אין אחד נמנה על שני פסחים
תנן בפ' האשה האומר לעבדו צא ושחוט עלי את הפסח שחט גדי יאכל שחט טלה יאכל שחט גדי וטלה יאכל מן הראשון ופרכי' בגמ' והתניא אין נמנים על שני פסחים כאחד פי' כדי לאכול בשעת אכילה מאיזה מהן שירצה דאין ברירה וכי בעי למיכל דילמא בשעת שחיטה לא הוה דעתיה עליה הלכך לא אכיל וזה שהמנה את רבו על שני פסחים ורבו סמך עליו האיך יאכל את הראשון. אמר אביי מתני' במלך ומלכה פי' שתלוים על עבדיהם ואין מקפידין על סעודתן אם גדיים אם טלאים הלכך אין כאן דין ברירה דבתרוייהו ניחא ליה לפיכך יאכל מן הראשון דכיון דליכא קפידא יצא בראשון ידי פסח ואידך בכדי אישתחיט כדת"ר אין נמנין על שני פסחים כאחד ומעשה במלך ומלכה שאמרו לעבדיהם צאו ושחטו עלינו את הפסח יצאו ושחטו עליהם שני פסחי' ובאו ושאלו את המלך אמר להם צאו ושאלו את המלכה [באו ושאלו מן המלכה אמרה להם] לכו ושאלו את ר"ג [באו ושאלו לר"ג] אמר להם מלך ומלכה שדעתן קלה כלומר שאינם מקפידים אם גדי אם טלה אוכלין מן הראשון אנו לא נאכל לא מן הראשון לא מן השני והכי סתם לן תנא ס"פ מי שהיה טמא דאין אחד נמנה על שני פסחים דתנן שנים שנתערבו פסחיהם זה מושך לו אחד וזה מושך לו אחד וזה ממנה אחד עמו מן השוק וזה ממנה אח' עמו מן השוק ופירש"י ולכך הוצרך כ"א לימנות עמו אחד מן השוק שאם באו להתנות כשהן יחידים ולומר אם שלי הוא [פסח זה] ושלך שלך הרי יפה (כדרכו) [בררנו] ואם לאו הריני מושך משלי ונמנה על שלך נמצא כשהוא נמשך משלו הרי הוא מניח פסחו כמות שהוא כלומר בלא בעלים שעדיין לא נמנה אחר עליו והא אפי' לר' יוסי לית ליה והא ליכא למימר שימנה כל אחד על של חבירו קודם שימשך משלו דהנמנה על שני פסחים אין זה מנין עכ"ל. הא למדת מסתם משנה דאין נמנין על שני פסחים מיהו לא דמיא לההיא דפ' האשה דהתם בראשונה לא נתברר' דעתו על אחד מהם אבל הכא נתבררה דעתו על שלו קודם שנתערבו ואם היה עתה נמנה על שניהם היה כמו חוזר בו מיהו הואיל וקודם שחיטה דילמא ליכא קפידא אלא בשחיטה. חוזרני לומר דאפשר להיות שאחד נמנה על שני פסחים לפי פי' רש"י שמפרש דאין אחד נמנה על שני פסחים לפי שאין ברירה דאמרי' בפ"ק דב"ק (נטלה) [בטלה] מחלוקת ואית ליה ברירה בדאורייתא א"כ הוא לא יעמוד משנתינו במלך ומלכה אלא בכל אדם ויפרש דמשנתינו סוברת דיש ברירה ור"ג סובר אין ברירה מעתה לפי מה שאומרי' רבותינו דאנן קיי"ל דיש ברירה אפי' בדאורייתא דתנן בנדרים השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורין ליכנס בחצר ר' אליעזר בן יעקב אומר זה נכנס לתוך שלו וזה נכנס לתוך שלו וביש ברירה פליגי כדמפרש פ' שור שנגח את הפרה בההיא דתניא היה דולה מים מן הבור וכו' במאי קמיפלגי ראב"י סבר יש בריר' ורבנן סברי אין בריר' אמ' ואזדא לטעמייהו דתנן השותפין שנדרו הנאה זה מזה כו' ראב"י סבר יש ברירה האי לדנפשי' קעייל והאי לדנפשיה קעייל דרבנן סברי אין ברירה וקיי"ל משנת ראב"י קב ונקי ותנן פ' כל האסורין בתמורה שני שותפין שחלקו אחד נטל עשרה ואחד נטל תשעה וכלב שכנגד הכלב אסורין ושעם הכלב מותרין ופריך סתמא דתלמודא אמאי ניפוק חד להדי כלבא והנך כולהו לישתרו פי' תאמר דהוברר הדבר שזה הוא כנגד הכלב ומשני הב"ע כגון דעדפי דמי כלב מחד מנייהו וההוא טופיינא דכלב שדי בכולהו אבל אי לא עדיפי דמי כלב הוה אמינא ברירה ש"מ דקסבר תלמודא בדאורייתא יש ברירה מיהו מדלא אוקמה אביי הכי ש"מ דקים ליה דלענין פסח לא אמרי' ברירה:
Loading...
Volume II, Siman 219
1
Loading...