בפרק אלו דברים עונין אמן אחר ישראל המברך ואין עונין אמן אחר כותי המברך עד שישמע כל הברכ' כולה למימרא דישראל ואע"ג דלא שמע כל הברכ' עונה וכי לא שמע היכי נפיק דקס"ד דמתני' בא' מן המסובין עסקינן. אמר רב חייא בר (שילא) [רב] שלא אכל וכן אמר רבה בר אבוה שלא אכל הילכך ההיא דאין עונין אמן יתומה היינו שלא שמע ברכה כלל הא שמע מקצת ברכה אין זה אמן יתומה. אמר לי' רב לחייא בריה חטוף ובריך. פי' כשמושיטין כוס של ברכה הוי מחזר שיתנוהו לך ותברך וכן אמר ליה רב הונא לרבה בריה חטוף ובריך סבירא ליה כמ"ד עדיף המברך מן העונה אמן בעי מיניה שמואל מרב מהו לענות אמן אחר תנוקות של בית רבן כשלומדין ברכות מפי רבן א"ל אחר הכל עונין אמן חוץ מתינוקות של בית רבן הואיל ולהתלמד עשוין שאינן מתכונין לברך אלא ללמוד והני מילי בלא עידן מיפטרינהו אבל בעידן מיפטרינהו כשאומרי' הפטרה ומברכין בתורה ובנביא עונין אמן אחריהן: