אחוד באסוותא מכוין למ"שה באליהו וירפא את מזבח ה' ההרוס כי רפא סודו יחוד הגבורות הנשרשי' בדעת כמ"ש בסוד אפ"ר דהיינו פ"ר אחד כי משם כח התיקון לגבורות ואז נמתק הדין ובאה הרפוא' עלידי רפ"אל שבו סוד הקדוש'. וידוע מסוד האל הגדול שמוח חכמה סוד' א"ל הוי"ה וגם לזה כיון בבנין מז"בח העולה ב"ן: ושוי לי' קמיה הוא מה שפי' בויבן מזבח לפניו שר"ל לפניו דאליהו:
כיון דחמא סטרא וכו' עד ויבן מזבח להבין סדר הדברים שנר' בלתי מסודר והוא כי מיד בהתעוררותו על הנזק הגדול שם עיני קדשו בדעת לתקנו תכף הוריד מהעינים העליונים לההיא עולימתא שפירתא דלית לה עיינין ואז חמא סטרא בישא דיוקנא וכו'.
ואיתחלש תוקפי' כפל ב' מיני חוזק כנגד אחיזתו בבריא' ויציר' ואמר דהא איתתקף ר"ל כבר נתחזק מיד שראה אהרן שסייעוהו מלמעלה ונתעוררו אורות עליונים. אז בנה מזבח ומזבח זה של צד הקדושה איתגבר. ואיתחלש ס"א חזר לשנות זה להורות שבתחלה נחלש כחו בכח כוונת אהרן ואחר בנין המזבח נכנע גם הוא בעצמו בעשייה:
ת"ח מה כתיב ראי' שאין בנין המזבח לצורך העגל דס"דא הואיל ודעתו להפרידם מישראל בנה גם המזבח לע"ר. קמ"לן חג לה' מדהזכיר שם ה' בפי' ועוד דדחה החג למחר שיבוא משה ויתקדש ש"ש. ובפרט שהיה מצפה שיבא משה הלוחות. שאם היו זוכים שלא ישברם בודאי שאז יקבע חג וכמר"זל בילקוט בפ' פנחס בקש ה' ליתן לישראל מועד גדול בתמוז. וידוע שהלוחות סודם מנ"ה שמהם עיקר בנין המ' שבזה יגבר כחה לעשות דין במכעיסי' ודא אסוותא אקדים. פי' הקדימה קודם שהשתחוו וזבחו זבחיהם. שא"כ יגבר כח החיצונים מאד ולא יועיל אהרן בתקנתו לכן נתחכם להיות זריז מקדים מיד בראותו התחלת התחזק החיצונים:
ולפי הפשט קרי לי' אסוותא כההיא דתנינן אבדו רשעים מן העולם נסתלק חרון אף מן העולם:
ועכ"ד לא שכיך וכו' ששגגת תלמוד עולה זדון ודוק יושר משפטי ה' כי שורש הפגם היה בנ"ה דתבונה וזה בכל בחי' הנז"ל בין במה שכוונו להשליט כח הדינים שרשם מנ"ה דתבונ' בין בעיק' כוונתם להמשיך כח מעקבי לאה דהיינו נ"ה. הן בסוד ג' עולמות שהתפשטותם באצילות הוא באחורי הבינה ת"ת ומ'. ונ"ה הוא סוד החיצוניות של כל פרצוף כנזכר בספר א"י. הן בסוד ג' עולמו' בי"ע שהם מרגלי המ'. ולכן התאנף בו ה' להשמידו במיתת כל בניו כי ידוע שנ"ה הם הבנים וב"פ עק"ב גימטריא שמ"ד. וכל שם אלהי"ם מאותם הד' של ב' העקבים ה"ס שם ב"ן בסוד בני האלהים וכמ"ש הרבז"ל על פסוק כי ציד בפיו ועל פסוק צחק עשה לי אלהים. הרי שד' שמות אלהים העולים שמ"ד הם סוד בנים ולכן התאנף ה' להשמידו בכילוי בנים ד' והועילה תפלת מרע"ה שה"ס הגדלות. כי סוד הקטנות הוא שמ"ד שע"כ המומר נקרא משומד. ובתפילת מרע"ה. פייס דעת ה' ונותרו אלעזר ואיתמר שהם מנה"י דאבא ומתו נדב ואביהו שהם סוד נה"י דאימא כמ"ש הרב במקומו שעון נדב ואביהוא היה שרצו לתקן את המלכות בסגולת מקורם שהוא מנ"ה דאימא שמהם בנין הנוקבא. אך טעו במה שרצו לעשותו לבדם מבלי השתתף משה ואהרן ואלעזר ואיתמר ששרשם מאבא דאיהו יסד ברתא. פי' שהוא ממתיק ומתקן דיני אימא שיבוא אל רחל כהוגן ולא יהנו זרים מאורות אותם הדיני' ולכן כיון שנדב ואביהוא נתעוררו לבדם שלטו הדינים ונפגמה המ' וזה שאמר