זאת תשובת הרב י"ץ אלינו:
אני פי מלך שמור, גם מאז דברכם אל לבי צויתי זכור ושמור, מוצא שפתיכם נוכח פני היה, כי ידעתי כי אין ביניכם רמיה, שרי צבאות התורה ראיתי אתכם, ע"כ אלופים לראשי נתתי אתכם, ואמנם המתחיל במצוה אומרים לו גמור, ועליו כסורר ומורה מרה לזרוק, זאת היתה לי עתה שלא לפתוח ראשון, ובאוהל המוסר והחיוב השקפתי הלשון, כי מי אנכי לך פרץ בראש, ולפסוע על ראשי עם קודש, ויחשדני שומע ואולם בראותי חפציכם תלויה בזה, אמרתי אף כי יש בארץ נביא גם חוזה, ולא חדל מהם מזה בן מזה, אם קטן אתה ותכיר בהסג ובחלשת ידי, עשה עצתך גבור כארי, אחר אשר נתנה לך רשות, ושלחתי אליהם לאמר להודיעני כאשר תנוח הסכמתכם, למען לא אוסיף ולא אגרע כאשר בלבבכם, וראיתי כי לא חששתם רק על חכמת הטבע והאלהות, אשר דברו בהם היונים, ובהגיע כתבם אלי התנפלתי לפני קהלינו הקדוש, וגם מצאתי חן בעיניהם, והחרימו ביום השבת בס"ת בקול גדול באר היטב פרשת אלה הדברים אשר דבר משה בספרי וחתם מיד כל איש מהנכבדים איש לא נעדר, והיה בידי זכרון הכתבים אשר בקשתי לשלוח מדעתי כי כבר יצא שלוחנו, אל קהלות הקודש להיות כמונו, ובטוח אני בה' ית' כי כולם יקראו לה', וממנו יראו וכן יעשו, ומעתה גם אתם תעשו כאשר דברתם, הנה אנחנו בחסד עליון, אף כי לא ידענו גליון ומליון, ואין פרץ ואין צוחה ברחובותינו, לכבוד שמים עשינו מחיצה וגדר, ונשבענו שלא לשנות את הסדר, ומהם כי ישים בכיסם אבן ואבן, כי יש עליכם לפנות דרך ה' ולסקל מאבן, משם רועה אבן ישראל, ואלהי ישראל יתן את שאלתכם, נאמן למעלתכם, אזנו עוד נטויה לשמוע מאמריכם,
הכותב, שלמה ן' אדרת.
חתימה, אצילי בני ישראל, יודעי בינה לעתים מה יעשה ישראל, אלופים לראש, השוע הגדול חוטר מגזע ישי ר' קלונימוס, וזרע קודש יסוד המעלה ר' אבא מרי, המקום יהיה בעזרם.