ת"ח אע"ג וגומר קשיא ליה כיון ששעת רצון כ"כ א"כ למה נפגעו נזה תירץ שרבו רעותם כמו רבו עד שלא עמדה להם שעת הרצון דהא קטרת חביבא מכולו והיה ראוי שלא יהיו פוגמין בד' דברים שלא בזמנו ושלא נשאו ובחיי אביהם ובשכרות. הרמ"ק זלה"ה:
והרח"ו זלה"ה כתב. ביאר טעם מיתת בני אהרן ואמר כי אע"ג דהוה ההיא שעתא דלא הוה כותה בעלמא עכ"ז אע"ג דמיתו בההיא שעתא דלא הוה ראוי לשימותו אז בההיא שעתא עכ"ז יאות הוה בכמה גוונין כי לכמה טעמים דנתחברו יחד לכן באה מיתתם בדין גמור ויאות הוה. חדא דלא הוה שעתא כי הקטרת אין זמן הקטרתו אלא בבקר ובערב בזמן הדלקת הנרות כמ"ש ובהעלות אהרן את הנרות וגומר יקטירנה והטעם נודע כי כאשר מקטיר ומקשר הי"ס אז נמשכין ונדלקין ומאירין מן השמן היורד מלמעלה מן החכמה כי כל ענין הקטרת אינו אלא לקשרן כדי להמשיך בהם השמן שבחכמ' העליונה וכאשר קשרו אותם בלתי המשכת השמן אליהם א"כ חייבים מיתה היו. בר בזמנא דמותנא וגומר ביאר שלא נקשה עליו מפסוק קח את המחתה כי הוראת שעה הית' כי בזמנא דמותא אשתכח בעלמא בעיא למקטר קטרת אפי' שלא בשעת הדלקת הנרות. ועוד טעם אחר כי דחקו שעתא בחיי אבוהון ורצו ליטול עטרת הכהונה מאביהם ועוד שלא אנסיבו והוו פגימין כנודע כי סוד הקטרת הוא קשירת המ' בת"ת והת"ת באבא ואימא וכלל כל הי"ס ומאן דלא אנסיב לא שריא עלייהו שכינתא ולא יכול למקשר ולקטרא לה בהדי בעלה כי גם הם בפירוד מנשותיהם ואיך יקשרו אשה בבעלה. וכ"ש הוא כי אם עליהם לא שריא שכינתא והם שרויים בלא שכינתא ובלא ברכה א"כ איך יברכו לאחרים עכ"ל.