קרי ואמר קול ה' בכח מזל"ן שהתחיל בקול השני של הז' קולות שסודה בגבורה כנודע מסוד קבלת שבת:
והטעם כי כל זווג הלילה הוא בלאה שעיקרה בגבורה דזעיר כמו שעיקר מלכות בהוד דזעיר ולפי שמחצות ואילך אז היא מתפשטת בכל מקומה של רחל. לכן מתחיל תחלה קול ה' בכח להאיר כח ללאה ממקורה שהוא בגבורה וסמוך ליה קול ה' בהדר שהוא בת"ת ששם מתחיל ראש רחל שעתה לאה מתפשטת שם. ואחר כן קול ה' לעיר יקרא ולא זכר קול ה' שובר ארזים שהוא בנצ"ח. ונראה לי ע"ד משום דזווג דחצות סודו זווג דגבורות ואין להזכיר בחינות נצח בפרטותה א"נ לפי שיעקב גם שהוא מתפשט בכל קומת זעיר עד סוף הנצח שלו. הלא אינו לוקח מה שאינו שלו משא"כ לאה שבהתפשטותה דוחה את רחל עד הבריאה:
ולכן אחר שאמר קול ה' בהדר דתמן שורש רחל מיד עולה זכרונה לפני ה' והיינו קול ה' לעיר יקרא ועי"ל שרומז שאותו קול שהיה לו לילך לנצח הוא נמשך ללאה הנקרא עיר. ואח"כ הב' קולות דשעה ג' וד' הם בסוד הו"ד ויסוד שהם בכללם הגבורות. ואח"כ קול ה' על המים בסוד חסד דמתגלה בפום אמה. וקול ה' יחולל הוא בסוד המלכות. והקול של אח"כ ה"ס הורדת ט' ספי' לבריאה כאשר עולה כתר רחל לאצילות כמו שכתב הרב א"נ קול זה האחרון שואל מה אקרא. כלומר כבר נשלמו כל המדריגות באצילות. ואומר לכל הבשר חציר וכו' כלומר אוי להם לבריות שאין להם כח להעלות השכינה עליה שלימה שלא תוסיף ליפול עוד. א"נ מתרעם על רוב העולם שאינם קמים בשעה הגונה לגמול חסד עם השכינה. עכ"ל הרמ"ז זלה"ה.