אמר רב יהודה אמר שמואל המקפיד על עירובו. אם יאכל אחד מבני חבורה את הפת שנתן הוא. אינו עירוב שתרי עירוב שמו. שיהו כולם מעורבין ומרוצין שלא ימחה זה בחבירו אלא שותפות נוחה ועריבה. ר' חנינא אמר עירובו עירוב אלא שנקראין מאנשי ורדינא. שם מקום כלומר שהן עצרנין. והלכה כשמואל דכותיה מוכח בפ' הדר בההיא דא"ל (רב חנן בר רבא) [רבה בר רב חנן] לאביי מבואה דאית ביה תרי [גברי רברבי] כרבנן לא ליתוב בה לא עירוב ולא שיתוף כדפרישי' התם ובפ' חלון נמי תניא כותיה דשמואל כדפרי' התם:
ואמר רב יהודה אמר שמואל החולק את עירובו. בשני כלים. אינו עירוב. משום האי טעמא גופיה דמה שמו עירוב [שמו] וה"מ שחלקו מעיקרא מדעתו אבל מלאו כלי מן הפת של עירוב ואייתר ונתנו בכלי אחר ה"ז עירוב. ואמר שמואל בית שמניחין בו עירוב כגון ארבע שגבו את ערובן ונתנוהו בבית חמישי א"צ ליתן פת. ואע"פ שאין פת בבית כלל שפיר דמי משום דכולהו הכא דיירי משום פיתן הוא דהויא להו דידתן וכ"ש לבעל הבית שהוא דר ממש בתוכו דאפי' אין לו פת בכל הבית דשפיר דמי:
אמר שמואל עירוב. שהוא מצרפן טעמיה. משום קנין שמקנה להם בעל הבית רשותו ונמצאו כולם בעלים לבית זה שהעירוב מונח בו וכל החצר משועבדת לרשות זו ואחת הוא. ומפני מה אין מערבין במעה [דאתי] עירוב לאיקלקולי שתשתכח תורת עירוב הילכך גזור רבנן דאפי' בדיעבד אם עירב במעה דלא הוי עירוב. רבה אמר עירוב משום דירה. שדעתו של אדם אחר (ביתו) [פיתו] הוו להו כולהו דיירי בההיא ביתא ואין בחצר זו אלא דירה אחת והרי כל רשות החצר מיוחדת לבית זה. מאי בינייהו איכא בינייהו כלי ושאין בו שו' פרוטה וקטן. מ"ד משום קנין יכולים להקנות בסודר כדרך שאר קנין ואין יכולין להקנות בפת שאין בו שוה פרוטה ואפי' הויא מזון ב' סעודות ואין יכול לעשות קטן שליח לערב עליו עירובי חצירות דלאו בר מקני ואקנויי הוא ולמ"ד משום דירה לא מהני קנין סודר ומערבין באוכל שאין בו שוה פרוטה וקטן גובה את העירוב דפת משויא להו חדא דירה וקטן לא מידי עביד. פסק רבי' יצחק הלכה כרבה דעירוב משום דירה והכי מוכח בפ' הדר דאמר רב יהודה אמר רב בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהם היום פת שע"ג השלחן סומכין עליו משום עירוב אלמא בסתמא הוי עירוב. אע"ג דלא הקנו זה לזה. מיהו י"ל דשאני התם דה"ט דכיון שיש קירוב דעת ביניהם עשאום חכמים כאילו הקנו זה לזה. ויש להביא ראיה מההיא דפ' הדר דא"ר יוחנן שוכר כמערב דמי [מה] מערב אפילו בפחות מש"פ והיינו כרבה וקיי"ל שמואל ור' יוחנן הלכה כר"י הלכך מערבין בפת אע"פ שאין בו ש"פ ואין מערבין עירובי חצירות אלא בפת דוקא ולא בשאר אוכלין כדתניא בפ' הדר מערבין בחצירות בפת ואם רצו לערב ביין אין מערבין ופירש"י משום דעירוב משום דירה כדאמרי' במי שהוציאוהו ודירתו של אדם אין לבו נמשך אלא אחר פתו. משתתפין במבואות ביין. דשיתוף דמבוי אינו אלא לשתף רשות החצירות שבמבוי ולא רשות הבתים וחצר לאו דירה היא ובפת כ"ש דחשיב טפי. מערבין בחצירות הפתוחות זה לזה. ואע"פ שעירבו דרך פתחיהן צריכין להשתתף במבוי להתיר המבוי. ואם לאו חצירות מותרות מזו לזו לטלטל כלים ששבתו בחצירות ומבוי אסור. ואין סומכין על עירוב במקום שיתוף ולא על שיתוף במקום עירוב היכא דלא עירבו בני חצר לעצמן שאם יסמכו זה על זה תשתכח תורת [עירובי] חצירות אבל עירבה כל חצר לעצמה ונשתתפו כולן במבוי אע"פ שלא עירבו חצירות זה עם זה שיתוף דמבוי מחברן ומטלטלין מזו לזו בין דרך המבוי בין דרך פתחיהן שהמבוי לחצירות כחצר לבתים [מה עירוב החצר משוי לבתים] חדא אף שיתוף המבוי משוי לחצירות חדא. דברי ר"מ וחכ"א או מערבין [או] משתתפין. דסומכין על עירוב במקום שיתוף ועל שיתוף במקום עירוב. פליגי בה [רב] רחומי ורב יוסף חד אמר בפת כולי עלמא לא פליגי דסומכין ובחדא סגי. דהאי פת חזי להכא ולהכא ובין למר ובין למר סומכין על שיתוף במקום עירוב. כי פליגי ביין. דנשתתפו ביין במבוי דלר"מ לא סמכינן עליה משום עירובי חצירות דאין מערבין בחצירות ביין ולרבנן שרי דאע"ג דיין בחצר לא חזי הכא מיגו דחזי למילתיה לשיתוף סמכינן עליה בחצר דמודית לן דסומכין על שיתוף במקום עירוב ותרוייהו אית להו דסומכין במבוי על עירוב חצירות שהוא לעולם של פת. וחד אמר ביין. אפי' רבנן מודו דלא סמכי' עליה בחצר דלא אמרי' מיגו. כ"פ בפת. בין בשיתוף בין בעירוב דלר"מ אין סומכין ע"ז במקום זה. מיתבי וחכ"א או מערבין או משתתפין מאי לאו או מערבין בחצירות בפת או משתתפין במבוי ביין. וקשה למ"ד ביין לא פליגי. א"ר גידל אמר רב ה"ק מערבין בחצירות [בפת] או משתתפין במבוי בפת. דמשתתפין דומיא דמערבין קתני. הא למדת דר"מ וחכמים ורב רחומי ורב יוסף ורב גידל א"ר כולהו ס"ל דאין מערבין עירובי חצירות אלא בפת הלכך הא דתנן בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומלח. ופירש"י עירובי חצירות ותחומין לא דק אלא עירובי תחומין דוקא קאמר אבל עירובי חצירות אין מערבין אלא בפת כדפרי'. א"נ יש לפרש דה"ק בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח דר"א ר' יהושע אומר ככר הוא עירוב ואמרי' בגמ' תנינא חדא זמנא בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח אמר רבא לאפוקי מדר"י דאמר ככר אין מידי אחרינא לא קמ"ל מתני' [אפי'] יין ופירות ואי מההיא הוה אמינא התם הוא דבעירובי תחומין עסקי' והתם מודה ר' יהושע דליכא למיחש משום איבה כי הכא בעירובי חצירות דטעמיה משום איבח בדלקמן אבל בעידובי חצידות אימא לא להכי הדר תנייה גבי חצירות. ל"א גרסי' לאפוקי מדר"מ [דאמר] בפת אין מידי אחרינא לא כדפרי' והיא היא. איתביה אביי בכל מערבין עירובי חצירות ובכל משתתפין שתופי מבואות ולא אמרו לערב בפת אלא בחצר בלבד ובכל מערבין דרישא ה"ק בכל מיני פת מערבין ערובי חצירות מאן שמעי' ליה דאמר עירובי חצירות פת אין מידי אחרינא לא [ר"י ולל"א] ר"מ וקתני בכל דאפת קאי וה"ק בכל מיני פת מערבין בחצירות ומשתתפין במבוי בכל מילי חוץ ממים ומלח הלכך בכל דמתני' נמי בכל מיני פת קאמר ולא פליגא לא אדר' יהושע ולא אדר"מ ולעולם איירי מתני' בעירובי חצירות ומסתייעא נמי דהכי הילכתא דאין מערבין עירובי חצירות אלא בפת ומשתתפין שיתופי מבואות בכל מילי לבר ממים ומלח וכ"פ ה"ר משה בר' מיימון זצ"ל:
תנן בפ' חלון ר' יהושע אומר (כס) [ככר] שלם. הוא עירוב אפי' מאפה סאה והוא פרוסה. דהיינו שאפה ככר מסאה אחת ונטל ממנה מעט ושויה פרוסה אין מערבין כדי ככר כאיסר. ככר קטן כמידת איסר. והוא שלם מערבין בו ובלבד שיהו שם ככרות הרבה כגרוגרת לכל אחד ואחד. ובעירובי חצירות איירי שמעתי' וקיי"ל כר' יהושע ואע"ג דאוקמה רב' בר רב חנן למתני' דקתני בכל היינו אפי' בפרוסה ולאפוקי מדר' יהושע אפ"ה הלכה כר' יהושע דר' אליעזר הוא דפליג ותו דטובא לאפוקי מפלוני איכא שהלכה כמותו ותו דתלמודא שקיל וטרי אליבא דר' יהושע כדאמרי' ופרוסה מ"ט לא א"ר יוסי בן שאול [א"ר] משום איבה שבאין לידי מחלוקת [שאומר] אני נותן שלם ואתה פרוסה:
א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי ערבו (שלם) [כולם] בפרוסות מהו א"ל שמא יחזור דדבר לקלקולו. שזה יתן פרוס וזה שלם ויתקוטטו הילכך לא הוי עירוב:
אר"ח ככר שנפרסה ממנו פרוסה ותפרה בקיסם ונראית שלימה מערבין לו בה ואם ניכר מקום תפירתה הויא בפרוסה ואין [מערבין] לו בה. וכ"פ ה"ר משה בר מיימון שהלכה כר' יהושע ותו כתב כיצד מערבין בחצירות גובין חלה אחת שלימה מכל בית ובית ומניחין הכל בכלי אחד בבית אחד מבתי החצר עכ"ל:
בפ' חלון א"ר זירא אמר שמואל מערבין בפת אורז ופת דוחן אמר מר עוקבא לדידי מפרשי לי [מניה] דמר שמואל בפת אורז מערבין ובפת דוחן אין מערבין וכן פסק הר' [משה בר'] מיימון:
אמר רב חייא בר אשי אמר רב מערבין בפת עדשין וכן הלכה ובלבד שלא יהא בה שאר מינין דגרועין: