שלח לי הנשיא מנרבו"נה התנצלותו, וכרת ברית עמי להיות ידו אתי בכל עוז, ולהיותנו מחזיקים במלאכת שמים, וזה טופסו:
עם הרעות אשר ימצאו אותי ואת עמי גרתי, כי מלך עליון הרבה אנחתי, עם טרדות זמני והנתקי מורשי לבבי ובלבול רעיוני ישבתי, כי האלקים אדירים בחטאי לקח תולדתי, בצל התלאות והמרירות והמכאובות הסתופפתי, כי החי היכול במרי פקד אשמתי, ובמה ארצה לו וכפר עלי איש כמוך שר צבא התורה והכונה הרצויה? רק בטחת כי אם בזאת הרפתקי הבהילוני, ורבו צרותי בהיכל ומקדש ולפני, זאת מנעתני עד עתה מבא בית משכן כבודך, ולבקר בהיכלך, ושב חרבך אל נדנה, אמרתי כי רחוק וקרוב יצאו צדקות, ויהי כי ארכו לי שם הימים נפשי בדממה ראיתי, השקפתי בעד חלוני מבוכתי, וארא מכתבך מכתב אלהים חרות על לבי שמתי אליו מגמתי וכל מחשבתי, ואשיב אליך דבר על כל קוץ וקוץ, האמר כי שמו כל פעולותיך ולא זכו בעיני, וכל מעשיך לא היו לשם שמים, להרים מכשול מדרך עמינו, והכל לקוחים למות ההטעאה והכפירה אינו אלא טועה, ואם אנכי פציתי פי ועטי, להשיב את אשר דברתי לך בבית קרובינו הנזכר בספרך, לא יאבה ה' סלוח לי, רק את אשר העירני לכתוב שתי שורות נכתבות, אשר באו לי בדרך מן הרב ר' שלמה י"ץ וז"ל, והנה שם חבר א' עושה פרי לחולי הנפשות האלה, הרי היא הס' הבנוי לתלפיות, אלף המגן תלוי עליו וחרב פיפיות, מחברו נזכר לטוב עם ספרו הוא השוע הגדול ר' טודרוס, ידעתי אם יש נפשכם שניכם תקשרו קשרים לאותיות, ותתנו בתוך אחיכם לתורה מניות, כי תשיבו מראש אמנה, ותשיבו עטרת התורה ליושנה, עכ"ל דברי הרב, מלין הציקתנו רוח בטני וחליתי פני אחד העם ארי שבחבורה, לחלות פני מעלתך שתדום בעת ההיא, ע"כ גבירנו כוכב מבטנו! הן אני כפיך לאל לכל אשר תחפוץ, בחכמתך ארוץ גדוד ובתורתך אדלג שור, ולא אירא מרבבות עם, ואם אזכה ואסק להתם פה אל פה אדבר בך, במראה עיניך תשפוט אם לבי כעטי יושב לארץ ודומם על כל התלאות אשר מצאוני נאמן למעלתך,
טודרוס בר קלונימוס.
חתימה, גפן אדרת, גדול התורה עטרת תפארת, החכם הותיק ר' אבא מרי בן כבוד האשל הגדול החכם הנכבד ר' משה דלוני"ל.