ד' משריין דכנסת ישראל הן הן המרכבה הנז' בפ' ויחי דף רמ"א ע"א שהם בסוד ח"ג ב"ה דרחל תרין דרועין ותרין ירכין הם ד' ובכל א' מהם ג' קשרים הרי שהד' הם י"ב וז"ש ד' משריין דכ"י דאינון תריסר. ובל"ת בפ' ויגש כתוב שמאירים בהם י"ב צירופי הוי"ה וזהו נמי ד' משריין סוד ד' אותיות הוי"ה. דאינון תריסר י"ב צירופים וז"ס שם שב"ט שעולה עם הכולל כמנין י"ב הוי"ות שהרי כולם כלולים זה מזה כי כן ברכם יא"עה שנא' איש אשר כברכתו וכו' וכמר"זל. והם בסוד הארת זעיר בנוקבא הוי"ה באד"ני ואז תתמלא בסוד י"ב אותיות אל"ף דל"ת נ"ון יו"ד והיינו נמי ד' דאינון י"ב ואפשר שהשבטים הה בסוד י"ב הוי"ות כאמור שהם ענפי עץ החיים כי שבט לשון ענף וגם דסתם הוי"ה בזעיר דאיהו ו' והיא צורת השבט. וי"ב תחומין הוא בסוד י"ב אותיות אד"ני מלא שכן כל גבול הוא מצד הנוקבא. ובסוד זה נגבל סכום משפחות ישראל לסך ס"ה גי' אד"ני וכמר"זל כי אתם ה' מעט מכל העמים וידוע שכמו שיש ד' מחנות אלו שהם מחנה שכינה:
כן ישנם בזעיר שהוא יעקב אשר ממנו יצאו וז"ש כולא כגוונא דלעילא:
פי' של הנקבה הם דוגמת של הזכר ובזה מובן כפל הפסוק ששם עלו שבטים שבטי י"ה עדות וכו' כדמפרש ואזיל דשבטים סתם הם אותם הנז"ל שמותם. למטה בנוקבא. ולכן לא אמר לתתא בארעא כמ"ש לקמן. ושבטי י"ה. ה"ס שרשם שבת"ת. ואמר שנק' שבטי י"ה ע"ש שהוא מעיד בהם בסוד או"א שבתוך הזעיר. ועוד מלמדנו סוד אחר בענין זה והוא מה שהתחיל ואמר אבל ודאי הכי הוא וכו'. פי' אמת שנק' שבטי י"ה ע"ש העדות. אבל ודאי הענין הוא. דהא אילנא עילאה וכו' ונצטריך לדעת מ"ש הר"חו ז"ל בפי' חיות הקדש שנז' בריש פ' ויקרא ששם כתב שיש ב' בחי' חיות הקדש. א' בסוד י"ב קשרין דדרועין וירכין וכנז"ל ברחל. כן הוא בזעיר. ובחי' ב' היא בסוד התכללות ח"ג נ"ה בת"ת. ששם נשרשים ד' שרשי הזרועות והירכין הקשורים בגוף:
והנה ידוע שבו"ק דזעיר נחתמו ד' צירופי יה"ו שהם ו' ענפי' המסתעפים משרשם שבדעת כמ"ש בכוונת הלולב ולפי סדרם הם יה"ו הו"י בח"ג יו"ם הי"ו בנ"ה והרי הם ד' דאינון תריסר. ור"ת כל א' משני הצירופים הוא י"ה. ולפ"ז מ"ש שבטים שבטי י"ה ירמוז לב' שרשי השבטים בזכר ובנוקבא:
דהיינו שבטים סתם י"ב שבטים דלתתא בנוקבא כאמור ושבטי י"ה הם אותם דלעילא בזכר ובזה מובן מ"ש דהא אילנא עילאה קדישא ה"ס הדעת דזעיר אחתם בחותמוי הם ו' צירופי' הנז' שבהם נחתם העולם הוא זעיר. ומייתי פסוק. ודמות פניהם וכו' שהוא במרכבה שביצירה ששם היתה השגת יחזקאל כמ"ש בליקוטים ביחזקאל. וידוע שיצירה ה"ס זעיר דמקנן תמן וששה הצירופים ה"ס חי העולמים וט"ט דמט"ט כנודע. ואולם פי' הענין במ"ש בפ' נח וז"ל אנפי אדם גליף בכלהו אדם אנפי אריה אדם אנפי נשר אדם אנפי שור אדם כולהו כלילן ביה ובג"כ כתיב ודמות פניהם פני אדם ע"כ. וכך הוא שיעור הכתוב ודמות פניהם פני אדם. פי' שכל י"ו הפנים היו בצורת אדם. אלא שד' הפנים של צד ימין דהיינו פני כל א' מהד' ראשים שהיו לצד דרומו של עולם היו פני ארי"ה ר"ל צורת פני אדם נוטות ונראות כתואר אריה. וכן כל אחד מהד' פנים של רוח צפונו של עולם היו תואר פני אדם מתראות בפני שור. וכן בכל א' מד' פני נשר. ומינה נשמע שהפני' של כל א' של צד מזרח הם פני אדם כצלמו ממש ובזה אין המקרא חסר כלום וז"ש דיוקנא דאדם אתכליל בכלהו. פי' בכל י"ו הפנים. ואפין הוו לד' סטרין ומתפרשן בדיוקנהון שכן פנים הנראי' מצד המזרח היו פני אדם. ושל דרו' פני אדם כפני אריה ושל צפון פני אדם כפני שור ושל מערב פני אדם כפני נשר ועיין בתזריע דף מ"ח ע"ב:
וכולהון כלילן ביה באדם ירצה שהחיה של צד מזרח שעיקרה פני אדם ממש גם בה היו כלולים ג' פנים האחרים דאריה שור נשר בצורת אדם. באופן שלכל א' וא' היו ד' פנים שוים אלא שהיו נבדלים לפי מראות הפנים כפי הרוח. פי' שהפנים של צד החוץ היו פני אדם אריה שור נשר וזה ציור כולם. #
החיה מזרחית היא ׃ והמערבית והצפונית והדרומית
אדם נשר שור אריה
אריה שור שור אריה אדם נשר נשר אדם
נשר אדם אריה שור
זה נלע"ד בפשיטות ולא הבנתי מ"ש בקרית ארבע משם הר"מק ז"ל וז"ל וא"ת א"כ במה הם נבדלות הפנים זה מזה כי אחר שכל א' כלולה מארבעתם א"כ הן שוות לזה תירץ ואמר ומתפרשן בדיוקניהון שבפנים אלו גובר פני אריה ובפנים אלו גובר פני שור וכן לארבעתם וכו'. ולא ידעתי מה ענין תגבורת זו. אם לא שנאמר שבצד ימין הייתה צורת אריה יותר נכרת ומתוארת. וכן של שור בשמאל. אבל לא ידעתי מנין לו זה כי אין זה במשמעות לשון הזוהר. וכ"ש שאין אנו צריכין לזה כמו שפירשתי ועוד יש הבדל ביניהם במראה הפנים והארתם כדלקמן בדף קנ"ד ע"א ע"ש. מיכ"אל בימינא הא דלא קאמר אריה לימינא שור לשמאלא וכו'. ונקט לה במלאכים יובן במ"ש הרח"ו ז"ל בפ' ויקרא הנז"ל כי יש במרכבה סוד נר"ן דהיינו שכל חיה היא בסוד נפש. ועוד יש מלאכים שהם סוד רוח ואמנם הנשמה היא בסוד כלי ז"ון דאצילות המתלבשים בב"יע כנודע. הפנימים נשמה בבריאה ואמצעיים ביצירה והחיצוניים בעשיה. ועליהם אמר שכינתא עלייהו. וכן פי' במ"ש בפ' ויחי דף רמ"א ע"א וגופא עלייהו שה"ס הנשמה הנז'. ואני בעניי מוסיף עוד מה שלמדתי מדבריו ז"ל בדרוש כסא הכבוד באוצ"ח וגם בס"הכ בכוונת עזרת אבותינו. שם נאמר שכשם שמוחין דזעיר הם תנה"י דאימא ושל רחל הם תנ"הי דזעיר. כך תנ"הי דרחל הם מוחין דבריאה סוד כח"בד ונשמה שלה ובזה תבין איך כל העולמות בסדר א' וממוצא דבר למדנו סדר הרוחות של חיות המרכבה שהם בצורה זו שהוא ממש סדר תנה"י כזה. #
אוריאל
מיכאל גבריאל
רפאל
ת"ת נשמה לאור"יאל נצח למיכ"אל. הוד לגבריא"ל. יסוד לרפ"אל. גם תשכיל כי מספר האורות הם ל"ז דהיינו ב' שלישי ת"ת הם ז' אורות. וג' אורות נה"י הם ל' והיינו סוד דג"ל. וכפי מ"ש בס' קרית ארבע משם הרמ"ק וזה צייורם כדי שלא תטעה מזרח פני אדם הם הנראים וז"ש אורי"אל לקמייהו פי' לפני מיכ"אל וגברי"אל שהם נ"ה ואורי"אל בת"ת וכן רפא"ל לאחורייהו שיסוד אחורי נצח הוד:
פני הדרומית הנראים מדרום הם פני אריה:
פני נשר נראים למערב
פני הצפונית הנראים משמאל הם של שור
דוק ותשכח שכל ד' פנים הימיניים של כולם הם פני אריה והשמאליים של כולם הם פני שור והמערביים פני נשר וזש"ה ופני אריה אל הימין לארבעתם וגו'. ועיין בזוהר חדש דף ס"ב ע"ד ותראה שכוונתי במה שציירתי לאמת. וז"ל שם כד מסתכלן לסטר מזרח כולהו אינון בדיוקנא קדא דאדם וכו'. שנל"עד דכולהו דקאמר ר"ל כל הפנים של צד מזרח שיש בכל א' מארבעתם היו אז הנגלים לאותו צד. וכן בשל אריה כד מסתכלן לסטר דרום וכו' ע"ש: