והרמ"ז כתב ריש פ' ויגש וז"ל כד ברא קב"ה עלמא סתם עולם הוא זעיר בעל ו"ק והענין מובן במ"ש הרב כי תחלה היה זעיר בלי תיקון בסוד עולם התהו ואחר שבא התיקון נתעלו כל הו' נקודות למעלה למעי הבינה שהיא סוד עולם הבריאה דאצילות וגם ז' הבלים עלו מעולם הבריאה עד אימא עילאה ושם נתקנו בסוד ו"ק מזרח דרום וכו' ולעומת כן שייכא שפיר לישנא דבריאה בזעיר:
א"ר יצחק לר"י הא תנינן דכר ברא וכו' דרוש זה מכוון מאד לאחר חצות שכל סודו לקמים באותו זמן להשתדל בתיקון רחל היא סוד הארץ העליונה מדריגת עשייה שבאצילות אשר כנגד זה נשתלשלו העולמות בכללות אל ד' עולמות אבי"ע. וידוע שסוד ג' כלים של כל פרצוף ופ' הם כלים לנר"ן שהם בסוד בי"ע כי סוד חיה אינה נגבלת בכלי וכמו כן עולם האצילות תמן מקנו אבא. והוא בסוד איהו וחיוהי חד בהון כי בחי' הכלים הם להיות נשמה לג' עולמות בי"ע שהם נקראים עלמא דנוקבא ולכן ג' שמותם בריאה יצירה עשייה לשון נקבה. ובכלי הספירות והקצבה שבהם מתעלם אור פנימי ואמרו עלמא תתאה כגוונא דעלמא עילאה ירצה שבאצילות יש ג' כלים שיכון אמצעי חיצון שהם בסוד בי"ע וכנגדם יש ג' עולמו' תחתונים שהם בי"ע הנק' עולם הפירוד:
וכולא דא לקבל דא מובן במ"ש הרב שג' כלים של הפרצוף יורדים לג' עולמות דהיינו כלים הפנימיים שהם כלי הנשמה הם נשמת בריאה: וכלים האמצעיים שהם כלי הרוח הם נשמת היצירה וכלים החיצונים שהם כלי הנפש הם נשמת העשייה:
ואיהו יקרא וכו' פי' שהיא לבוש אור הפנימי דר"י הוה קארי למאניה מכבדותי כי באותם כלים מתלבשת בחי' נר"ן ומזה נמשך שבין בינה ובין מלכות נקראים בשם כבוד מפני שכל בחי' כלי הוא מבחי' הנוקבא:
וברא אדם על כולא עיקר הייחוד של העולמות הוא ע"י האדם שמייחד עולם האצילות עם ג' עולמות בי"ע ובסוד שם אדם יו"ד ה"א וא"ו ה"א כנגד ד' עולמות וה"ס הפנימיות כי העולמות הם בבחי' חיצוניות:
אנכי עשיתי ארץ וכו' דייק למה לא אמר אני. ב' למה לר' הזכיר גם השמים ולמה הזכיר עשיה בארץ ובריאה באדם הפך הכתוב ברא ה' את השמי' וכו' ובאדם כתיב נעשה אדם ולזה השיב אנכי עשיתי ארץ ודאי. ויובן בהקדים מ"ש הרב ז"ל שהארץ נבראת משלג שתחת כסא הכבוד שנ' כי לשלג יאמר הוי ארץ שהוא בסוד ג' אלפין שיש במילוי מ"ה שהם גי' של"ג. ומז"לן שידוע שבבחי' א' מתחלק שם מ"ה בזעיר כל ד' אותיות יו"ד בכתר ה"א בדעת וא"ו בת"ת ה"א ביסוד א"נ כמ"ש באוצ"ח בדרוש הצרעת שמחלק שם מ"ה שנמצאו ג' אלפ"ין בד"תי. וצא"ל שג' אלפי"ן אלו הם סוד ג' שמות אה"יה הידוע. וגם נודע שעיקרה של ר"ל הוא מאומא הנק' אנכי והיא בסוד התפשטותה בכל זעיר באופ' זה תחלה תשכיל ג' שמות אהי"ה בבחינה העליונ' שהיא בסוד האותיות שהן י"ב שכן הוא שרשן במזל ונקה שה"ס ג' שמות אהי"ה י"ב אותיות ואח"כ מתפשטים בתוך זעיר בסוד ס"ג שהוא מספרם והיינו בכחב"ד ח"ו. דזעיר הם ס' ושליש ת"ת הרי ס"ג והרי ע"ז עם ב' כוללים של י"ב וס"ג ואח"כ תשכיל ג' כללותם כנגד הארתם בנה"י דזעיר בסוד נה"י חדשים שלו הנעשים מאימא וכמ"ש הרב בסוד שם בינה שהוא בינה יסוד נצח הוד הרי פ' עד היסוד וכללות הכולל המאיר בעטרא דזעיר ששם שורש המ' בבחי' התחתונה הרמוזה בשם ארץ הרי פ"א גי' אנכ"י וה"ס אנכי שהוא מסוד שם אהי"ה עשיתי ארץ. א"נ ג' אלפי"ן דשם מ"ה הם ג' שמות אהי"ה המתפשטים בג' חלקי זעיר חב"ד חג"ת נה"י שיש בהם ג' בחי' של כ"ז אותיות התורה שמהן בנין כל הפרצוף וידוע שהן ג' פרצופים האחד דקטנות בסוד נה"י והב' דיניחא בסוד חג"ת והג' דגדלות בסוד חב"ד ובכל פרצוף יש כ"ז אותיות והיינו ג"פ ט' ספיר' פנים תיכון חיצון. וה"ס ג' אלפא ביתות דאותיות גדולות ובינוניות וקטנות וג"פ כ"ז גי' אנ"כי וגי' כס"א ולהיות שבחי' ארץ הוא התחתונה שתחת היסוד הרי שארץ נבראת משלג שהם גי' אלפ"ין שתחת כסא הכבוד והיינו אנכי עשיתי ארץ שה"ס אימא המכוננ' ברת' בבחינתה. התחתונה שהיא ארץ והיא עשיה והיינו עשיתי ארץ. גם ידוע אהי"ה פעמים אהי"ה גי' אמ"ת שהוא נוטריקון אלף מאתים תשעים ונרמז בדניאל בכתב אמת ואמר שם אלף ר' ותשעים גי' אר"ץ וז"ס אמת מארץ תצמח:
וזהו אנכי עשיתי ארץ כי מסוד אנכי שה"ס כסא משם נעשית ארץ בבפי' התחתונה דהיינו עשיתי וסודה מג' אלפ"ין שבשם מ"ה העולים של"ג ואמנם תמצא שלא נתנו אל ארץ כל של"ג אורות של ג' אלפ"ין רק רצ"א כמנין אר"ץ וחסרה ממספר של"ג מ"ב שאלו נשארו לזעיר סוד שאר האותיות של שם מ"ה מלבד ג' אלפי"ן. ולכן נשארו בו מ"ב אורות מג' אלפין שאם תקח הארץ כולם יחסרו באדם וז"ש מ"ט עשיתי ארץ בגין דאדם וכו' ירצה למה נעשתה בבחי' ארץ ולא לקחה כל השל"ג ומשיב בגין דאדם עליה בראתי פי' מפני שקודם לה בראתי אדם שה"ס זעיר והוצרך ליטול מ"ב אורות כנגד שאר אותיות הנשארות:
ופשט הענין מ"ט עשיתי ארץ פי' למה נשתלשלו העולמות עד בחי' ארץ שהיא דומם ומה שבח יש מזה לבורא ית' והשיב משום דאדם עליה בראתי שהוא גשמי ויש לו כח לקיים העולמות וזה שאמר דאיהו קיומא וכו' והוא ממשיך בכח התורה שסודה תרי"ג מצות גימטריא בראת"י השפע העליון עד למטה:
דא קב"ה לעילא לעילא פשט הענין הוא על ב' אורות המושפעות מבינה לזעיר א' אור מקיף האל שסודו הקף: והב' פנימי בחב"ד שלו סוד הוי"ה אבל פרטיות הסוד הוא כמ"ש בס' א"י שסוד התבונה היא ה ראשונה שבשם ושם ס"ג ה אחרונה שלו נחלקת לג' ההי"ן בסוד חב"ד חג"ת נה"י וחלק השלישי שהוא בה' אחרונה מהג' ההין שהיא בחי' נה"י נכנסת בתוך זעיר ולפי סדר המדרגו' הם בג' מילואים ה"י ה"א ה"ה. נמצא ב' מילויים ה"י ה"א ה"ס אותיות אה"יה הם לאור מקיף. ומילוי ה"ה הוא בתוכו לגדלות פרצופו. וה"ס ה' זעירא דבה' בראם. וג' המילואים גי' א"ל וז"ס הא"ל ה' וזהו לתיקון פרצוף זעיר בתחלת הוייתו בעל ו"ק דהיינו בריאת שמים. אח"כ באים המוחין לגדלו דהיינו ונוטיהם שר"ל פושט התפשטותם וז"ש דאיהו בורא השמים ואתקין וכו' ותיקונו הוא גדלותו שנעשה לפי הזמנים שבתות וי"ט:
רוקע הארץ הכוונה על רחל בבנין קומתה בכל אורך זעיר שהוא בגדלותה שאז ראשה כנגד ראשו וזהו ארעא קדישא להיותה נגד מקום הקדושה הם המוחין ונק' צרורא דחיי ע"ד שאנו מכווני' במוסף שבת זכר למעשה בראשית שאז מקבלת מכל היסודות הנק' חיים והיינו צרורא דחיי.
אכניש עפריה מד' סטרין יובן במ"ש בדרוש ציור העולמות שהארץ הזו התחתונה ה"ס מ' דמ' דעשייה ושהיא פרצוף אחד שלם ובינה שלה הוא גן וחכמתה עדן ודעתה נהר היוצא מעדן ונמצא לפ"ז שאר העולם בחינת גוף פרצוף זה מחסד ולמטה וא"כ ד' רוחות הם ח"ג נ"ה זרועות הארץ ורגליה. ואכניש עפריה מד' קרנות העולם מזרחית דרומית מזרחית צפונית הם ח"ג ומערבית דרומית ומערבית צפונית הם נ"ה ובזה יהיה לו יחוד נאה בכל העולם ואח"כ עבד גרמיה הנכלל מכל הד' ואז היה בו בחינת ת"ת שהוא מקור לזרועות ורגלים כמ"ש בספר זוהר הרקיע בפרשת במדבר. ולהיות שת"ת ויסוד דמלכות הם אחורים יחד כנזכר בדרוש אט"בח לכן עשאו באתר מקדשא לתתא הוא היסוד שלה ששם התולדה ועיבור:
ואמשיך עליה היינו מפני שב"ה מכוון ביושר לקו האמצעי ומקבל מכל היסודות שפתח לבנת הספיר מכוון ממש עליו וזהו אצלי פי' הפ' נותן נשמה לעם עליה וכו' והוא דקי"ל שארץ ישראל מושפעת מיצירה וח"ל מעשייה. אך ב"ה הוא מושפע מהבריאה שמשם הנשמה וזה ידוע שמקום ב"ה גבוה מכל ארץ ישראל וז"ש נותן נשמה לעם עליה ממקום עליון וגבוה הוא הנקרא עליה. ורוח להולכים בה בכל ארץ ישראל שמקבלת מהיצירה שמשם הרוח. באופן שלהיות עשיית האדם במקום המקדש לכן משם המשיך עליו נשמתא דחיי שהיא מסוד המוחין שהם חיי המלך כנודע וזו נמשכה מבי מקדשא דלעילא הוא עולם הבריאה סוד ה' ראשונה ירושלים של מעלה. וב"ה הוא היסוד לבנת הספיר ששם המשך הדעת כנזכר בכוונת המלך המרומם. וסתם דעת הוא אהו"ה וד"פ כנגד ד' מוחין גימט' חיי"ם וזהו נשמת חיים:
בתלת דרגין וכו' שאינם ג' כוחות בעלמא כסברת החוקרים אלא ג' מעלות שונות תלת שמהן כל אחת בשם מיוחד בפ' הנז' נותן נשמה ורוח וכן רוחו ונשמתו. ועוד ראיה כגוונא דרזא עילאה שפשוטו הוא אימא וז"ון וסוד ה' שהיא אימא ד"ו ז"ון ו"זש לעיל כלילא בג' דרגין. גם ירמוז לסוד ג' רישין עילאין שהם בסוד נ"רן כנז' בדרוש ג' רישין ע"ש: