1
יכול פיזור בעלמא. כלומר יכול מה שאמר הכתוב יש מפזר פיזור בעלמא בא הכתוב השני ופירש פיזור שאמרתי היינו [בכ"י נתן] לאביונים:
2
עותרא בחיי ממלת עוד שמורה תוספות על תוספות קא דריש: ונוסף עוד. שהוא לעתיד ולא ונוסף שהוא לעבר. הוא גרים המפזר דיתוסף מחיים. שנשפע על המלכות מהת"ת שהוא עץ חיים ע"י היסוד שהוא אל חי. לאיספא ליה. א"כ קודם שיוסיף החיים והעושר באדם המפזר מכבר נוסף במלכות ולהכי נקט נוסף לשון עבר אילנא דחיי ת"ת. אילנא דמותא מלכות. חיין וחידו מצד החכמה חיים ומצד הבינה חידו לעילא במלכות. בשעתא דאצטריך ליה לספירות עליונות קאים עליה שש קצוות שוכנות עליו אגין עליה הולך לפניו להדוף את אויביו כענין ענני כבוד לישראל: