זה טופס כתב החכם יוסף [בר] בנו:
מי אנכי כי אבא אל שער עיר האלהים אשר לא כדת, והעיר סוגרת ומסוגרת, בחותם צר, על חומותיה שומרים, מורים בקשת בקרבה קדושה לא יבא בה ערל וטמא שפתים ובידו אמרים אין ותשורה אין להביא, ואם אבוא בעיר, מה בצע כי ימצאוני השומרים הסובבים בעיר, אלף המגן תלוי עליהם, עם שלטי הגבורים חרבם על ידיהם, לאמר מה לך פה ומי הביאך עד הלום, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא? ואם השיגה ידי ודברי נשמעים, לאמר כספי גדול מהשגתי, לבקש את שאהבה נפשי, למען אלמד דרך את העם, דעת לנפשי ינעם, לא הלכתי בגדולות ובנפלאות, אם חסרוני אתי, ידעתי כי ערום אנכי, ואם חלקו מחמאות אמרי פי, ישלחוני ביד פשעי העינים, הנרות לא ישיגו לראות ויצץ האור כאור החמה שבעתים, ילאו למצוא הפתח לאור המבהיק. וקרנים מידו לו אמרתי הסתר אסתיר פני, פן יקרני עון ונעלם ממני מעט השגתי, לא אוכל לשוב בדרך אשר בה באתי, עוד מעט נתעוררתי אמרתי זכותא דרבים עדיף, אשתתף עם הגדולים מוסדי ארץ לצאת בעקבותיהם, ולהתהלך בתוכם, ואקדם פני מלך ישראל לצדק ימלוך, כי מלך חסד הוא ואמת, מורינו הגדול נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק, ראינו כל הדברים אשר התעוררת ע"י הק"ק הזה קהל מונפ"שליר, על עניני ההורסים אומרים דברים בלא זמנים, השעה צריכה לגדור בעדם, טוב לשמוע גערותיך, וגערת חכמי מקומך וחכמי העיר ההוללה מונפ"שליר, וחכמי הארץ הלזו אחריהם ירוצו, ואנחנו מתי מספר יושבי העיר אווניון גדרנו עצמינו, יש אתנו מבינים בספרים יד לפה שמו, מלאכתם מלאכת שמים בתלמוד יומם ולילה, עוסקים במשא ומתן בעמקה של הלכה, וכותבים חבורים להיות למופת ואות לדור אחרון, ומורי אבי הזקן א' מהם מגיע ליד מעלתך כתב מאתו ישום בכתב אמת, יורה כי חרה אפו על אלו המטים עקלקלותם, ויטו אשורם מני הדרך, ואם טוב בעיני אדוני להוציא משפט לאור, ונדעה בינינו מה טוב נעשה סולמות לעלות בסתר המדרגה, ולא נהיה כעיר פרוצה אין חומה, מאת גבוה מעל גבוהים תהי משכורתך שלימה, תגדל חסדך הגדול עלינו, כסא תורתך יעמוד על מתכונתו, כחשק משרת משרתיך, עבד תורתך, תלמיד תלמידך
יוסף בר שמואל בר אברהם בר יוסף ן' נריה.