מתני' אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי ר' יהודה רמ"א אפילו בחוט דמשיחה אר"מ מעשה באנשי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב א"ל ר"י משם ראיה במינו היו אוגדין אותו למטה. אמר רבא מ"ט דר"י קסבר לולב צריך אגד ואי מייתי מינא אחרינא הו"ל חמשה מינין. ופסק רבי' יצחק אלפס כר"מ וכ"כ מורי רבי' אב"י העזרי דהלכה כר"מ דמילתיה כרבנן (שיצא) [שייכא] דאמרי לולב א"צ אגד: א"ל (רבא) [רבה] להני דמגדלי הושענא דבי ריש גלותא כי גדליתו הושענא שיירו בהו בית יד כי היכי דלא ליהוי חציצה רבא אמר כל לנאותו אינו חוצץ ואמר (רבא) [רבה] לא לינקוט אינש הושענא בסודרא כשנוטלו לצאת בו לא יכרוך סודר על ידו ויאחז בו הלולב דבעינן ולקחתם לקיח' תמה וליכא ורבא אמר לקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה ואמר (רבא) [רכה] לא לידוץ אינש לולבא בהושענא דנתרי טרפי והויא חציצה כלומר לא יאגוד אדם הדס וערבה ואחר כך ינעוץ את הלולב בתוכו דילמא בהדי דקא נעיץ את הלולב נתרי העלין מן הלולב או מן ההדס או מן הערבה והוי חוצץ בין המינין ואותו עלה מן הנתלש אינו מין במינו ורבא אמר מין במינו אינו חוצץ פי' רבי' יהודה בר נתן בכולהו גרסינן רבא אמר ורבא אתי לתרוצי ליה לרבה והלכתא ככל הני תרוצי ופי' דלקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה דווקא בסודר דהוה דרך כבוד אבל במנא דלא הוי דרך כבוד לא כדתנן שלהי פרקין ר' יוסי אומר יו"ט ראשון של חג שחל להיות בשבת שכח והוציא את לולבו ברה"ר פטור מפני שהוציאו ברשות ואמר אביי ל"ש אלא שלא יצא בו אבל יצא בו חייב כי לא יצא בו נמי אמאי פטור והא מדאגבהיה נפק ביה הב"ע כגון שהוציאו בכלי והא רבא הוא דאמר לקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה ה"מ דרך כבוד אבל דרך בזיון לא ואע"ג דגבי ישמעאל איש כפר ברקאי ס"פ מקום שנהגו חשיב ליה דהוה כריך ידיה בשיראי היינו מפני שהיה מתכוין לבזות [הקדשים] שלא ילכלך את ידיו: אמר רבא הדס של מצוה אסור להריח בו אתרוג של מצוה מותר להריח בו מ"ט הדס דלריחא קאי כי הא אקצייה מריחא אקצייה וגמרינן מסוכה דילפינן פ"ק דחל שם שמים על עצי סוכה לאסור בהנאה כל שבעה הואיל והוקצה למצוה ואתרוג דלאכילה קאי כי אקציה מאכילה אקציה מריחי' לא אקציה ואמר רבא הדס במחובר מותר להריח בו בשבת אתרוג במחובר אסור להריח בו בשבת מ"ט הדס דלריחא קאי אע"ג דשרית להריח בו לא אתי למיתלש דהא במחובר נמי מרח ליה שפיר ואינו טרוד בקציצתו שישכח ויתלשנו אבל אתרוג דלאכילה קאי אי שרית ליה להריח אינשי ותליש ואכיל ליה ואף אם אוכלו במחובר אין לך תלוש גדול מזה ובפר"ח הדס במחובר אסור להריח בו ופי' טעמא דאי תליש לאתרוג אסור לאוכלו לפיכך הוא נזהר ולא יתלוש משמע אבל הדס אע"פ שיתלוש מותר להריח בו: