בעא מניה רמי בר חמא מרב חסדא נעץ שתי יתדות על שני כותלי מבוי בעוביי' של צד רה"ר והניח קורה על גבייהו ונמצאת קורה שעל גביהם בולטת ונמשכת לחוץ יותר מן הכתלים וחודה הפנימי דבוק וסמוך לכותל. מהו להשתמש במבוי א"ל לדברי האוסר. להשתמש תחת הקורה בכל המבואות דטעמיה משום דחודו הפנימי יורד וסותם. מתיר. כאן להשתמש במבוי הזה דכיון דחודו הפנימי סותם נמצאת סתימת הקורה דבוקה לכתלים וסתימה מעלייתא היא. ולדברי המתיר להשתמש תחת הקורה אלמא חיצון יורד וסותם אוסר כל המבוי הזה עד שיביאו קורה אחרת דאין הסתימה מחוברת לכתלים ויש אויר בינתים והכא לאו מחיצה ממש היא להכשיר הפסק אוירא. ורבא אמר אף לדברי האוסר אסור בעינן קורה על גבי מבוי וליכא דהכי תקון רבנן שתהא הקורה על גבי חלל מבוי דבהכי הוי הכירא ובהא פליגי דרב חסדא סבר (קודם) [קורה] משום מחיצה ורבא סבר קורה משום הכירא וה"נ אמרי' לעיל גבי מבוי שצדו אחד ארוך וצדו אחד קצר דרבא סבר דקורה משום הכירא והלכה כרבא דקורה ע"ג מבוי בעינן וה"נ סבר רב אשי דקורה על גבי מבוי בעינן [דאותביה] רב אדא בר מתנה לרבא היתה קורה משוכה ורחוקה מן הכתלים. או תלויה. שאין ראשיה מונחין על גבי הכתלים אלא תלויה באויר שקצרה משתי רוחותיה. פחות מג' א"צ להביא קורה אחרת [ג' צריך להביא קורה אחרת] רשב"ג אומר פחות מארבע אין צריך להביא קורה אחרת. ארבעה צריך להביא קורה אחרת. ס"ל בכל דוכתא לבוד בפחות מד'. מאי לאו משובה מבחוץ. שנתמשכה לתוך רה"ר כגון בעיין דלעיל דשתי יתידות. ותלויה מבפנים שקצרה משתי רוחות ואינה מגעת לכתלים אלא ניתלית באויר ואמרי' לבוד להאריך ראשיה. וש"מ לא בעינן קורה ע"ג מבוי. לא אידי ואידי מבפנים. ותרויהו בקורה קצרה עסקי'. משוכה מרוח אחת. שראשה אחת על הכותל וראשה השני אינו מגיע לכותל שכנגדו ותלויה משתי רוחות [מהו דתימא מרוח אחת אמרי' לבור משתי רוחות לא אמרינן לבור קמ"ל. רב אשי אמר. משום ב' רוחות לא אצטריכא ליה דכיון דתנא משוכה מרוח אחת הוא הדין משתי רוחות] אלא חדא קתני משוכה והיא תלויה שקצרה היא מהגיע לכתלים ועוד שתלויה היא למעלה מגובה כותלי מבוי. והיכי דמי כגון שנעץ שתי יתדות עקומות ע"ג שני כותלי מבוי. ועקמומותיהן נוטות זו כלפי זו להיות סניף להאריך הקורה משני צדדיה כשתנתן עליהן והן עצמן אינן ראוין להכשר קורה שאין בהן רוחב טפח כשיעור הכשר קורה דמתני'. ואין בעקמומיתן שלשה. ואיכא למימר לבוד מראשי הקורה ולכתלים ואין בגובהן של יתדות ממעל לכתלים שלשה טפחים דאי הוי בגובהן שלשה מיפסלה דקורה ע"ג כתלים בעינן אבל השתא. בפחות משלשה אמרי' חבוט והשפל כאילו מונחות על הכותל. דמהו דתימא או לבוד אמרי' או חבוט אמרי' לבוד וחבוט לא אמרי' קמ"ל. הא למדת דרב אשי סבר דקורה ע"ג מבוי בעינן הלכך הלכה כרבא ורב אשי דקורה ע"ג מבוי בעינן וליתא לדרב חסדא: