וכד בעא קב"ה למברי עלמא כוונתו להגיד כמה מיני בחי' שבהם העולמות מיוחדים זה בזה הא' הוא שכל העולמות הם בתמונה א' ובדמות א' זה משפיע לזה וזה מקבל מזה. וכל מה שיש בזה יש בזה עד שיומשך מסדר השתלשלות זה שיהיה בעו"הז החומרי מקום רוחני לנשמות שהוא בג"ע של מטה המכוון כנגד אימא עילאה הנק' עלמא דאתי ולא בבחינת היותה בתוך זעיר אלא בבחי' העליונה למעלה במקומה וז"ס עלמא דאתי דלעילא. והבחי' השנית לייחוד העולמות היא אבל אינון גוונין וכו': הוא התלבשו' עולם התחתון לעולם העליון ע"ד שידענו אימא מקננא בבריאה: זעיר ביצירה מלכות בעשייה: וכמו כן ג' כלים שלהם משתלשלים לפנימיות ג' עולמות בי"ע כנודע. והבחינת הג' שהעולמות נתהוו בסגולת התורה הכלולה בד' דרכי פר"דס שהם בסוד ד' עולמות. והבחי' הד' ששמו הקדוש מחיה ארבעת' דהיינו י' באצילו' ה' בבריאה ו' ביצירה ה' בעשיה ועוד ירמוז שעולם הגנוז ונסתר שהוא י"ה נגלה ע"י ו"ה וכמו כן הגידים והאברים הפנימיים הם עיקרים להמשכת האור והחיות ולכן נרמזים בשם י"ה. אבל האברים של בנין הגוף הם החיצונים. ולהיות שם זה כולו דיו"דין לכן קוראו שמא קדישא:
ולהיותו רומז לתרי"ג מצות אמר שהוא כללא דאורייתא כיון לחכמה. חי"ת כ"ף מ"ם ה"י גי' תרי"ג ונאמר החכמה תחיה ואומר כולם בחכמה עשית בג' סטרין אחרי הקדימו התייחדות העולמות והתדמותם זה לזה בין בפנימיות בין בחיצוניות. התחיל לדבר בנמשך וכמר"זל שגם מעשה הצדיקים שהוא המשכן נעשה בכח האורות המקיימים העולם:
Loading...
2:221a
1
Loading...