מפאת הרצון והבחירה אשר חנן ה' לאדם מורה גם כן רוחניות הנפש:
הוכחתי במה שקדם רוחניות הנפש מפאת השכל א' מכחותיה אציגה נא לפניך הטענות אשר הם מפאת הרצון. ואומר. ידוע הוא כי כמו שהאדם נתעלה על כל שאר הבעלי חיים בהיותו חי מדבר ומשכיל, כך נתעלה עליהם בהיותו בעל בחירה ורצון בלי שום מכריח אותו במעשיו. וכן הרב בעל הכוזרי במאמר חמישי ז"ל, אינו מכחיש טבע האפשר כי אם מתעקש חנף אומר מה שאינו מאמין בו, כי אתה רואה מהזדמנותו למה שהוא מקוה או ירא מה שיורך שהוא מאמין כי הדבר ההוא באפשר ויועיל בו הזמון. ואילו היה מאמין כי יהיה על כל פנים היה נמס ולא היה מזדמן בכלי מלחמה לאויבו ולא כשבר לרעבונו.ואם יאמר כי הזמון ההוא צריך למי שלא יזדמן כבר הודה בסבות האמצעיות וכו'. והבדרש"י במליצותיו ז"ל, אתה בן אדם נתנך אלהים עליון על כל המוצאות הבחיריות כי תראה שמיך גבהו ממך ותביט ככבים נשגבים כי רמו לא תדמה ולא תחשוב היות רצונך תחת משפטיהם אשר גבלו ראשונים לך לבדך נתנה הארץ אין להם בתוכה ממשלה והכרח בכל מה שיש לו התלו' גמור בבחירה ע"כ. ואולם שהכח הזה מהרצון הוא אלהי ורוחני יתחייב בטענות האלו:
ראשונה אנחנו רואים שאין שום בעל חי שיעזוב מחפצו ורצונו התענוגים הגופניים. והגם שלב האדם רע מנעוריו עם כל זה חכם ירא וסר מרע. וכן מתעצב ומתחרט על חטאיו ומודה ועוזב. גם לפעמים מניח הדברים הערבי' והמשגל האסור ואומר בלבו חלילה לי מחטוא לה' ולחייב את נפשי כענין יוסף אשר עם היותו יפה תואר ויפה מראה ובחור כארזים אמר ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים:
גם ראה ראינו הרבה בני אדם שמניחים חיי שעה ועוסקים בחיי עולם וחיי צער יחיו. ועל הכל שאם היות החיים הדבר היותר יקר מהאדם עם כל זה כמה וכמה חסידים נהרגים ונשרפים על קדושת שמו יתעלה וכענין שנאמר כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה. ואם אמת נכון הדבר הזה יתחייב שיש באדם דבר רוחני אשר בפעולותיו הנכבדות האלו מבקש לו מנוחת שלום השקט ובטח בעולם הנשמות הבא אחר המות. ואומר בלבו טוב מלא כף נחת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה כי הגוף בטבעו נוטה לתענוגים הגופניים ומתוקים לחכו כשאר הבהמות וחיתו יער:
שניה גם הנסיון יוכיח שאפילו הרשעים אשר כמעט במעשיהם הם כסוס כפרד לפעמי' יש להם איזה הרהור תשובה בלבם ומעני' את עצמם ותהי עונותם על עצמותם בעוד בחיים. ועליהם אמר ישעיה הנביא והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל. ולעת מיתתם כמנחשים רעתם ועונשם בגיהנם מתים בלא חמדה ובדאגה עצומה. וכל זה מורה באצבע היות כח הרצון רוחני ואלהי באשר מתאוה הדברים הרוחניים מנגדים לגוף: