והרמ"ז כתב בראש הפרשה: כי יעקב בחר לו יה וכו' דהול"ל כי את יעקב בחר יה ויובן בהקדים כלל שבידנו שבכל זמן אשר יתכוין כל עלול לעלות ולהדבק בעילתו. היא תקדים להשפוע לו עוז ותעצומות כדי שיוכל להתעלות כמ"ש בברכת הנהנין. ומדה זו קדמה מקדמי ארץ כי כן טרם תחל הוית כל נמצא הלא מרגלא בפומייהו דרבנן כשעלה ברצון ב"ה לברא וכו' גם בזוהר אמרו כד סליק ברעותא. וסוד הענין כמרז"ל מחשבתם של ישראל קדמה לעולם. ירצה שצפוי העתיד להיות מיושר נשמותן של ישראל קודם הבריאה נתן כח להעלות כעין סוד מ"ן לעורר רצון העליון להוות הויות"יו וזה נרמז בפ' כי יעקב בחר לו יה כי נודע שכללות כל האצילות נקרא בשם יעקב כמ"ש הרב ז"ל על פ' עקודים נקודים וברודים. וטעמו כי סתם יעקב הוא המתהווה נגד זעיר דהיינו מול תנ"הי שלו וכן כל העולמות דאב"יע הם מחצי ת"ת דא"ק ולמטה והרי הוא כל האצילות בסוד יעקב ועוד כי עולם התהו ה"ס הקטנות וגם ביעקב נרמז הקטנות של זעיר כמ"שה מי יקום יעקב כי קטן הוא. ועוד עולם התהו ה"ס מ' ה' דהו"יה ועולם התיקון דאיהו הדר סודו ו"ק דהיינו ו' נמצאו שני העולמות בסוד ז"ק וה"ס ז"פ הוי"ה גי' יעק"ב וה"ס ב' אותיות ו"ה ומשם ולמעלה הם ב' אותיות י"ה שהם חו"ב דא"ק וז"ש כי יעקב שהוא ו"ה בחר לו י"ה כי נשמות הצדיקים שבכל העולמות וכן כל העולמות בעצם עצמותם בחר בהם י"ה והשפיע עליהם רצונו להוותם ולבררם. וכשבא אא"עה והיה מסתפק שמא אין לבירה מנהיג והציץ עניו בעל הבירה מיד: וכן לישראל שהיו שקועים בטומאת מצרים: איתרעי בהו להשפיע עליהם אומץ מן הדעת העליון שה"ס הרצון המאיר במזל נוצר חסד:
ובעא לאתדבקא בהו רומז למ"ש הרב בסוד וכנפיהם פרודות שאין דבוק עצמי לכנסת ישראל אלא בקו אמצעי שהרי יש בו ג' שרשים לרחל סי' דת"י המלך דער ת"ת יסוד ושם היא דבוקה עמו. ועוד לאתקשר' עמהון ה"ס ביאת פב"פ שאז הוא הזווג בקשר אמיץ שמתקשרים החסדים והגבורות יחד. ומשם הוא שרשי נשמותיהן של ישראל והוא הרמוז בפסוק כי יעקב בחר לו י"ה. שידוע שהדעת שבו נשתרשו ישראל ה"ס תרין עטרין דמקוריהון בתרין כתפין דאריך שסודם שם י"ה כנודע מפ' י"ה אמה קלעים לכתף.
ועבד לון עמא יחידא בעלמא שאע"פי שהם למטה בעוה"ז. שהוא מוקף מהקליפה מ"מ סדר ותקן שלא ישלטו החיצונים על ישראל בהיותם זוכים לשבת בארץ ישראל שאין רקיעי העשייה שולטים עליה. ועוד שב"ה מכוון ביושר כנגד היכל לבנת הספיר שבבריאה שה"ס היסוד. ונמצאו תמיד אחוזים ומושפעים מאורות קו אמצעי שהם אורות עצמיים וז"ש גוי אחד בארץ בא"י הנקרא ארץ בסתם שהיא בגי' ג"פ מ"ה ב"ן בסוד ג' השרשים הנז"ל שהם דת"י:
ואינון איתרעו ביה ירצה שקבלו שפע הרצון והעלו מ"ן לעוררו ואיתקשרו ביה שנתעלו לסוד היסוד דנוקבא וגרמו הקשר העליון שכל קשר הוא בסוד קו האמצעי כנודע:
הה"ד כי יעקב בחר לו יה פי' שבזה יובן הפ' דמשתמע לתרי אנפי שר"ל כי את יעקב בחר לו יה לו לעצמו והיינו בבחינת א' בסוד הודדת השפע מלמעלה למטה בלי קדימת התעוררות התחתונים וכנגדו אמר ויקחו לי תרומה שהוא הורדת הקדושה ממעלה למטה. והפי' השני כי יעקב הוא אשר בחר לו את יה הנכבד בהתעוררו ממטה למעלה. וז"ש מאת כל איש וכו' שלהורדת שפע השני צריך שהם יתנדבו מאיליהן. ודע שגם פסוק כי חלק ה' עמו מתבאר בשני האופנים הנז"ל כי זולת פשוטו עוד יש לפרש שהחלק המגיע לה' לשיגבר כחו להוסיף עוז בגבורתו הם עמו. לאפוקי או"ה שדעתם להכחיש פמליא של מעלה ולכן הזכיר פ' זה דדמי בשני הבנותיו אל הפסוק כי יעקב וכו':