תנן ספ"ק ומאחיזין את האור במדורת בית המוקד ובגבולין כדי שתאחז האור ברובו ד' יהודה אומר בפחמין כל שהוא. פרש"י ומאחיזין את האור. מעט בעצים של מדורת בית המוקד שהיתה בעזרה והיא מתבערת והולכת משתחשך ולא חיישינן שמא יהו כהנים צריכין להבעירה משתחשך כדמפרש בגמרא מפני שהכהנים זריזין הם שכולם הן בני תורה וזריזין ונזכרין ולא [אתו] לחתויי משתחשך ע"כ רש"י. בית המוקד לשכה גדולה היא שהכהני' מתחממין שם במדורות אש הנסקת בה תמיד מפני שהולכים יחפים על רצפת שייש בעזרה כדתניא בזבחים הואיל ורצפה מקדשת דכתי' קדש המלך את תוך החצר וכלי שרת מקדשים מה כלי שרת לא יהא דבר חוצץ בינו לבין כלי שרת אף רצפה לא יהא דבר חוצץ בינו לבין הרצפה. ובגבולין צריך להבעיר מדורתו מבעוד יום כדי שתאחז האור ברובו. די"א אם היתה מדורת פחמין אין צריך להאחיז בהן האור אלא כל שהוא והיא דולקת והולכת דאין דרכה להיות כבה והולכת ואין צריך לחתות בה. ע"כ רש"י. גמ' מאי רובו אמר רב רוב כל אחד ואחד ושמואל אמר כדי שלא יאמרו הבא עצים ונניח תחתיהן תני ר"ח לסייועה לשמואל כדי שתהא שלהבת עולה מאליה ולא שתהא עולה ע"י דבר אחר. ופי' רש"י כל אחד כל עץ ועץ ולא תימא כיון שאחזה ברוב מנין העצים. ושמואל אמר כדי שלא יהא צריך לומר הבא עצים דקים ונניח תחתיהם להבעיר את אלו. תני' ר"ח לקמן בפ' במה מדליקין לגבי מנורה להעלות [נר תמיד] שתהא שלהבת עולה מאליה אלמא בכה"ג הוי הדלקה משום ר' יצחק לוי מצאתי. וקשה לי דרמי בר חמא קתני לה [התם] ועוד דלאו מתניתא היא אלא הוא אמר לה בפירושא דמתני' אחריתא ושאר רבותינו תני לה לענין מדורה ואני מצאתי אותה בת"כ לענין מנורה. ע"כ רש"י. פר"ח והלכתא כשמואל דתני ר' חייא לסיועה. עץ יחידי רב אמר ברוב עבי' ואמרי לה ברוב הקיפו אמר ר"פ (הלכתא) [הלכך] בעינן רוב עוביו ובעינן רוב הקיפו פרש"י רוב עוביו שיכנס האור (ברוב) [בתוך] עוביו עד רובו. רוב הקיפו מבחוץ. ופר"ח עץ יחידי אסיקנא בעינן רוב עוביו ורוב הקיפו: