשלום ויצאת בשלום. כך דיינו שנכנסנו לאומה זו בשלום ויצאנו בשלום. וזה ר׳ יהושע בן חנניא תלמיד ריב״ז היה בנ״ב שנים שבין חרבן הבית לחרבן ביתר ואילו ציווי בנין ב״ה היה בזמן הקיסר יוליאן הנקרא מורד לפי שמרד באמונת המצרים וחזר והקים מצבות לאלילים. נמצא שבין בנין של ריב״ח לבנין הקיסר יוליאן יש יותר מר״ן שנים. א״כ צריך לומר דתרי בניני הוו. חד בימי טראג״אנו או אדריאנוס וחד בימי יוליאן ושל יוליאן לא נזכרה בספרנו אלא בדברי הימים של האפיפיורים בשנת שס״ו לחשבונם בימי דמס״ו אפיפיור ל״ח. כאשר כתב פלאטינ״א בעל ספר חיי אפיפיורים, הרי שמימות שמאי והלל ואילך היו בני ישראל הולכים ודלים. והוה על הוה תבוא לא שלונו ולא שקטנו ולא נחנו ויבא רוגז ב׳ חרבנות של ירושלים בראשונה. ושל ביתר באחרונה. וכל איש לדרכו פנה למלט את נפשו מקול תרועת מלחמה ומתוקף הצרות ורוע הגזרות ולפיכך לא היה להם פנאי לא ללמוד ־ ולא ללמד. ויהי כי באו לעיין בפירוש העיקרים זה אומר כך נראה לי. וזה אומר כך נראה לי. ואם באולי איזה תלמיד זריז וותיק כתב איזה פירוש ששמע נאבדו כתיבותיו וספר זכרונותיו בברחו כי די לו שתהיה לו נפשו לשלל. אלה הן תולדות המלחמות דרך טבע בלי תוספת ומגרעת. וא״כ אם בעיניך יפלא איך נשכח פירוש קצת עיקרים בעיני יפלא איך שמרו העיקרים עצמם: