דבתר כתלייהו וכו' פי' הרמ"ק ז"ל מאותם דס"ד למימר דאיקרי קב"ה מלך הגוים כמ"ש לעיל ואי תימא וכו'. ולא נהירא לפ' כן וכי מפני שהקשה רבי חייא מפ' זה יאמר שאף הוא מהטועים. כי הוא ?נק' לדעת האמת. ועוד מה ר"ל בתר כותלייהו הוי"ת. ונל"עד שרמז בזה סוד גדול הובא בל"ת שיש ביסוד שני צינורות ימין ושמאל הימני משפיע הזרע והקדוש'. ושמאלי דוחה את המותרות ומשם אחיזת או"ה ויש בין ב' צינורות קליפה מפסקת והיא נוגה. ועוד איתא בהקדמת אידרא רבא שעשרה חברים שנמצאו באידרא מושרשים בעשר ספירות ור' חייא שרשו ביסוד ולכן מזליה חזי שיש אחיזה לגוים למעלה. וא"ל הסבא אנא חמינא בעין חכמתי אני מסתכל בשרשך העליון ואני רואה שבהיותך למעלה במקורם היינו אחר כתלם ה"ס הקליפה המפסקת בתוך יסוד ולפי ששרשך מצד הימני הקדוש כנז"ל נמצאת עומד ממש אחר כותל של הגוים שזה הכותל המפסיק הוא נוגה והוא שלהם מחלקם וע"כ יצאת לסייעא לון שמשטחיות לשון הפסוק נראה לך לייחסו לשי"ת שכתוב בו מלך אלהים על גוים.
ואני ראוי לי לתרץ מה שהקשיתי אבל כיון שנצבת לנגדי בקושיתך אעמידך על האמת. ומתמן איהך לתרץ קושיותי ע"פ מי לא יראך. והכוונה בקיצור שאין לייחס כלל תואר מלך הגוים סתם אל השי"ת. כי אם דוקא שם אלהים הוא המולך על גוים ולזה מקדים. כל שמהן כגון י"ה אהי"ה וכו' וכל כנויין רחום וחנון וכו' ובכלל זה כל הצירופים והחילופים וכו': יתפשטון לארחייהו דרך השתלשלותם ממקורם שם זה לימין וזה לשמאל. ומתלבשים כנודע שיש כמה לבושים פנימי תיכון חיצון. לארחין ידיען כגון ע"ב גשרים למימי החסד ובכל גשר יש גשרים קטנים והם שבילין ור"ל המדות גדולות וקטנות:
בר שמא חד הוא שם הוי"ה שהאיר אחר עולם התהו שנתבררו הסיגים שאז הוא יחוד שלם כי הסיגים מפרידים ושבטי בני יעקב שהיתה מטתו שלימה בלי סיג הובררו לנחלת הוי"ה ואיהו שם מ"ה שהוא הדר ואשתו. ואיהו שמא יחידא כמ"ש בזוהר דדוקא דכר ונוקבא איקרו חד ובשם מ"ה חבור שלם כי מילואו חו"ה ולכן ישראל קרויים אד"ם הכולל עיקר ומילוי ולכן הזכיר שני פסוקים א' לעיקר שם ה': ואתם הדבקים בסוד המילוי הדבק בעיקר:
ואיקרי אלהים ז"ס אור המתפשט מנוגה מזעיר דבריאה ה"ס העשיי' שמתפשט לק"ך צירופים כידוע ואח"כ אלהים אחרים אלילים גי' קכ"א שמתחילים אחרי ק"ך. ואפי' ע"ז בשמא דא איקרי וא"כ מ"ש שצריך לירא משם אלהים המולך על גוים היינו מאלהים דקדושה כמ"ש בפ' ויקהל על פ' ויראת מאלהיך: