תשובה איברא אסור לשהות עם אשתו שעה א' בלא כתובה, וכתובה דמירכסא אמרו חכמים שאסור, דקיי"ל כר"מ דאע"פ שלא נאבדה בליסטין מזויין ושמא תמצאנה למחר כ"ש אלו שנאבדו ע"י מלך ושרים שא"א להצילן מידן, דאטו מי הוי טעמא אלא משום דהאשה חוששת שמא יגרשנה בלא כתובה ועושה בעילתו בעילת זנות, כ"ש וכ"ש אלו, ולא אלו בלבד שהם תחת ממשלת מלך צרפת, אלא אף אלו שהם תחת ממשלת מלך מיורקא שהן מקוות עדיין שמא ישוב להן את אשר להן, אסור להשהות בלא כתובה, וכיון שבזזו את אשר להן הרי הן כתוא מכמר, וכל מי שאירע להן ככה לא במהרה מרחמין עליהם, ואלו בודאי נראה שצריכין לחדש כתובותיהן לנשיהם, וזכור אני כשיצא קהל גירונה מעירם כשצר עליהם מלך צרפת והיתה העיר קרובה לירפ"ש, אותם שהגיעו הנה, חדשו כתובותיהן לנשיהם, ושלומך יגדל עם שלום ביתך לעד כנפשך וכנפש נאמן בריתך.
שלמה בר אברהם ן' אדרת.
ראיתי עוד הדור מלא הדורים, ואנשים בו בחרו למו צלמות ולא סדרים, אשר ינקו הנערים חלב טמא ושתו מים המאררים, משכנום בדברים, ורצינו למתקם ועדיין בתמרוריהם הם עומדים, לא ירו לשוט שוטף כי יעבור, ולדתות אלהים לא פחדו ולחרב שודדים, אמרתי כי יראו מה שלא ראו מיום גלות הארץ הראשונים, בוזזים אחר בוזזים וחבל רגזות יזכרו ויאמרו כי יד ה' עשתה זאת, והמה לא כן ידמו, ודחו כת השוקדים על תורת ה' החכם הגדול ר' אבא מרי וחבורתו, ולא אותי מאסו, כי אם השם ותורתו, ואתה אמרת כי החכם הנעלה ר' אבא מרי שלח לשוע הגדול אביך להשתדל על ענינו ולהשיבו אל הארץ. אנא הודיעני איך נפל או איך יפול דבר ודע נכבדי! כי אני נמנעתי משלוח לקהלות הנכבדים אשר כתבתי כדי להקל המחלוקת, אמרתי לא אשמע עוד את דברי, אולי יבא עת ושעה וישובו מדרכם הרעה, ומפני שעוברי דרך יוליכו כתבים דרך מקרה מן הדומה שהגיע טופס כתב אחד לטוליטולה העיר הגדולה וכאשר ראו כן תמהו וכתבו טופס כתבו וחתמו עליו, והסכימו על הכל בלשון אשר אכתוב לך; והנה יראוני נעם לנכבד ר' שמואל שקייאל, אנא הודיעני אם הוא חי? גם הודיענו מר' שמואל הסלמי אם עודנו חי? וזה לשון הכתב שכתבו וחתמו גדולי העיר הגדולה טוליטולא.
קודש לה' ראשית תבואתו, עם זו יצר לו לספר תהלתו וכו', עד ובזכות הרחמן ובזכות דאבהתנא תיתי בורתא טבתא ליהודאי דלא יעידון מן אוריתא כו': (האגרת הזאת היא מכתב קא) ואנחנו דורשי שלומך ושלום תורתך, ומבקש כבוד מעלתך אשר יקירנו הנכבד דגל המחלוקת בידו הר' הגדול ר' שלמה ן' אדרת יהיח אלהים עמך טעמנו דבריך כדבש וה' בראשם, באנו אחריך, למלאות דבריך, עמך עמנו, ואלהיך אלהינו, ע"כ חתמנו פה איש על דגלו להיות על ידו לאות.
אשר בן הר' יחיאל
דוד בר יעקב
מאיר בר אברהם
דוד הכהן בר משה
מאיר בר יוסף
שלמה בר משה אבודרהם
ע"כ חתומי זקני שלמה בר יוסף ן' יסיף יעקב בר יוסף ע"כ חתומי זקני ק"ק טלידולא העיר הגדולה, ובטוח אני בה' כי כל שאר הקהלות שמעו קולי יחתמו אחרי ולא יפקפקו אחר דברי.
שלמה בר אברהם ן' אדרת.
חתימה, איש אמונים לאלהים הר' משה המקום יהא בעזרו, כהר' שמואל בר אשר יאושר בארץ.
נשלם ספר מנחת קנאות למשמרת ולאות ליוצא ולבא על פסק דין בהסכמת גדולי הקהלות הקדושים אשר בקרבם ואדירי כל חפצי בם ובמה אדון תודה ואקדם לפני שוכן מעונה על דבר המחלוקת אשר עד הנה עזרנו ב"ה למען השם הטוב אשר לא ישיגנו מקרה האיכות והכמות הוא ינהגנו על מות אמן:
איגרת התנצלות להחכם ר' ידעי׳ בדרשי בר אברהם בדרשי המכונה דון טות פרפיית אשר כתב אל הרשב"א ז״ל, על ערכי לימוד חכמת חיצונית בארצות פרובינצא כבר נדפס בתשובת הרשב״א ז״ל: (ובכרך מיוחד שנית בדפוס לבוב ע״י הרב המליץ ר״ש בלאך הלוי נ"י.)