תנן כל פרצה שהיא כעשר אמות מותרת מפני שהיא כפתח יתר מיכן אסור פירש"י מפני שהוא כפתח ושיהא עומד רב עליהן. יותר מיכן אסור פירצה אחת אוסרת כל ההיקף ואפי' כולו עומד והכי מוכח בגמ' בברייתא ומתני' בחצר איירי כדפירש רש"י לעיל בההיא דאמר רמי בר אבא אר"ה לחי הבולט מדופנו של מבוי פחות מד"א נידון משום לחי וא"צ לחי אחר להתירו ד"א נידון משום מבוי וצריך לחי אחר להתירו ואר"ה בריה דרב יהושע לא אמרן אלא במבוי שמונה אבל במבוי שבע ניתר בעומד מרובה על הפרוץ וק"ו מחצר ומה חצר שאינה ניתרת בלחי וקורה ניתר בעומד מרובה על הפרוץ [מבוי שניתר בלחי וקורה אינו דין שניתר בעומד מרובה על הפרוץ] מה לחצר שכן פרצתה בעשר תאמר במבוי שפרצתו בארבעה ופירש"י חצר אין פרצת עשר אוסרת בה אא"כ הוי מילואו בכותל או יותר מעשר הכי קיי"ל במתני' כל פרצה שהיא כעשר אמות מותרת. תאמר במבוי. דאר"ה לקמן בארבע'. הא למדת דמתני' בחצר עסקינן. ות"ר לשון ים שנכנס לחצר דרך פירצת הכותל ולא נפרץ במלואו. אין ממלאין ממנו אא"כ עשה לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים כדי לגדור פרצה עד עשר בד"א שפירצתו יותר מעשר אבל עשר א"צ כלום שהרי יש שיור מיכן ומיכן. הא למדת דפרצת חצר בעשר מותרת ביותר מעשר אסורה ובהא לא פליגי אלא בפרצת מבוי דר"ה סבר פירצת חצר דוקא בעשר אמות אבל פרצת מבוי בארבעה טפחים ורב הונא בריה [דרב] יהושע סבר מבוי נמי פרצתו בעשר אמות ומתני' במבוי נמי קאיירי וכן אמר רב חנן בר רבא אמר רב מבוי פרצתו בעשר אמות לבד מבקרן זוית שפרצתו בד"ט משום דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי וכן סבר רב יוסף דא"ר יוסף מדברי רבינו נלמוד חצר שרובה פתחים וחלונות אינה ניתרת בצורת הפתח מאי טעמא הואיל ויותר מעשר אוסר במבוי ופרוץ מרובה על העומד אוסר בחצר כו' הא למדת דסבר רב יוסף דדוקא יותר מעשר אוסר במבוי אבל עשר לא אסרי ורב הונא סבר דפרצת מבוי בארבע טפחים ואייתי ראיה מעובדא דעבד רב (בר מהדיא) [בדמחריא] ואר"נ בר יצחק דרב הונא מסתברא דאתמר מבוי עקום וכו' כדפרישית לעיל והיה נראה בעיני לומר דהלכה כרב הונא הואיל ורב נחמן בר יצחק דייק כותיה ממבוי עקום כדפרישית לעיל וחומרא גדולה היא זו לאסור מבוי בד' טפחים אלא נראה בעיני דהלכה כהני אמוראי דסברי דפרצת מבוי בעשר אמות הלכך אחד פירצת חצר ואחד פרצת מבוי תרוייהו בעשר אמות וכ"כ הרב ר' משה בר מיימון זצ"ל כל המחיצה שיש בה פרוץ מרובה על העומד אינה מחיצה אבל אם היה פרוץ כעומד ה"ז מותרת ובלבד שלא יהא באותן הפירצות פרצה שהוא יתר מעשר אמות אבל עשר אמות הרי היא בפתח ואם היה לפירצה זו צורת הפתח אע"פ שיש בה יותר מעשר אמות אינה מפסדת המחיצה והוא שלא יהא הפרוץ מרובה עכ"ל ולא חילק בין מבוי לחצר אלא סתם כתב שהפרצה היא יותר מעשר. ואמרי' ריש פרקין אמ' אביי משמיה דרב נחמן אמת מבוי באמה בת חמשה למאי הלכתא לגובהו ולפרצת מבוי ופירש"י ולפירצת מבוי דקיי"ל בהא פרקא פרצת מבוי בעשר אמות פסלה לה וכן פי' רבי' שמואל זצ"ל דחשיבה פרצה לגבי מבוי בעשר אמות אבל בבציר מהכי לא הוה פרוץ והו"ל דין מבוי הלכך ההיא דר' אמי ודר' אסי דלעיל אע"ג דליכא גידודי ודלא כרב הונא דמוקי לה בדאיכא גידודי: