ותרי ערבי אינון וע"ד וגם ערב רב וכו' זה הגם מגומגם אם הוא כמובן משטחיות הפשט כי לא יכון להשוות עם הקודש והע"ר. אבל לפי הסוד יצדק שהכוונה דוקא להורות שע"ר היה מושפע מקליפת נוגה המעורב מטוב ורע והם מעירבוב ניצוצי זעיר דקדושה בתוך זעיר דקליפ' וכנז"ל שב' הערבים היו מן הדעת עד היסוד ולכן חשב משה שישתתפו לקדושה ויתמתקו כי חכמים היו וע"כ קבל אותם אבל הם נתחברו לצד הרע של נוגה וז"ש לו אהרן למשה אתה ידעת את העם כי ברע הוא. פירש שאתה ידעת שאלו נמשכים משלך הוא הדעת. אבל ברע הוא כלו' מעורבים עם הרע. ער"ב הפכוהו בר"ע ונעשו כולם רע והיתה כוונתם לתקן זעיר דקליפה לעומת מדריגת מר"עה שה"ס זעיר דקדושה ולזה תלו סיבת מחשבתם בהעדר משה לפי שטותם:
ואינון איסתכלו בשעתא דיומא נל"עד ששרשם של אלו הוא משפע המושפע אחר חצות ובסוד בין הערבים וגם הוא רמז שם ערב. והם הסתכלו בשני בחינות של היום ערב ובוקר. וכמו כן השכילו במדריגת משה והבינו שהי' כולל כל הו"ק כלולים אלו באלו וכמ"ש בסמוך ודרשו בשש משה באם למקרא ולמסורת בשש משה. פי' מדרגתו בו' שעות ראשונות. בשית דרגין עילאין אלו הם ו"ק עליונות שבדעת האחוזים בו במשה: ובכל סטרין בשית הוה ובעטרין ירצה שכשהי' משה למעלה היה גנוז בדעת שהוא ביסוד אימא והוא בבחינת היניקה שכל אחד מהו"ק כלול בו' וז"ש לא ידענו מה היה לו' בסוד לו' קצוותיו שהם היו יודעים שכשהאור מתרבה אז ו"ק דדעת העליונים משפיעים בכל הו"ק התחתונים וכן אמרו שהם חשבו שהיה משה מזומן להתחבר בעטרין של הו"ק שמשל הדעת ויהיו כולם מ"ב ועתה ראו כי בושש משה לרדת מן ההר הוא יסוד אימא. כי סברו שבחצות היום ירד משה מעוטר בו"ק העליונים וכשראו שלא ירד חשבו שתשש כח משה וכח החסדים שבהם נבנה זעיר הקדוש. ולכן נתעוררו לתקן את שכנגדו: אמאי על אהרן כי כיון שכוונתם לחזק כח הקליפ' מה להם אצל אהרן.
בגין לאתכללא וכו' ידוע ששם מ"ב הוא בגבור' ושם אבגי"תץ הוא חסד וכל בחינו' חסד הוא לאהרן וזהו סטר' דימינא שאב"גית"ץ הוא לצד ימין של הגבורה שבגבורה ושור גימטריא אבגי"תץ שהוא ראש הגבור'. ונותן טעם דהא אינון שמאלא וכו' כלומר דא"כ אין לומר שהיו רוצים חסד ממש מן החסד. אלא הכל מן הגבורה. ובגין דלהוי כליל. ידוע שסתם חסד נקרא יומא דכליל כולהו יומי והם רצו שכל השמאל יהיה כלול בימין דהיינו שחסד שבגבור' יתכלל ויתפשט בכל השמאל ולכן כולם שהיו מושרשים בכל מדות הגבורה נאספו ונקהלו על אהרן לקבל כולם הכח ממנו ואמרו קום עשה לנו וכו' כי אז היתה השעה הראשונה של הערב שאז הוא שליטת החסד של הגבורה לכן הבהילוהו שיקום מיד ולא יעבור הזמן המוכן להם כמ"ש לעיל דאית ערב זעירא מט' שעות ומחצה ואית ערב רב שהוא מו' ומחצה ומזל"ן שז"ס מנחה גדולה ומנחה קטנה הם ערב רב וערב קטן ומזמן ו' ומחצ' מתחיל שליטת לאה שמשם כחם וז"ס בין הערבים ב' מיני ערב רב וקטן. אח"כ מצאתי זה בל"ת בפ' מקץ ואמר שם שערב רב מסוד הדעת כי דעת גי' ער"ב ר"ב. וערב קטן מן היסוד:
אלהים ודאי בעו סטר שמאלא פי' הי' רוצים שיתקן להם מדת אלהים למעלה בצד שמאל של הקדושה ולכן לא אמרו עשה לנו פסל כי רצו להיות מושפעים מצד שמאל של הקדושה. מאי אשר ילכו. קושיא אחת אשר ילך מבעי ליה. קושיא ב' מאי אשר ילכו מה ענין הליכה זו ותירץ ילכו לפנינו כמה דאזיל קמייכו. ולקושיא א' מתרץ אלהים שית דרגין אינון שהם חג"ת נה"י מצד הגבורה כי בשם אלהים רמוזים ו' דהיינו א' דאלהים נקודא בש"בא סג"ול דהיינו גבורה וחסד שבגבורה. ל' ת"ת.. ה' נצח. י"ם הוד יסוד וטעם שאין נקודות כי אם עד ה' שהוא עד נצח. מפני שעד נצח הוא לזעיר.. ומהוד ולמטה לנוקבא כמ"ש בדרוש אורך הרצועות. דאי תימא הא ז' אינון. היינו משום הנ"זל שערב רב הוא מהדעת וערב קטן מהיסוד וא"כ ז' הם דעת חג"ת נה"י:
ההוא אלהים עילאה וכו' רוצה לומר לא היה להם כח דעת בשורשו כי אם מהתפשטותו בחג"ת נה"י. קשיא לפרעה דכיון שלא הזכיר שם אלהי"ם חסר ונמנע כח דפרעה ואדרבה היה מזכיר שם הוי"ה להכניע שלטון הדינים: