והרמ"ז כתב וז"ל מיד אזדמן בהדיה יצה"ר כתוב במרכבת יחזקאל שקודם חטא אדה"ר היו החסדים קודמין לירד בזעיר ואח"כ הגבורות. ואחר שחטא ה"ס השיב אחור ימינו וקדמו הגבורות לחסדים וזהו טעם קדימת יצה"ר שהוא נמשך מהגבורות ודבק עם נפ"ש האדם שהיא גי' ת"ל ה"פ אלהים ולכן בשעתא דבר נש אתי לעלמא שהוא יציאתו מבטן אמו שאז ג"כ נפשו יוצאת מיסוד רחל דעשייה משא"כ קודם לכן בעודו בבטן שאין בו רק הבל דגרמי ובצאתו מיד אזדמן ליה יצה"ר שהוא מבחי' נוקבא של נוגה שכנגד נוקבא דקדושה שממנה סוד הנפש:
לפתח חטאת רובץ פתח זה ה"ס יסוד נוקבא דקדושה ור"ת לפתח וכו' רחל למפרע:
חטאת רובץ דא יצה"ר מדהו"לל חטאת רובצת ואמר רובץ לרמוז ליצה"ר שה"ס מלאך שלוח מנוקבא דקליפה הנק' חטאת ועוד ירמוז למ"ש שם בדרוש הקליפות בסוד יותרת הכבד שגדל כחה של לילית מס"מ כמ"ש בפ' פנחס דאיהי שלטא על דכורא. ולפי שהיא עדיפא מהזכר שלה לכן אמר רובץ:
ודוד ה"נ קרייה וחטאתי לרמוז שהוא מנוקבא דקליפה וכוונתו של דוד על נוקבא דקליפה שהיא נגדי תמיד כי דוד ירמוז אל המ' דקדושה: שאם כוונתו על חטאתיו הו"לל וחטא"תי לשון רבים כמ"ש כי פשעי וכו': ויצ"הט אתי לבר נש ביומא דאתי לאתדכאה שיצה"ט הוא נמשך מהחסדים שיש בהם סגולה ללבן ולמתק הגבורות וביומא דאתי לאתדכאה בי"ג שנים שאז משפיעים עליו כח הרוח שהוא מהחסדים והטעם כמ"ש הרב ז"ל שעיקר עץ הדעת טו"ר הוא בנוקב' ובמקום אחר אמר שהוא מהחזה דזעיר דיצירה ולמטה: והיינו הך שהרי כל עולם העשייה שהיא נוקבא דיצירה מקומו מן החזה ולמטה. ואם ידעת מדריגת העולמות בבריאת אדה"ר תבין שתחתית העשייה היה מגיע עד מקום החזה דזעיר דיצירה ומשם ולמטה היו י"ד מדריגות עד תחום הקליפה בסוד שד"י שאומר לעולמו די ולכן אותיות אחרונות של מילוי יצ"ר יו"ד צד"י רי"ש הם שד"י באופן שבי"ג סנה עולה האדם ממטה למעלה כל י"ס דעשייה ונה"י דיצירה הם י"ג וביום א' משנת י"ד מתחיל ליכנס בת"ת דיצירה שהוא בחי' רוח:
איזדווג ב"נ בתרוויהו שאז מזדווגים רוח ונפש שה"ס חו"ג ולכן הם מתחלקים חד לימינא וחד לשמאלא פי' חסדים לימין הלב שהוא הרוח וגבורות בחלל שמאל שהוא של דם ואלין אינון ב' מלאכים ממש כמ"ש במרכבת יחזקאל כי יצה"ט ויצה"ר הם ב' מלאכים בחי' חו"ג של חלקי אותה הנפש וע"ש כי הוא דרוש ארוך ואלו המלאכים הם ממונים לשמירת האדם מפני שהם מתהוים מן לבושי הנפש שהם מסוד חו"ג:
אתי בר נש לאתדכאה וכו': הוא מ"ש בריש פרשת וישב בפ' טוב ילד מסכן וכו' שהגם שיצה"ר יש לו קדימת הזמן מ"מ יצה"ט יש לו קדימת המעלה להיותו מושפע מהחסדים ולכן יצה"ר אתכפיא קמיה כדרך הגבורות הכפופות לחסדים כמש"ה ואל אישך תשוקתך ושליט ימינא כמ"ש והוא ימשל בך:
הה"ד כי מלאכיו וכו' פי' בא ליטהר אז נכלל הרע בטוב בא ליטפל בבקשת מזונו ולהזדווג וכיוצא אז הטוב מסכים עם הרע שהוא מעורר לדברים אלה כמ"ש בכל דרכיך:
ר"א מוקים ליה להאי קרא ביעקב ומפרש מלאכיו של ה' יצוה לשמור לכל צדיק מלבד ב' הנז"ל שהופקדו מיום שנברא וליעקב שולחו לו ראשי צבאות ה' בזכותו ובזכות י"ב שבטיו ששורשיהם למעלה משפיעים באותם המלאכים וכנז"ל דאשתקיין ממיא דימא רבא שה"ס השכינה דאצילות המקננת בהיכל ק"ק שהי"ב שבטים הם בזרועות ושוקים שלה כמ"ש בל"ת בפרשת ויגש ומלאכי מרכבה שלה שהם מגא"ר הם בהיכל הרצון וז"ש מלאכיו יצוה לך מלאכיו ממש ואומרו משריין ממנן ר"ל שבאו החיילות והממונים שלהם שהם מגא"ר הממונים על סך מלאכים כמ"ש בהדיא בפ' בהעלותך ע"ש גם אלו משריין שבאו ליעקב כולם ממכן ושרים על מלאכים אחרים:
והכא כיון דאישתזיב וכו' בא ללמד מה ענין זה לשל מראה הסולם כי הנה בצאת יעקב לח"ל נתלבשה נפשו הקדושה בלבושי חול ובסוד הקטנות שה"ס החלום דהיינו גדלות הסתום בתוך הקטנות. כי אז היה יעקב יורד לבין החיצונים ללקט ניצוצות קדושות מתוך קליפת לבן העצומה ולכן עשה עצמו מתחפש ונכנע ולכן נסתרה השכינה וחיליה בסוד החלום. אבל הכא כשהגביה כבר כסאו של יעקב בהצילו מיד עושק את העשוקים ונתיאש לבן מלהטפל עוד אליו כמ"ש וישב לבן למקומו. אחר שביררם והוסיף לבן משלו ונכנע אל הקדושה באומרו ואלהי אביכם וכו' ונשארה טומאת לבן כמצולה שאין בה שום מה לברר ולכן לא יספו עוד מזרע אברהם ליקח משם אשה כי כלו כל הניצוצות לצאת:
כדין איזדווגת וכו' ז"ל ס' הדרושים היכל הז' ה"ס הים וה"ס הכסא וד' יסודות מג"אר הם סוד ארבע רגלי המרכבה והם מעוררים סוד הזווג להכלל היכל הו' בהיכל הז' עכ"ל עוד איתא שם שלבן ובלעם הם משורש א' דהיינו מסיגי הדעת שהוא אחורי היכל הרצון ושם ירד יעקב ללקט בירוריו לחרן סוד דיני הגרון אצל לבן בן נחור כי נחר גרונו ולהיות שהוא היה כולל בקרבו גם קליפת נחור לכן לבן נוטריקון "לבן "בן "נקור וכאשר נצל יעקב את לבן הריק כל כחו והוא שב למקומו כמ"ש גם בבלעם ואז נאמר ויעקב הלך לדרכו שנכנס לתוך הקדושה להיכל הרצון ולכן מיד פגעו בו מלאכי מרכבה וקבלו כח גדול לעלות ולהכלל בהיכל ק"ק ששם השכינ' ואז נק' משריין קדישין להיותם בק"ק ובמקום המוחין שהרי היכל זה ה"ס כחב"ד דבריאה ובאו ליחדא ליה כי כן הצדיקים הם הפנימיות והמלאכים חיצוניות מבחוץ וכידוע שבהתעלות העולם התחתון אל העליון נעשה חיצוניות שלו כמ"ש בסוד התכללות העולמות באצילות בשעת הזווג והמקובלים כתבו שהיו ג' מלאכים רפאל אוריאל מיכאל ר"ת רא"ם וז"ש כאשר ראם ובודאי גבריאל וחילו היה נכלל עם האחרים ולא נגלה בגילוי שהוא גבורה שר הפחד שמהשתלשלות דיניו יונק עשו.