פרק מומין אלו גמ' דדיו שוכבין כשל אשה ת"ר שני נקבים יש באדם אחד מוציא מים ואחד מוציא ש"ז אין בין זה לזה אלא כקליפת השום בשעה שאדם נצרך לנקביו נקבו זה לתוך זה נעשה עקר. פי' שאם יוצא ש"ז דרך מי רגלים אינו מוליד כדאמר בהערל גמרא איזה פצוע דכא ההוא עובדא דהוה בפומבדיתא איסתתם גובתא דש"ז ואפיק במקום קטנים סבר רב ביבי בר (אמי) [אביי] לאכשורי א"ר פפי משום דאתון ממולאי אמריתו מילי מוליתא במקומה מבשלה שלא במקומה לא מבשלה. ואפילו הכי נראה בעיני שהוא טמא כדפרי' לעיל דנעקרה בהרגשה ויצתה שלא בהרגשה טמא דהיינו לעיל דנעקרה שאינו מזריע א"כ ה"נ אע"פ שאינו מזריע טמא. מיהו שמא ה"מ היכא שיצתה במקום הראוי להזריע לאפוקי הכא שיצתה במקום שאינו ראוי להזריע. והיכא שמטיל מים בשני מקומות פשיטא שאם ראה קרי שטמא ש"ז שלו שיוצאה דרך מקומה דאמר רבה בר רב הונא המטיל מים בשני מקומות פסיל אמר רבא לית הלכתא כוותי' שמע מינה שהוא מוליד: