הנכבד ר' יצחק בר משה בר יהודה, העיר את הרב ר' אשר בכתבו, ושאל לו קצת שאלות, וזה טופס התשובה:
הרימותיך בחור מעם, קראתיך מקל נועם, חוטר נץ יציץ ופרח, ועם פועלי צדק לחברה ארח, בורר אוכל ופסולת מניח, ועם תועי מדרך גורלך לא תנוח, כי תזרם כמו דוה ותשאם רוח, כי כסו חרולים ועלו קמשונים וחוח, אמנם ענותך תרבה, נדמה להשוות מלחמת רשות למלחמת חובה, ספות הצמאה את הרוה והדבר צריך חזוק ואישור, פן יפרצו במלואם למקום איסור, כי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי, ואהיה מתהלך מזן אל זן כהולך בשבי, נתתי את לבי, לתור לי מקום מושבי, לארצי ולמולדתי ותחילה יצאתי מאשכנז, ונכנסתי במדינות שאר"ו, ונמלכתי עם טובי הארץ, וכמוצא שלל רב ששו לקראתי, אלא שאמרו שאדון הארץ סר למשמעת המלך אשכנז, ולא ימרה את פיו לכל אשר יצונו; ומשם נסעתי למדינת פרובינ"צה וראיתיה ארץ טובה ורחבה, והעם היושב בתוכה אנשי מדות תמימות תרומיות לפי ראות עיני, כי מצאתים צחי הלשון וזכי המוח ובעלי שכל, ונתתי תהלה לאל אשר הביאני עד הלום, וביררו בהדרי כולם זמנתים לבנים ומצאתים שחורים, אך יחידים שרידים שנים שלשה גרגרים מעט מזער הנה והנה, אשר נגע ה' בלבם להתחזק בתורתו, ולפרוש מהמון העם הפונים אל רהבים ושטי כזב, ואמרתי ליחידים מדוע לא התחזקו לעמוד בפרץ, לבלתי תושלך אמת ארצה? ואמרו שאין לאל ידם בלתי אם נועדו יחדיו גדולי הארץ, כי מקטנותם יצאו לנגד, והוא כמים הנגרים נגר נגר, להמשיך הנפש אל הטבע המוסכם, ומעל התורה הרחיקו דרכם, לבלתי קרוב אל פתח ביתה; אך פרצו גדרה והסירו משוכתה, ובבואי למונפש"ליר שם מצאתי כבוד תורה, זיוה והדרה, תורה וגדולה, רחבה ונסבה למעלה, בעיר שחוברה לה, עיר ואם בישראל, משם תצא תורה לכל שואל, בה יאמרו ליעקב ולישראל, מה פעל אל, אך כי היו שריה כאילים, כובשים פניהם מלהסיר מכשולים, ולכן איש הישר בעיניו יעשה, אין אומר לו מה תעשה, והפרצה הזאת מן הגדולים האדירים, וה' במשפט יבא עם זקני עמו והשרים, כי גלוי וידוע שיש בידם למחות, להעביר אתכם מכל גלוליכם פרץ וצוחות, ולפנות מכשל עקלקל ארחות, כי כולם סרים למשמעתכם, וכל פנות פונות אליכם, ואין אתם רשאים למשוך ידיכם, ולא זו הדרך תוציאכם מידי עברה, פן תעדר האמת ותפוג תורה; ועל האצטור"לב איני יודע מה להשיב כי הוא כלי שאיני מכיר ועת לחשות, ולספר התורה עת לעשות, גדר וסיג בין החכמה תבנה רחובות, לבלתי תת צבא קודש מרמס, ולבו כלב האריה המס ימס, מעלבון תורה אשר נכרים באו שערה לחלל זיוה והדרה, ואתה איש חיל רב פעלים אזור כגבר חלציך וחילים תגבר, ומוטות אוילים תנתק ותשבר, ותחזור עטרת התורה ליושנה, שימנעו בניהם מהגיון ותבונה, ואתה ותורתך וכל אשר לך שלום, כנפש דורש שלומך וטובתך, הנרצע לעבודתך, ושמח בשמע שלותך,
אשר ן' הרב ר' יחיאל.