ממה שהעין רואה ואזן שומעת מביא ראיה לנמצאים האלו ובפרט מהכנסם בגופי החיים:
ידעתי קורא משכיל ידעתי שיש חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבונים שיתחזקו בכל תוקף להכחיש טענותינו אי בעית קרא ואי בעית סברא וכל אחד יתנשא לאמר אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. ואיך נשפוט במציאות השדים אשר מעולם עין לא ראו. ואיך ימצא בריה בעין רואה ואזן שומעת והיא אינה נראית לחוש. גם אתה הקהה את שיניו ואמור לו הנה האין סוף אל גדול גבור ונורא מלא כל הארץ כבודו ולא יראנו האדם וחי. ועם כל זה מי הוא זה ואיזה הוא המכחיש מציאותו אם כן לא כל הנעלם מן העין ראוי להכחיש. ואם האדם אינו יכול להשיג כבוד השי"ת ואין אתנו יודע עד מהותו שהם הפנים ולבד מצד פעולותיו הנכבדות שהם האחורים נוכל להשיג מציאות הרוחות האלו המבדיל בין טומאה לטהרה] מצד פעולותם אשר לעין כל נגלו. ואם עדין יתעקש המתעקש ויאמר אכן נודע הדבר ורבים יחכמו באלה הדברים ומעידים אותם אבל איך אתאמת באמונה שלמה בדבר אשר לא ראיתי. אף אתה אמור לו המפורסמות אינן צריכין ראיה ועד. לא ראיתי אינו עד. ואם לא תאמין אלא מה שיראו עיניך א"כ כחש נא ביסוד הרוח שאזן שומעת ואין העין רואה. שירושלים העיר רבתי עם וויניציאה המהוללה לא היה ולא נברא בעבור שלא ראית אותם. ואז תהיה מכת הנקראים סינופטיקוס אשר היו גוזרים כי אין אמת לשום דבר כלל לא למופת ולא למוחש אשר עמהם התוכח הרב רבינו סעדיה במאמר הראשון והם סכלים ונבערים מדעת. ועתה אחר ההקדמה הזאת הט אזנך לי ושמע אמרתי ואגיד לך דברים אמתיים ומנוסים אשר ארעו בזמנינו זה מלבד העתיקים אשר באזנינו שמענו ואבותינו ספרו לנו וישן מפני חדש תוציא:
הלא מאז השמעתיך והגדתי לך מציאות הרוחות הללו ולראית החושיי' אשר יעדתי הראני ה' והנה ששה אנשים באים מדרך שער העליון אשר מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו. קצף אף חמה משחית משבר ומכלה. שש הנה שנא ה' משלחת מלאכי רעים מעידים ומגידים אמיתתם. העד הא' הנסיון הוכיח הכנס' הרוחות האלו בגופי החיים וכל ספרי ההשבעות הנמצאים בלשון נוצרים הנקראי' איקזו' רצישמי מעידים על זה כאשר כתבו חכמי האומות מרטין דיל ריאו בודיני וויאירו וכמה חדשים גם ישנים המונים המונים. וכי לא תאמין בהם זיל נא קרי במסכת מעילה פרק ד' שם תמצא איך שעה אחת גזרה מלכות הרשעה גזרה על ישראל שלא ישמרו את השבת שלא ימולו את ביניהם ושיבעלו נדות ואיך רשב"י הלך לבטל הגזרה ובדרך יצא לקראתו בן תמליון (שד) אמר רצונכם שאבא עמכם. בכה ר"ש ואמר שפחת של בית אבא נזדמן לה מלאך שלשה פעמים אני אפילו פעם אחת. יבא הנס מכל מקום. קדים הוא על בברתיה דקיסר כי מטא התם אמרו בן תמליון צא נפיק אזל. אמר להון שאול כל מה דאית לכון וכו'. ויש באגדה אחרת אמר להון בן תמליון אנא קדימנא ואעיל בברתיה דבת קיסר ותשתגע ולא לישכחו אסא דמסי לה עד דאתית אתון ותימרון לי פוק ונפקינא ובההוא עבדי לכו מאי דבעית. וזה יהיה לכם אות דכי נפי קנא מינה מתברנא כל כלי זכוכית של בית קיסר. וכעין מעשה זה אירע בעיר ארגיל בברבריאה בזמננו זה בבתו של מנהיג העיר ע"י חכם א' יודע ההשבעו'. גם בספר החמישי מהקדמוניות לרומיים יוסף בן גוריון יועץ חרשים ונבון לחש בדברו מענין חכמת שלמה כתב כדברים האלה. אני ראיתי אחד מבני עמנו נקרא שמו אלעזר לפני הקיסר ויספאסיאנוס וכל השרים ואנשי המלחמה אשר אתו שרפא לאיזה איש שכפאו שד. ואופן הרפואה כך היה. לקח טבעת אחת אשר תחת החותם היה איזה עיקר מהעיקרין שהורה שלמה וישם אותה באפיו ותכף ומיד נפל קומתו לארץ. אחר זה קרא עליו ההשבעות הנקראים משלמה המלך ונשבע לו שיצא ולא יכנס עוד בו לעולם. ולמען ידעו הכל נאמנה שהשד היה שומע לקולו וסר למשמעתו צוה להביא לפניו ספל מלא מים ואמר לו כשתצא פגע בספל ושפוך המים וכן עשה. עכ"ד. ואל תחשוב קורא משכיל שהטבעות והחותמות האלו הם הנקראים בפי האומות צורות טבעות וחותמי שלמה כי הכל שקר וכזב ואין בעולם מי שיודע סודם וראה נא בענין פרה אדומה ברבה אמרו חז"ל לאותו מין ראית אדם שנכנסה בו רוח חזזית א"ל הן. א"ל ומה אתם עושים לו. א"ל מביאין עקרים ומעשנין תחתיו ומרביצין עליה מים והיא בורחת. נראה דכך היה מנהגם עם ההשבעות ובפרקי ר"א אדם שנכנס בו רוח רעה כל מה שעושה ומדבר מדעת רוח רעה שעליו. ונחזור לענין גם בעיר סיביליאה בזמננו זה מפורסם הוא לעין כל והגידו לי יותר מעשרים אנשים מאנוסי בני עמנו אשר באו לחסות תחת כנפי השכינה] שפה ולשון אחת איך עיניהם ראו ולא זר שחורה אחת מהבאות מארץ אנגולה ולה רוח אחרת עמה והיא בקו הבריאות הולכת באשר יוטב לה והרוח או השד הזה בחקה תשכב תחת הצד הימנית והיו קוראים איתו אגוסטינללו. וכאשר היו שואלים ממנו איזה דבר היה קורא לכל א' וא' בשמו מף ונשים אשר מעולם השפחה לא ראתה. ומגיד להם מענין הגנבות או שאלות אחרות דברים כהוויתן ויתמהו האנשים איש אל רעהו כי היה לפלא בעיניהם איך בעת ורגע אחד היתה לצד השמאלית השחורה מדברת עם שואלה דגר והרוח לצד הימנית בקול דקעד מאד יוצאת מתחת השד שואל כענין ומשיב כהלכה ותהי לנס ועל כן כשומעם אנשי החקירה הנקרא אינקיזיסיאון את הדבר הזה ויתפשו אותה ויתנוה בבית הסוהר ואחר ימים בראותם שלא היה לה עון ואשמה לחפשי שלחוה. והשנה שעברה שמועה שמעתי מאת אנשים אשר באו למחנינו קדוש שקרה מקרה שהגידה מקום חניית איזה גנבים וקמו עליה מרעים והכו אותה מכת חרב ויאמרו שמטוה וישמטוה. גם בזמנינו זה ספרו לי גרי ואזרחי ארץ טיטואן אשר בחלקת האפריקה איך השנה שעברה בא מעיר ארגיל למחניהם קדוש בחור מיוד שנים שמו מיסוד ונתארח בחצר א' של ששה בעלי בתים אצל בית הכנסת הקטנה מקרודוס. ויהי היום נתאספו כלם ועשו אותו יום משתה ושמחה ובסוד משחקים שפכו במרחשת של ברזל אשר על האש יין שרוף בלעז אגואה ארדינטי וגפרית ויכבו את הנרות ומיד נראו פניהם כראות פני מתים. ויהיו הם חוגגים אוכלים ושותים והנה הבחור הזה לקח המרחשת וילך וישפוך אותה על הביב מקום ששופכין שם הזוהמות. ומיד נפל כמת לארץ וידעו כל העם כי נכנס בו איזה רוח. וילכו ויקראו יהודי א' לעשות לו השבעות ולא יכול לו רק בלי מניעת השפתים את שמה הגידה באומרה שהיתה סעדה. והסיבה שנכנסה בבחור היתה כי שפך על בגדיה המרחשת בעברה דרך שם ורעה לא תמצא בה. וכן הבחור הזה נופל על' המטה בלי דבור ובלי אכילה ושתיה כי אם מה שבעל כרחו דרך הפה היה בולע חלה ט"ו ימים. עד שבא אצלו ערבי א' זקן ומכשף מופלג אשר בתוך חצי שעה פטר אותו מחליו ויקץ כמו ישן וישאלו אותו סבת רוע מזלו ולא ידע סבת צרת נפשו כי אמר ומה בידי רעה גם פה לא עשיתי מאומה כ"א שפיכ' המרחשת. וכתב הרב בעל מעשה השם בדף ה' ז"ל וכבר שמענו בזמננו זה מפי מגידי אמת הגדה מפורסמת שיקרה לאנשים נופלים נרדמים בביטול חושיהם ומפיהם יצא עתק לדבר ולהשיב ושפתותיהם בלתי נעות וקול דברים יוצא מגרונם ומשיבין כענין. וסופרי העיתים כתבו שאצל הסינים מנהג קבוע כשרוצים לשאול מן השד איזה דבר שאחד מהם משתטח על הארץ ופניו למטה ואחד מהם מתחיל לשיר באיזה ספר וקצת מהם עונים אחריו. ויתר העם הנצבים מנגנים עד שזה האיש מתחיל לעשות עם הפה צורות משונות סימן שכבר נכנס בו השד ואז שואלים ממנו דבר ומשיב להם ולעולם בדברים עתידים במלים מסופקים כאשר אמרתי. ואלו הדברים הם מפורסמים לכל וכמעט שאין צריכין ראיה, ותדע עוד שיש מין ממיני החלאים שסבתם השד וכן ברז"ל הוא אומר מי שכפאו שד וכו'. וכך קיימו בעלי חכמת הרפואה ובפרט מרטין דיל ריאו בספרו השלישי משאלותיו מזכיר הרבה חלאים רעים ונאמנים אשר מכח השדים נמצאו כמו כאב לב פארילזוא חולי הנופל הנכפון והמצורעים ודומיהם וכן קיים אגוסטינוס בספרו עיר האלהים וטומאש חלק א' שאלה קט"ו סימן ה' וואליס מהפולוסופיאה האלהית פרק כ"ח. וכן מצינו בענין איוב שהשטן הכה אותו בשחין רע מכף רגלו ועד קדקדו. ובשאול הוא אומר ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול. ואם עוד תאוה נפשך זיל וקרי בזוהר פרשת תזריע עמוד נ"ב ותראה איך בבית המנוגע היו מטהרים הבית ואפקוהו לרוח מסאבא מאתריה ולבתר מנתצי ביתא אבנין ועאון וכלא ובני לה כמלקדמין. ואם תאמר מה התועלת ברוחות האלו ליכנס בגוף האדם דע שהרוחות הללו הם נדחים כעלה נדף עולים ויורדים מהר לגבעה בלי מרגוע ויש להם נחת רוח כשנכנסים בגופי בני האדם הנעזבים בעד חטאתם למקרה. כי הרוחות האלו הם שלוחי השם כמו שהם הגזלנים והלסטים וכמו שאמרו רז"ל הרבה שלוחים למקום ולא עוד אלא שמתאוים תאוה אף להתייחד אל גופי המתים. וכמו שמעיד ליאו אלאסיאום שראה בשיאו וקוראים שם לרוחות הללו בורקולאקאס. וכן באישון לילה ואפלה מתלבשים בגופות המתים והולכים מדחי אל דחי וקוראים לפתחם ומזיקים לפוגעים בם: