מתני' מעשה שהיו באים בספינה ר"ג וחכמים פ"א לא נכנסו לנמל עד שחשיכה אמרו לו לר"ג מה אנו לצאת ולירד. מן הספינה לתוך העיר כלום באנו מחוץ לתחום משחשיכה. אמר להם מותר שכבר הייתי מסתכל והיינו בתוך התחום עד שלא חשיכה. ואע"פ שהם לא ידעו מתי נכנסו לתוך התחום אע"פ כן הואיל והיו באים בעיר ודעתם לעיר היה הרי אילו כאנשי העיר ומהלכים את כולה וחוצה לה אלפים אמה: מתני' מי שישב בדרך. לנוח שהוא עיף ולא היה יודע שהוא בתחום והשכה לו שם וכשעמד ראה שהוא סמוך לעיר בתחומה. הואיל ולא היתה [כונתו] לזאת העיר לא יכנס לעיר. להיות כאנשי העיר אלא ממקום שחשכה לו ימדוד אלפים פסיעות בינוניות ועד מקום שיכלו נכנס. דר"מ ר"י אומר יכנס ויש לו אלפים לכל צד. דע"כ בתוך התחום הוא עד שיוציא בפה ויאמר שאין דעתו לשבות בעיר שביתתו ובתחומיה. תניא א"ר יהודה מעשה בר"ט שהיה מהלך בדרך וחשבה לו [ולן] חוץ לעיר לשחרית מצאוהו רועי בקר א"ל רבי הרי העיר לפניך היכנס נכנס וישב בבית המדרש דרש כל היום כולו א"ל ר' יעקב משם ראיה שמא דעתו עליה. שהיה דעתו ליכנס לאותה העיד הלכך קנה שביתה אפי' בסתמא או שמא ביה"מ מובלע בתוך תחום שלו ולא בעינן דעת לאותה העיר אע"פ שלא היה יודע ולא מתכוין אבל היכא שהיה דעתו לאותה העיר אף ע"פ שלא היה יודע שהוא בתחומה של אותו העיר ה"ז יכנס לעיר להיות כאנשי [העיר] לכ"ע כך הבנתיה בפירושי רבי' שמואל זצ"ל וכן דעת ה"ר משה בר מיימון כדפרישית בסמוך ובמתני' קיי"ל כר' יהודה דר"מ ור"י הלכה כר"י ותו [דקיי"ל] כדברי המיקל אפי' בעירובי תחומין לקמן בשמעתין: