מתני' החלה והתרומה חייבין עלי' מיתה וחומש ואסורה לזרים והן נכסי כהן ועולין באחד ומאה וטעונין רחיצת ידים והערב שמש ואין נטלין מן הטהור על הטמא ואין ניטלין אלא מן המוקף ומן הדבר הגמור. פי' זר האוכלן במזיד חייב מיתה בידי שמים שנאמר ומתו בו כי יחללוהו וחלה איקרי תרומה דכתיב חלה תרימו תרומה והאוכלן בשוגג משלם קרן וחומש קרן לבעלים וחומש לכל כהן שירצה. ואסורים לזרים פירש רבינו יצחק מסימפו"נט כשאוכל כזית תרומה או חלה במזיד חייב מיתה בשוגג תשלומין פחות מכזית איסור הוא דאיכא מיתה ותשלומין ליכא. ע"א אסורים לזרים משום מעשר תני לה ואשמעי' גבי מעשר דאפי' איסורא ליכא. ולא ידענא מה שייך הכא מעשר ושמא רוצה לומר דאגב דתני הכי גבי תרומה וביכורים דהתם קתני בסיפא משא"כ במעשר ואשמעינן גבי מעשר אפי' איסורא ליכא תנא נמי הכא גבי חלה ותרומה ואע"ג דהכא לא תני מעשר סמיך אההיא דתרומה וביכורים. והן נכסי כהן פי' רבי' יצחק דסימפו"נט דכתי' לך נתתים ואם נטמא מסיקו תחת תבשילו ולא לקדש בהן את האשה ונראה בעיני דט"ס הוא וכך יש להיות וכן לקדש בו את האשה דתנן בהאיש מקדש המקדש בתרומו' ה"ז מקודשת ואפי' הוא ישראל וכש"כ בהן ואמרי' נמי התם לעיל והרי חלה דכתי' תתנו לה' תרומה ותנן המקדש בחלה מקודשת. ועולין באחד ומאה. כדתנן בתרומה וחלה כתרומה. וטעונין רחיצת ידים. פי' דידים שניות נינהו ושני פוסל לתרומה. הלכך צריך ליטול ידיו לשם תרומה כל זמן דבעי אפי' לנגוע בה. ת"ר בספרי זוטא עבודת מתנה אתן את כהונתכם הקיש עבודת מתנה לכהונתכם. מה זו בנט"י. אף זו בנט"י. אי מה זו בקידוש ידים ורגלים אף זו בקידוש ידים ורגלים כו' אבל בתרומה בנטילת ידים סגי. והערב שמש. פי' בעל קרי אסור בהם עד שיטבול ויעריב שמשו. ואין נוטלין אלא מן המוקף. פי' כשהכרי צבור נוטל מתוכו ואומר זו תרומה. וכשהעיסה לושה נוטל הימנה מזו העיסה אבל לא ממקום אחר עליהן דהוי שלא מן המוקף. ומן הדבר הגמור. פי' תורם מן הפירות שנגמרה מלאכתן. והחלה מן העיסה ולא מן הקמח: