אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא עומד אדם כנגד בית הכסא ומתפלל אוקימנא בביה"כ שאין בו צואה איני והא אמר רב יוסף בר חנינא בית הכסא שאמרו אע"פ שאין בו צואה ובית המרחץ שאמרו אע"פ שאין בו אדם אלא הב"ע בחדתי. פי' ההיא דרפרם בביהכ"ס חדש עסקי' שלא היתה בו צואה מעולם עדיין. והא מבעי' לי' לרבינא הזמינו לביהכ"ס מהו יש זימון או אין זימון. כי קמבעי לי' לרבינא למיקם עלי' ולצלויי בגוי' אבל כנגדו לא. ופי' ר"ח דביהכ"ס חדש שאין בו צואה מתפלל אדם כנגדו במקום שהזמינו לביהכ"ס אבל להכנס בתוכו להתפלל אסור ע"כ פר"ח. אבל ביהכ"ס ישן אע"פ שאין בו צואה אסור להתפלל כנגדו. והיכא דאמר בזה הלשון הדין ביתא להוי ביהכ"ס והדין אע"ג דלא סיים לומר והדין נמי אלא שאמר והדין שניהם אסורים להכנס בתוכו ולהתפלל דאמר פ"ק דנדרים על משנת מנודה אני לך בעי רבינא יש יד לבהכ"ס או אין יד לבהכ"ס ה"ד אי דאמר הדין בית להוי בית הכסא והדין נמי ההוא ביהכ"ס נמי הוה אלא כגון דאמר הדין ולא אמר נמי מאי בהכ"ס הוה או דילמא תשמישא בעלמא קאמר מכלל דפשיטא לי' לרבינא דיש זמון לביהכ"ס הא מבעי' לי' לרבינא הזמינו לביה"כ מהו זמון מועיל או אין זימון מועיל [רבינא חדא מגו חדא קמיבעי ליה זימון מועיל או אין זימון מועיל] את"ל זמון מועיל יש יד או אין יד תיבעי' לי'. הלכך הואיל ולא איפשוט אזלינן בה לחומרא. ותו דנראה דזהו ידים מוכיחות הואיל שתחלה הזכיר ביהכ"ס מידי דהוה אהא דתנן דפ"ק דנזיר האומ' אהא ה"ז נזיר ואמר בגמ' דילמא אהא בתעני' קאמר אמר שמואל בשנזיר עובר לפניו וליכא לספוקי במלתא אחריתי ה"נ הואיל שתחלה הזכיר ביהכ"ס ליכא לספוקי דודאי דעתי' אבית הכסא: