מראה איך מרעת כל אנשי העולם בהסכמה כללית הנשמה היא נצחית ואינה נפסדת עם הגוף:
ענין השארות הנפש הוא אצלי כעין המושכלות הראשונות באשר אין שום אומה ולשון חולק עליו. והגם שקאיו פליניאו בספרו הז' מהבעלי חיים פרק נ"ה כופר בזאת ההשארות לא ראינו עד היום הזה מי שיורה כמהו. הלא תראה שהמשוררים הקדמונים מהאומות אמרו בהסכמה א' שהנפשות הנשארות מהצדיקים אחר המות היו הולכות ונעות לגן עדן הנקרא אצלם שדות איליציאוס, ורצונם כפי דעתי שדות אליהו באשר נתפרסם ביניהם ענין העלותו בגוף ונפש בסערה השמימה, ואם הייתי מביא כל מה שכתבו בספריהם תהיה המלאכה מרובה וכונתי לקצר, די לנו במה שכתבו סופרי העתים בספורם שכל האומות מודים בזה. וכן ואליריאו מאסימוס מעיד שהנשים בארץ הודו היו שורפות עצמן במיתת בעליהן באמרם שזכות עם המות לחברתם בעולם הנשמות. דיאודורו סיקולו מעיד כזה מהמצרי'. מאנשי ארץ סינים יואן אוגו לינשכוטאנו. יוסף דהקוסטה מאנשי הפירו. טומאס אנגלוש מן וירגיניאה. וכאשר הגיעו אנשי ספר לאיים המערביים מצאו הדעת הזה מההשארות והגן עדן מפוזר בין כל אנשי הארץ ההיא כאשר העיד הסופר הנאמן אנטוניאו די איררירה. סוף דבר כל הפילוסופים הקדמונים הודו בפינה הזאת כפיטאגורס אפלטון ארקיטה טארינטינו פלוטינו וארסטו בספרו השני מהנפש כאילו טבע האמת יכריחם להאמין העקר הזה בלי קבלת התורה האלהית אלא באור הטבעי לבד. ועם זה אבא נא לענין הגלגול אשר הוא גם כן מכונתנו בהשארות הנפש וכלל גדול בתורה: