פרק המוציא יין ת"ר הנכנס לסעודת קבע יהלך עשר פעמים של ארבע פסיעות וא"ל ד"פ י' פסיעות ונפנה ונכנס וישב במקומו והכל שיעור אחד אלא שחייב אדם לומר בלשון רבו כדא' פ' יציאות השבת הילל אומר מלא הין מים שאובים פוסלין את המקוה שחייב אדם לומר בלשון רבו. פ' אלו דברים שבין ב"ש וב"ה בסעודה תנן ב"ש אומרים נוטלין לידים ואח"כ מוזגין את הכוס וב"ה אומרים מוזגין את הכוס ואח"כ נוטלין לידים בש"א מקנח ידו במפה ומניחה על השלחן ובה"א אומרים על הכסת בגמ' מפרש פלוגתייהו הטיב בש"א מכבדין את הבית ואח"כ נוטלין לידים ובה"א נוטלין לידים ואח"כ מכבדין את הבית. גמ' ת"ר בש"א מכבדין את הבית ואח"כ נוטלין לידים שאם אתה אומר נוטלין לידים תחלה נמצא אתה מפסיד את האוכלין וב"ה אומרים אם שמש ת"ח הוא נוטל פירורין שיש בהם כזית ומניח פירורין שאין בהם כזית מסייע לי' לר' יוחנן דאמר ר' יוחנן פירורין שאין בהם כזית מותר לאבדן ביד. במאי קמיפלגי ב"ה סברי אסור להשתמש בשמש עם הארץ וב"ש סברי מותר להשתמש בשמש ע"ה א"ר יוסי בר חנינא א"ר הונא בכולה פרקין הלכה כב"ה בר מהא דהלכ' כב"ש ור' אושעיא מתני איפכא (בהא) [ובהאי] נמי הלכה כב"ה. פר"ח קסברי ב"ש מותר להשתמ' בשמש ע"ה ואם נוטל ידיו תחלה ואינו חושש לדקדק בפירורין ללקטם ונמצא מפסיד את האוכלין: והלכתא בהא כב"ש דקיימא לן תכף לנטילת ידים ברכה וב"ה סברי אסור להשתמש בשמש ע"ה וכיון שת"ח הוא מלקט הראוי להתלקט ומאבד המותר לאבדן ע"כ פי' ר"ח. למדנו מכאן דהלכה כב"ש דמכבדין את הבית ואח"כ נוטלין לידים וגם שמותר להשתמש בשמש ע"ה אבל בהא מודו תרווייהו ב"ש וב"ה דפירורין שאין בהם כזית מותרין לאבדן בידים כר' יוחנן ואין להקשות מאי קמ"ל ר' יוחנן דהא מתני' היא ותו דגנובי למה לי. דאיכ' לתרץ דדיוקא דמתני' קמ"ל כדאמר פ"ב דכתובות גמ' ומודה ר' יהושע ורב הונא מתני' אתא לאשמעי' ושנינן רב הונא דיוקא דמתני' אתא לאשמעינן. וקיימא לן כר' יוחנן דאמר פירורין שאין בהן כזית מותר לאבדן ביד דהא ב"ש וב"ה כולהו אית להו כר' יוחנן אלא במותר להשתמש בשמש ע"ה פליגי. ובתוספתא דברכות פ' לא יאכל אדם בע"ש הכי מתנייא ב"ש אומרים מכבדין את הבית מפני אבדן של אוכלין ואח"כ נוטלין לידים ובה"א אם שמש ת"ח הוא ומלקט פירורין שיש בהם כזית [נוטלין לידים ואח"כ מכבדין את הבית] וקשה דתנן מעבירין מעל השלחן פירורין פחות מכזית ושער של אפונין ושל עדשים מפני שהוא מאכל בהמה ואמר בגמ' מסייע ליה לר' יוחנן דא"ר יוחנן פירורין שאין בהם כזית אסור לאבדן ביד וכן גורס רש"י זצ"ל אסור לאבדן ופרש"י שם מדקתני מעבירין ולא זורקין ש"מ דאסור לאבדן ועתה תימה דבשמעתין ע"כ בעי' לגרוס מותר לאבדן. ופי' מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק בשם ר"ת דגרסינן פ' נוטל מותר לאבדן כדהכא בשמעתין ודייק התם להתירא מדכייל להו גבי מאכל בהמה ש"מ שמותר לאבדם ביד וה"ג התם בספרים ישנים דמותר לאבדן בידים וההיא דר"פ הדר עם הנכרי ההיא דר"ג דא"ל למבגאי טול גלוסקן דאמר עלה באותה שעה למדתי שאין מעבירין על האוכלין ופרש"י אין מעבירין עליהם אלא נוטלין אותן ואמר ר' יוחנן משום ר"ש בן יוחאי לא שנו אלא בדורות הראשונים שאין בנות ישראל פרוצות בכשפים אבל בדורות אחרונים שבנות ישראל פרוצות בכשפים מעבירין תנא שלימין מעבירין פתיתין אין מעבירין הנהו פתיתין מיירי כשיש בהם כזית. מיהו פ' אלו מציאות משמע דאין מעבירין על האוכלין היינו שאין דורכין עליהן ולא כפרש"י וקשה דאמאי לא מייתי להא מתני' גבי קולי ב"ש במס' עדיות: