טופס הכתב ששלח דון בונפאס וידאל, אל הנכבד אחיו דון קרקש וידאל בעיר פרפיאן.
אב לבנים יודיע, דור לדור יספר יביע, כי יש אלהים לישראל רב להושיע, חבל נביאים נביאי מלבם יפריד יכניע, ופורץ גדר לשונו בחבל ישקיע, וכי יקום שריד מעיר, אשו מבעיר, כמוץ יסוער יגער עד מקום שיש עיר, ולמוני חרב ינעם לדרוש ולחקור, מי בעם מצא לו ערים בצורות, בדעות זרות בחמרים וצורות, לוקח בימין, קובע עתים בסוג ובמין, דורש בעצם ובמקרה, בנשוא ובנושא אומר מי כמוהו מורה, בעיניו התכונה וההגיון, נקיון הנפש ושגיון, הידיעה באיכות וכמות, הוא הנזר והעדות, והאמונה בקדמות, הוא המעלה והשלמות, הִבָּרוּ נושאי כלי ה', הברו החצים, אחר כל נועל ואשם, אל נא תהי תורת אמת דבת רבים מגור מן הסביבות, כי יש בדור מקילין בתורה ובמצות, מחטיאי אדם, בחלב ודם, עשו קדש חולין, סוכה לולב ותפלין, קראו מעשה ההבל, אל השמיטה והיובל, האות והמופת, להם קנה וסוף, ברדת המן וקריעת ים סוף, הגוי לא נכסף, אל הדם אשר בסף, לא זכרו קול גדול ולא יסף, עשו עצמן פורעי הבנין ושומרי הסף, אמרו אין עיקר לשעטנז וכלאים, ואין תורה מן השמים; קומו השרים מגיני ארץ, עלו בפרצות גודרי פרץ, בנו לכם חומר בצורה, דלתים ובריח סביב התורה, ואל יאמר בן הנכר, המכחיש העונש והשכר, כי מטה עוז מקל תפארה, בנסעו מבארות מים חיים אל הכפירה, ואם ימצא אחד מעיר ושנים ממשפחה, יניעו ראש על התורה ועל המשנה, אל יהי לו מושך חסד יכתוב עליו שטנה, והטועה מן דרך השכל ואשר צדה, יבדל מתוך העדה, עד אשר ישובו ויזכרו המעשה והמצוה והחוקה, ואתם יראי אלהים שומרי התורה זרעו לכם לצדקה, ידריכנו הרב ר' שלמה כי אלהים עמו, וידו היתה אתי בכל זאת להעיר אותך על הדברים, אשר שמעו אזנינו מעובר ושב גם מפי הספרים, וגם במכתב העירוני כי נמצא בארץ העמים, מטורי אמנה ולפנים, מלעיבים במלאכי אלהים, ועל מ"ש בתורה ובנביאים, ונשמעו סדר כל הדברים ותימה עליך איך לא היית מן המכלימים? ע"כ כתבתי אליך אם באמת ובתמים, יצאו הדברים מפי מגידיהם, והמסורים אישיהם, ולך, אחי, מה אגיד ומה אומר? ואתנו אין חדש להעמידך עליו רק טוב, ואתה שלום וכל אשר לך שלום, כנפשך וכנפש הדורש שלומך ושלום תורתך, הנכסף לראות פניך, אחיך הכותב שבע רוגז
בונפוס וידאל.
חתימה, אחי אור עיני, השוע הנעלה החכם, דון קורשקש וידאל.