בהגיע כתבנו וכתב המתנגדים, לידי נכבדי ברצלונה, חרדו על כתב המתנגדים אמרו הדבר דברנו כנגד הנכבד הרב יצ"ו שיחויב לנו המענה ההיא? וע"כ האריך בכתב הרב בפני עצמו וקצת נכבדי הקהל בפני עצמם, להשיב אל הנכבדים המתנגדים אלינו, וזה טופס כתב הדברים המגיע אליהם:
קול ברמה נשמע קול המולה בקול מחנה, מחנה אלהים מהמונם הס כל בשר ומי יענה, אכפש יכבד ומי לא יענה, אריות שואגים ומי לא יירא, אצילי ישראל ומי לא יוביל שי למורא, בהם לתורה ער ועונה, ידיו רב רב מורה, מלמד ושונה, ולכל חכמה אב בונה, מודד בשעלו מים, מספר שחקים וחוג שמים, ואם אמרתי אספרה כמו, לא אבין למו, ואם ידעתי בתור קצת מעלתם, מי בא עד תכליתם, אף כי אנכי אענה וקטנם עבה מכרסי, כי אם רויה כוסי, ואני שותה בעציצי עסיסי, לבם כים יהמה יחשב רסיסי, את רגלים רצתי וילאוני ואיך אומר כתנתם כתנתי, בידם קנה המדה, לפלג תעלה במעלות כל חמדה, יסודתם בהררי קדש, היא יסוד המעלה, גבולתם עץ עושה פרי צרי לכל מחלה, ומי לא ידע בכל אלה, כי שם רוח מלא מאלה, וגם אמנם בקטני תמהוני גדולי הדור, איש ואיש מלא עולם יודע לסבור, מניפי המסוה, בה מלכים ימלוכו ושר במשא ישור, שוקלים בפלס הרים, ודעתם מצרף לדברים, איך לא ישקלו במשורה את אחרים, כי עתה ראינו על לא חמס מקולם יצא ברק, ומקולם קורא ידקדק, ואש מפיהם תלך ואם על שפתם חן הוצק, ולשונם שמן תורק, הביט החותמת והפתילים והמטה, הרצועה והמקל והמטה, ליסר על איש מדרך האמת והשלום נוטה, והנני דן לפניכם בקרקע, כדן לפני ר' יוחנן בן זכאי, או לפני המלך ינאי, ואתם כאשר דעתכם דונו כינאי, שמעו שמים והאזיני ארץ, האם פטרנו והיינו ראשית מדון? האם הקלנו בכבוד ודברנו בדרך זדון? פרשו השמלה ותחורו הדברים, והוכיחו במישרים, הלא אמר מהמיוחדים שבעדה, מוחזק מנוחלי הארץ לתורה ולתעודה, הכרנוהו ואבותינו ספרו לנו, שוקד על דלת התורה, איש נבון וחכם ידענוהו בישראל ביראת חטא נוהג בכל מדה הישרה, ישן היתי ועוררני, ובתור אדם המעלה ראני, והטעין על כתפי את המשא לאמר, כי בארץ אנשים ממלאים כל הארץ חדר וקיטון, מספרי ארסטו ואפלטון, וסומכים עליהם כסומך על הפלטר ולוקח מן הסיטון, ושיש עלי לפתוח ראשון לתת עצה, לגדור את הפרצה, וכל חכמי הארץ הלזו יסכימו עמי, וגם הוא לא אמר לי מאיזה מקום המה, וגם שמם לא הגיד לי, ואנכי לא נפתה לבי ע"ז, ואמרתי כי שם אבות לכל החכמה בתורה ובחכמת יונית, מתעלס בפרדסים בנערה אהרנית, אין הדבר מוטל רק עליהם ועל חכמי הארץ אשר שם, פן יאמרו לי מי זה שבא לרדותינו בתוך ביתינו, והנה שם כתב עמכם ממנו תראו, ע"כ אמרתי במכתבי ואם להוכיח על ארצכם עלה על לבבי; ועוד הוסיף החכם לכתוב אלי שניתכי שם אנשים באים בחניפות וברבים דורשים שלא כהוגן, ואינם מתביישים במאמרים שהם אומרים, ויש אומרים שאברהם ושרה חומר וצורה,על זה היה דוה לבנו, על אלה חשכו עינינו, ובפרוץ הדברים עוד כתבו אלינו מנכבדים אחרים, כתב איש ספרים, ועושה התורה פלסתר, עוקר כל התחומין ופשטי התורה סותר, שאף ד' מלכים נלחמו את החמשה, הם ארבע יסודות וחמשה חושים, וי"ב בני יעקב הם י"ב מזלות, וא"כ הדברים האלה כוללים כמה תקלות, אין נוח בקהלות, לב להוכיח, כי לכם המשפט, ולכם נתנה הארץ לישרה, הלזה נקרא חוטא או יום רצון לאלהינו, אנה ואנה נמצא החטא, וכמה סגר לנו העין, הביטו וראו אם הקלנו בכבוד קהלכם הקדוש, האם בספרים שכתבנו, תמצאו אפילו נקודה יוצאה מן המדה, ואם לא הנחנו מעלתכם על מכונה בדבור, בשלחנו ספרים לעורר כבודכם לעשות סיג לתורה, שלא יפרצו אלה שנים ושלה את גדרה, ואמרנו והתרנו לשליח ליתן אותו חרש, לאמר אל החכם הנפקד, ואם יוכיח הדברים, אם ירצה לפרסם ספרים, יפרסם, ואם לא יחבוש בטמון ויכסם, הלא זה תריבו, השופט כל הארץ לא יעשה משפט, ושופט אין כתיב כאן אלא נשפט, הנה עתה אנו לא גזרנו ליסר, רק כי ראינו עצמינו מעצמכם וכמונו כמוכם, ובאנו להודיע לכם את אשר שמעו אזנינו, ועל ב' וג' אלה אשר לא נתפרש שמם ולא שם מקומם, ואנו המנגדים ומבקשים להוכיח בדברים שלא נהיה כולנו ענושים, ע"ז ידונו אנשים, ועתה בראותי שאתם אינכם רואים לעשות כן, גם אנחנו ראינו כי יצאנו ידי חובתינו לפי דעתינו, ואתם גדולי הדעה והעצה, תעשו כאשר תראו בעין שכלכם, ואין לנו עוד עסק בזה, מאחר אשר השקלנו הכסף ליד היוצר, כי אתם היוצרים עם המלך במלאכתו ישבתם, ותעשו מה שתרצו גם אתם; עוד ראיתי כי תפקדו עלי עון הרפואה, לאמר כי טעיתי בהוראה, ואם אולי חשב איש מכם שזה שלום גמול למלא את ידו, לא כן אנכי עמדי, אני אהבתי צדקי, ושכר גדול יטול מי שמוכיחנו במה שימצא בדברי ספק, לא נביא אנכי ולא בן נביא, ולאשר ילמדני אומר, כמה ככרין דנרד אתן למרא דיני, אף כי היום ידעתי כי הוכתי בית מאהבי ואוסיף אהבה, ידעתי גם אני כי לא תרדפני באיבה, ואם איש בכם יואל ליסר כי יגלה הענין כרפאי לישראל, גם אני אהודנו ויברכנו האל, הנני אומר במאמר כמה פעמים לקיתי ע"י עקיבא בן יוסף, ונוספה לי אהבה, הלא אשיב אשר נטעו בישראל נטע נאמן שגו בכמה מקומות, אף כי אנכי היום קטן בחכמה מן החכמות, הלא הרמב"ם ז"ל כתב בספרו והקשו עליו באלף מקומות, כמה רבנים גדולים, הראב"ד והר"ר משה הכהן ז"ל, ובאמת טעה בהוראה אחד מהם, או הרב המחבר או הרבנים הבאים אחריו, ומה אני שלא אטעה בהוראה או בהוראות, אף כי בהוראות הרפואה, ודרשו מעל ספר וקראו שלא כתבתי רק כמסתפק לא כחותך את הדין, ואם טעיתי דברים שבגמרא הטעוני, ומי יתן ואמצא איש יוציא ההלכה לאורה ויוציאני מן המבוכה, אמנם ידעתי כי אתם עם, ובין בגזרה בין בטעם, כי תאמרו לי על שמאל שהוא ימין, אטה אזני ואאמין, וה' יכפר בעדי, ויורנו דרכיו ונלכה באורחותיו כל הימים, עד יחיינו מיומים, ונחיה לפניו מלידה ומבטן ומהריון, ונשקוד על דלתות התורה ונבואה אל ישועת אלהינו בציון, ונדעה נרדפה לדעת את ה', כי נפנה אל ימין או אל שמאל, ונודה בתודה ההולכת למואל, הכותב למעלת כולכם, נאמן זכותכם בפיו רצוף ומי לא יעידנו, מצותכם מקיים, וסבות הזמן נושא על כתפיו מִשְ¦רַתְכֶם והוד מעלתכם,
שלמה בר אברהם ז"ל ן' אדרת.