בראשון בארבעה עשר יום לחודש בערב תאכלו
אכילת מצה בכזית כההיא דפ' כל שעה דא"ר הונא בצקות של עכו"ם אדם ממלא כריסו מהם ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה ופרק ערבי פסחים אריב"ל השמש שאכל כזית מצה כשהוא מיסב יצא ותניא נמי התם הסופגנין והדובשנין והאסקריטון אדם ממלא כריסו מהם ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה דכל היכא דכתיב אכילה קיי"ל אכילה בכזית ואמרי' בפ' כיצד צולין ת"ר ועצם לא תשברו בו (בבשר ד"א) [בכשר רבי אומר] יאכל ועצם לא תשברו בו וכו' עד ואמר רב אשי אבר שאין עליו כזית בשר איכא בינייהו מאן דאמר (בשר בשר) [כשר כשר] הוא ומ"ד יאכל האי לית בי' שיעור אכילה ואמרי' נמי בההיא פירקא מיכן אמרו השמש שאכל כזית בצד התנור אם הוא פקח ממלא כריסו ממנו ובפ' כל שעה ת"ר והאוכל כזית תרומה משלם קרן וחומש אבא שאול אומר עד שיהא בו ש"פ מ"ט דת"ק דא"ק איש כי יאכל קודש בשגגה אכילה בכזית וכתיבה נמי אכילה גבי פיגול וקיי"ל בזבחים דפיגול בכזית. וההיא דאמרי' בפ' מי שמתו בברכות הב"ע דאכל שיעורא דרבנן פירוש כגון שאכל כזית לר' מאיר וכביצה לר' יהודה דפליגי בפ' שלשה שאכלו דמדאורייתא לא מחייב עד דאיכא ושבעת משמע דכזית דרבנן אע"ג דכתיב אכילה וה"נ משמע התם בסמוך דמסיק אמר הקב"ה האיך לא אשא פנים לישראל שכתבתי בתורתי ואכלת ושבעת וברכת והם דקדקו ע"ע עד כזית עד כביצה שאני התם כיון דכתיב ושבעת הוה לן למידרש שביעה גמורה והם החמירו ע"ע ואמרו בכזית ובכביצה להכי קרי ליה שיעורא דרבנן: