מורה שיש לשמות הטומאה גם כן כח לפעול פעולות נפלאות:
הסתכל שכמו שיש כח לשמות הללו מסטרא דימינא וטהרה גם לשמות של טומאה יש כח לעשות דברים נפלאים למעלה מהטבע וכן הנסיון יוכיח כמה וכמה מכשפים בכח השטן פועלים כי לא יאמנו כי אם מהרואים. וחז"ל על פסוק ולבני הפלגשים נתן להם מתנות אמרו שם טומאה מסר להם. ושאברהם אבינו עשה מסכתא שהיו סדורים בה כל סדרי הכשוף ופעולותיו מכחות הטומאה כמו שחבר ספר יצירה משמות הקדושים, ובזמננו זה מי לא ראה וידע פעולות האhשקוטו. הלא בארץ בארבאנסיאה הקרובה אלינו היה לפעמים מקדיש קרואיו כחתן ופתע פתאום היו אנשים באים והמה אלמים ודבור אין להם עם אדם אשר משלחן הדוכוס פלורינציאה ומלך צרפת היו לוקחים הקערות כאשר הם איל צבי ויחמור וברבורים. ומשימים על שלחן הקרואים. וקרה לו מקרה שקנה בברנקפורטו שלשלת של זהב גדולה ויתן שכרה בזהובים של זהב מזוקקים, ויהי היום והנה הצורף בקש לו מעותיו והנם הם חרבונים, אולם לא עברו ימים והנה אישקוטו על פתחו דופק מבקש לו ממנו שלשלת אחרת כמו והנה הוא בקצף גדול ובחמה שפוכה נתרעם עליו. והוא חכם לבב ואמיץ כח אמר לו הראה אותם לי ויראם והנה הם זהב צרוף מזוקק שבעתים. וכך היה משפטו מידי עברו הנה והנה להראות את חכמתו. גם כעניינים האלו נזכרו הרבה בגמרא. וכן סוף פרק ארבע מיתות ר' אלעזר אמר דבר א' ונתמלאה כל השדה קישואין. וכאשר הקשו היכי עביד הכי תירצו להתלמד לר"ע הוא דעבד. והלכות כשופים מותר לכתחילה כדרב חנן. וכן הסנהדרין היו יודעים חכמת הכשוף כדי להבין ולהורות ולדון דין המכשפים. איזהו מעשה ואיזהו אחיזת עינים כמו שנראה בפרקא קמא דסנהדרין ומנחות פרק רבי ישמעאל. ובפרק כל הבשר הובא מעשה דרב חסדא ורבה בר רב הונא אמרה להו ההוא מטרוניתא אותבן בהדייכו לא אותבוה. אמרה מילתא (לחש של מכשפות) ואסרתא לספינתא שלא זזה ממקומה ואמר איהו מלתא והתירה. ובתלמוד ירושלמי פרק ארבע מיתות מעשה ברבי אליעזר ור' יהושע ור' אקיבא שנכנסו לרחוץ במרחץ של טבריה ראם מכשף א' אמר מה שאמר ממעשה כשוף ואחזתם כיפת המרחץ שלא היו יכולים לצאת משם, ור' יהושע להתיר עצמם אמר גם כן מה שאמר איזה שם משמות הקדש, וכשהיה יוצא זה המכשף תפס אותו שער המרחץ והיה כל הבא אל המרחץ היה פוגע בו ונותן לו מכה א' באגרופו, וכן כל היוצא היה מכהו באגרופו, אמר להם התירו הכשפים שעשיתם, אמרו לו התר גם אתה ואנו נתיר, התירו אלו ואלו, כשיצאו אמר ר' יהושע לאותו מכשף זה הוא כל מה שאתה יודע, כלומר זה אינו נחשב לכלום, אמר המכשף נרד אצל הים ותראה את חכמתי, משירדו לים אמר אותו מכשף מה שאמר ונבקע הים, א"ל ולא כן עשה משה רבכם בים הריני עושה נפלאות כמוהו, א"ל אין אתה מודה לנו שהלך משה רבינו בתוכו, אמר להן הן, אמרו לו אם כן גם אתה הלך בתוכו, גזר ר' יהושע על שרו של ים שיבלעהו ובלעו. ובתלמוד ירושלמי פרק אין דורשין מעשה בשמעון בן שטח שתלה שמונים נשים מכשפות ביום א' מה עשה לקח עמו פ' בחורים ובידיהם פ' מלבושים נקיים בתוך קדרות על ראשיהם כדי שלא יכנסו בהן הגשמים ואמר להן לקול זעקתי הראשונה לבשו לבושיכן ולשני' הכנסו כלכם למערה ביחד וכל א' וא' מכם יחבק א' מהן ויגביהנה מן הארץ וקומו צאו (כי כיון שלא יש להן הקמת רגל בארץ לא יוכלו לפעול כשופיהם), וכן הלכו כלם והגיעו ביום הגשמים למערת אשקלון אשר שם היו מתועדות, הקדים ר"ש בן שטח וקרא לפתח המערה פתחנה לי שאני מכשף כמותכן, א"ל והיאך באת לכאן ביום זה, א"ל להראות את חכמתי שלא נגעו בי הגשמים וכן באתי ללמוד וללמד יעשה כל א' ממנו מה שיודע וכן עשו הראו את חכמתן כי א' מהן היתה אומרת מה שאומרת ומביאה פת מן האופים על ידי כשופים, ואחרת הית' מביאה יין, ואחרת בשר, א"ל ואתה מה חכמה יש בידך א"ל יש בי כח לקרוא ב' קולות ולהביא לכם שמונים אנשים בחורים שיהיו שמחים עמכם ומשמחין אתכם א"ל כן תעשה כאשר דברת, קרא פעם א' ולבשו לבושיהם, קרא פעם שני' ונכנסו כלן ביחד, אמר כל הקרב יקח זוגתו ונשאו' והלכו להם ותלאה ר"ש בן שטח כלן ביום א':
הרי לך שהמכשפים יוכלו גם כן לפעול בשמות של טומאה, וזה באיזה לשון שיהיה, כי בכל אומה יש מכשפים והשדים את שמם הגידו:
וכי תאמר בלבבך ואיך אפשר להיות שבמלות לבד וקולות שאין בהם ממש בלי נגיעת או הכאת גוף בגוף יפעלו הפעולות הנוראות האלו, גם אני אשאלך והודיעני ואיך בראיה שאין עליה ספק ידענו שגם באיזה מלות ופעולות יש אוסר ומתיר החתנים, ונותן עין רעה בכל הדברים, ואם כך הוט גם מוכרח שתאמין מה שמעיד החוש ושיש לאלוה מלין אשר המלאכים והרוחות הורו לבני האדם אשר באמצעותם פועלים: