מתני' ראתה על חלוקה מחגור ולמטה טמאה מחגור ולמעלה טהורה. פירשב"ם ל"ש צדדין כולי' כנגד בית התורפה וכן חגור עד התורפה נמי טמאה אע"פ שחגור למעלה מבית התורפה משום דזימנין כופפת את ראשה וגופה לקרקע ומדלי דם ונפיק מן המקור וסליק עד החגור אבל מן החגור ולמעלה דכולי האי לא סליק דם משום כפיפה והטיה. וטעמא לאו משום חגור הוא אלא אפילו דם בין חגור לבשר דה"ה לאשה שאינה חגורה. אלא עד מקום חגור שיערו חכמים דסלקי דם למעלה מבית התורפה על ידי כפיפה והטיה וטפי לא וטהורה ואע"פ שאין לה במה לתלות עכ"ל. הא דאמר מחגור ולמטה טמאה דוקא שלא עברה בשוק של טבחים אבל עברה בשוק של טבחים אפילו למטה מחגורה כשרה כדאמר בגמרא אמר מר על בשרה ספק טמא ספק טהור [טמא] (ספק) על חלוק' ספק טמא ספק טהור טהור. היכי דמי אילימא מחגור ולמט' כו' עד [איבעית] אימא מחגור ולמטה כגון דעברה בשוק של מטבחיים על בשרה מגופה אתא דאי תימא דמעלמא אתא על הלוקה איבע"ל לאשתכוחי על חלוקה מעלמא אתא דאי תימא מגופה אתא על בשרה איבעי ליה לאשתכוחי. הא למדת דהיכא דעברה בשוק של טבחים אפילו מחגור ולמעלה טמאה כאידך לישנא דמסיק ואי מחגורה ולמעל' כגון שזקפה. על בשרה מגופ' אתי דאי מעלמא על חלוק' איבעי לי' לאשבוחי דהלכ' כשני הלשונות הואיל ששניהם אמת ואינם סותרים זה את זה: