נראה בעיני יבמה שנתקדשה צריכה גט מספק ואם נשאת הולד ספק ממזר כך נ"ב אני המחבר אבל בתשובות משמע שהיא כפנוי' גמורה וצריכה גט בודאי ובנה כשר גמור:
בפרק האשה רבה א"ר יהודה אמר רב מנין שאין קידושין [תופסין ביבמה] שנא' לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר לא תהי' בה הויה לאיש זר ושמואל אמר בעניותנו צריכה גט מספקא ליה לשמואל האי לא תהיה אי ללאו הוא דאת' אי דלא תפסי בה קידושי הוא דאתא. פי' מתוך עניות דעתינו שאין אנו יודעים פי' המקרא אי ללאו הוא דאתא והרי היא כשאר חייבי לאוין ותפסי בה קידושין או שמא יבמה לשוק אין בה כ"א עשה דכתיב יבמה יבוא עליה ולא אחר ולאו הבא מכלל עשה עשה ולא תהי' ללא תפסי בה קידושי הוא דאתא הלכך אם נתקדש' צריכה גט מספק ואם בא אחר וקידשה צריכה גט מזה ומזה ואם נשאת בלא חליצה הולד ספק ממזר ואסור בממזרת ונראה בעיני דהכי הלכתא דקיי"ל כשמואל ולית' לדרב דאע"ג דקיי"ל רב ושמואל הלכתא כרב באיסורי ותו דר' ינאי ור"י קיימי כותיה דא"ר ינאי בחבורה נמנו וגמרו אין קידושין תופסין ביבמה וא"ל ר' יוחנן רבי לא משנתינו היא זו ופרק קמא נמי משמע דב"ש וב"ה אית להו דרב אפ"ה הכא קיי"ל כשמואל שצריכה גט מספק דהא א"ל רב מרי בר רחל לרב אשי הכי אמר אמימר הלכה כשמואל [וא"ר אשי השתא דאמר אמימר הלכת' כותי' דשמואל] אם היה יבמה ישראל נותן לה שני גט והותרה לו אלמא דרב אשי סבר כשמואל. ואע"ג דיש ספרים דגרסי' אמר רבא השתא דאמר אמימר מ"מ מרבא נמי יש ראיה לפסוק כשמואל וס"פ החולץ אביי מספקא לי' אי כרב אי כשמואל והואיל דמספקא ליה ע"כ צריכה גט וההיא דפ"ק אינה ראיה דכי מסיק התם לב"ה מבעי' לכדרב יהודה אמר רב מנין שאין קידושין כו' ה"ה דמצינן למימר דמבעי להו לכדשמואל וחדא מנייהו נקט. ובתשובות שבספר המקצועות משמע שצריכה גט בודאי והולד כשר גמור. וזה לשון התשובה הכין חזינא דהוו ביה רב ושמואל דאמר ר"י אמר רב מנין שאין קידושין תופסין ביבמ' שנאמר לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר אין הויה לאיש זר עליה ושמואל אמר בעניותנו צריכה גט א"ל רב מרי בר רחל לרב אשי הכי אמר אמימר הלכה כשמואל אלמא תפסי בה קידושי וכיון דתפסי בה קידושי אין הולד ממזר. והא שמואל בעניותנו קאמר למימר דספוקי מספקי ליה אלא מהא אמן שלא סטיתי ארוסה ונשואה ושומרת יבם וכנוסה וא"ר המנונא שומרת יבם שזינתה אסורה ליבמה אלמא כאשת איש דמיא לגבי עלמא ממאי מדקתני שומרת יבם וכנוסה ואי ס"ד שריא ליבם והתנן זה הכלל כל שתיבעל לא תהא אסורה לחזור לו לא היה מתנה עמה ואמרי במערבא לית הלכתא כרב המנונא אלא שרי' ליבם אלמא בפנויה דמיא ותפסי בה קידושי ודאי לעלמא ואין הולד ממזר. ומתני' ר"ע היא ואנן ס"ל כרבנן דתניא זו דברי ר"ע אבל חכמים אומרי' אין הולד ממזר מיבמה ותניא אחריתי ושוין בבא על הנדה ועל הסוטה ועל שומרת יבם שאין הולד ממזר וכן הילכתא. ומר רב יהודאי גאון אמר שומרת יבם שנתקדשה אם לא נישאת צריכה גט כשמואל ומותרת ליבם ואסורה למי שנתקדשה לו עולמית עד כאן לשון התשובה: