לההוא קול דעאלו ביה: מז"לן ה"ס שרש רחל שבת"ת שה"ס קו"ל ה' אלהים א"וא ששם מתגלים דאינון ע"ב ס"ג עם הכולל גי' קו"ל. ועוד שהנה שם ע"ב סודו בחסד ושם מ"ב בגבורה. ושם כ"ב בת"ת ושלשתם גי' קו"ל שממנו נעשה הדיבור והוא אמ"ר אש מים רוח. וקול גם הוא מילוי קול ק"וף ו"ו למ"ד המילוי גי' קו"ל וז"ס בת קול וז"ש ההוא קול דעאלו ביה. פי' בתוכיות מלוי קול שהוא שרש מלוי המלכות בת"ת והיינו בסוד המילה. ואז זכו ג"כ לשני חולקין אחרנין הם א"וא אשר שם. והמבין יבין שכל אלו הד' מדות הם בסוד אברים הפנימיים הפועלים סוד הזווג ולכן שאל מאי משמע. כלומר מה שייכות יש לאלו השנים שהם נ"ה תינח יסוד ומ'.
והשיב אינון תרי וכו' שהוא בין בחינת תרין ביעי ובין בחי' ב' כליות ששניהם בנ"ה בסוד הפנימיות. ולכן תמצא שבנצח אמר מצותיו. ובהוד חוקיו לשון רבים לרמוז לשני בחי' אלו הרמוזים בכל א' שנים שהם בסוד הפנימיות ואז הם בסוד תרי פלגי גופא כי בסוד החיצוניות הם חד גופא. רצוני נ"ה בפנימיות תרי פלגי גופא כמ"ש בדרוש השמות נמצא שכל אלו הבחי' הם באברים הפנימיים. ובשמירת המילה דאז איתגליא רשימא קדישא ואז מתתקנים ד' בחי' אלו. והנה הבא על הגויה פוגם במ' כי מגביר במ' כח הנחש שכל כחו מסוד ד"ם שד"י. והנשמר מעבירה זו זוכה לעלות עד מלכא קדישא עילאה שה"ס יסוד אבא שבת"ת. וכיון דעאלו אלין תרין דאינון זו"ן:
עאלו בתרין חולקין אחרנין או"א כנ"ל ואשתלמו ד' קול ומחיה מתי רפ"ח שסודם מסוד הערלה עוד ידוע ששם הפנימי שבת"ת דזעיר והחיצון דחכמת זעיר היא שם מ"ה כנז' בדרוש השמות. והסוד כי בתון ת"ת מתראה חיצוניות החכמה ולכן ס"ת כי אני יהו"ד רופאך גימטריא מ"ה לרמוז לסוד זה כי אז בהנצל מזווג בהמה הקשורה ככלב דאיהי בת נכר ר"ת ב"ן אז נקרא אדם שלם. דע כי שייכות כל דרוש זה נכון במ"ש בפ' נשא שבמרה נבדקו ישראל שלא באו על המצריות: