אמר רב נתן בר מר עוקבא אמר רב יהודה על לבבך בעמידה על לבבך בעמידה ס"ד אלא אימא עד על לבבך בעמידה ור' יוחנן אמר כל הפרשה כולה בעמידה ואזדא ר' יוחנן לטעמי' דאמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן הלכה כרבי אחא שאמר משום ר' יהודה (כו' כנזכר למעלה) פרש"י לב"ה דאמרי עסוקין במלאכתן וקורין הולכין וקורין מודים הם שצריך לעמוד במקום אחד עד המקרא הזה לפי שעד כאן מצות כוונה עכ"ל. ופר"ח דפירשו בתלמוד ארץ ישראל צריך לקבל מלכות שמים מעומד (מיהו) [מה] אם היה יושב עומד. לא אלא אם הי' מהלך עומד כלו' אם הי' מהלך והגיע זמן ק"ש לא יקרא כשהוא מהלך אלא יעמוד ויכוין את לבו כהוגן ויקבל עליו עול מלכות שמים ואחר כך יחזיק לדרך אבל האומר שאם הי' יושב עומד טעות הוא בידו עכ"ל. והואיל בשמהלך בעת ק"ש צריך לעמוד ולקרות עבור כוונה ש"מ דבהליכה אין כוונה למדתי דכל שמנה עשרה צריך להתפלל בעמידה ולא בהליכה: