ת"ח אר"ש מאן הוא דידע לסדרא וגו' הכריח מכאן שאין תלוי קבלת התפל' בחסידות לבד. אמנם תלוי' בידיעה לסדר התפל'. בענין עליית התפל' במעלותיה. והיינו בידיעת המדרגות העליונות. וזה לא נמסר לכל אדם. וז"ש מאן הוא דידע לסדר' צלותא דמארי'. ואחר שיש ידיע' בענין זה. אין חכם כמשה רבינו ע"ה. שראינו שהי' נענה מיד בתפלתו. ואנו רואים פעם מקצר כגון אל נא וגו' ופעמים מאריך מ' יום. א"כ חכם גדול הי' ודאי בסדר התפל'. בשעתא דאצטריך ליה וגו' והיינו בידיעת המדרגות העליונות:
אר"ש אשכחנא וגו' סדורא דרזי דרזין. סדר העולמות הנסתרים בקשר. כי ענין העולם הזה נדרש פעמים מעט הנה ומעט הנה. אמנם כאן יבאר סדר הכחות בקשר מיוחד. וימשך מכאן תועלת לזמנין דאצטריך לסדרא צלותי' כדקא יאות. בקשר העולמות האלו שהם פרקי הייחוד. שאין המ' מתייחדת למעל'. אלא בקשר העולמות האלו עמה בסוד בשכמל"ו. והם ז' היכלין אלין והיינו לקשרא קשרין לבסומי למארי' כדקא יאות. כי ע"י קשר הנז' מיד הת"ת מתייחד עמה. ומיד הרחמים העליונים נמשכין. והדינים מתבטלים. עוד תועלת למנדע לייחדא ייחודא שלימתא. שאין יחוד ק"ש שלם. אלא ברדת עד סוף היכל לבנת הספיר. ובזה הם עוזרים בעליית תפלתו בלי מונע כלל. וזה בב' עניינים. וז"ש למקרע ולאפתחא יר' שהרקיעים הנעולים להקריעם. ולפתחים הסגורים לפותחם. ואז התפל' עול' בלי מונע כלל.
זכאין אינון וגו' ספר כל סדר הצריך. הא' למפתי. כי ע"י קישוט המ' מיד מתפתה הת"ת. ומיד הרחמים מתגלגלים. ומתהפך מדין לרחמים. ומבטלין הגזר' בספי' העליונות. וז"ש ולבטולי גזרין. ואחר שהשכיכ' מלאה שפע הם מושכין אות' אל התחתוני' דרך ירידת השתלשלות המדרגות. וז"ש ולאשרא' שכינת' בעלמא. שנסתלק' לסבת העון. והם תקנו והורידוה. ואח"כ מושכין אליה' תוספות ברכות אל התחתונים למטה. וז"ש ולנחתא ברכאן. ממנ' אל העולם התחתון. ולמעדי מאריהון דדינין וגו' המקטרגין החיצונים וכחות קדושים בעלי דינים המתפשטים בעולם:
קם ר"ש ואמר מי ימלל וגו' לספר גבורותיו ונבראיו וסדר היכליו בנוצרים העליונים:
אברהם חסידא וגו' אין בכל הנבראים מי שידע להתפלל כאברהם. והענין כי עיקר כל ג' הייחודים והכולל יותר. הוא ייחוד תפלת שחרית. ולזה לא נמצא מי שיתקן אלא אברהם. מפני שהוא חסיד'. מצד החסד מתחסד עם קונו. לייחד אותו מצד הימין בבוקר תפלת השחר. והיאך הי' מתקן. אלא שהי' הוא ראש לנבוא'. כאו' וארא אל אברהם. שלא נרא' לשום אדם בעולם תחל' אלא לאברהם כנז' פ' וארא ולזה נתגלו לאברהם רזי דרזין. סדר ההיכלות וסדר קשורם בתפל' של שחרית, ובזה תקן תפלת שחרית. בענין שהוא פתח ראשונ' בתפל'. וז"ש ושרית צלותין בעלמא ואיגלון לך היכלי מלכא לסדרם בתפלתו:
שבעה היכלין אלו הם למט' מכסא הכבוד. בסוד עולם היציר' עולם המלאכים שבם ע"ס דיציר'. והם ז' מפני ששלש' ראשונות חשובות בהיכל קדש קדשים לאחת. והיכל הרצון לת"ת. והיכל אהבה לחסד. והיכל זכות לגבור'. והיכל נוגה לנצח. והיכל עצם השמים להוד. והיכל לבנת הספיר ליסוד ולמ'. ואלו ההיכלות הם קדושים שאינם חצונים. ולזה צריך בסוד היחוד לייחדם לקשט השכינ':
ואינון נטלין קיימין תרעין בקיומא, יר' להם ג' פעולות. הא' נטלין. שהם אמצעיים מקבלין השפע ראשונ'. ומשם ישפיעו למט'. וא"א להגשם השפע ולרדת אל עולם התחתון אלא באמצעותם. ואפשר לשון נסיעה שהם נוסעי' על פי ההנהג' העליונ'. וההשפע' הנשפעת באמצעותם:
קיימין לשון עמודים. והענין שסמך העול' העליון עליהם. והענין שכל מה שיעל' בין נשמות ובין תפלות ובין מעשים יתוקן [א' צ"ל יתבחן] בהיכלות אלו. ואח"כ יעל' או ידחה. אמנם התפל' שהיא המייחדת. תעל' דרך כולם. ויקשור כולם זה בזה כנז' לעיל. וז"ש ובכל חד וחד עאל צלותא. כי תעל' דרך כל ההיכלות יחד זה אחר זה ולא תדחה:
צקון לחש. הם שופכין שיחה ממט' למעל' לייחדך. מוסרך. לשון קשר. ואח"כ ממעל' למט'. למו: