מתני' הקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים. ואמרי' נמי בגמרא המפטיר בנביא לא יפחות מב"א פסוקים כנגד שבעה שקראו בתורה פי' דהיינו לכ"א ג' פסוקים ותניא פרשה של ששה פסוקים קורין אותה בשנים של חמשה קורין אותה ביחיד קרא האחד שלשה השני קורא שנים מפרשה זו ופסוק אחר מפרשה אחרת וי"א [שלשה] לפי שאין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקים א"ר תנחום אריב"ל הלכה כי"א וא"ר יהושע ב"ל כשם שאין מתחילין בפרשה פחות מג' פסוקי' כך אין משיירין בפחות משלשה פסוקים פי' שכשיתחיל לקרות ראש הפרשה אינו יכול להפסיק [בפחות מג' פסוקים אם] הי' רוצה לקרות פסוק אחד או שנים ולהניח שם אע"פ שכבר קרא שלשה עם הפסוק שכבר קרא מפרשה אחרת אלא צריך לקרות פסוק שלישי ואז יכול להפסיק ולהניח שם וכן אם התחיל לקרות מראש הפרשה או מאמצעיתה וקרא כל הפרשה עד שלא נשאר לו כ"א פסוק או שנים אינו רשאי להפסיק ולהניח שם אלא גומר כל הפרשה או מתחיל ויקרא ויפסיק למעלה כדי שישארו לו שלשה פסוקים בסוף הפרשה. והוא הפי' אין מתחילין ואין משיירין אבל אם כשמתחיל לקרות הפרשה רוצה להניח שנים פסוקים או פסוק אחר בראש הפרשה ומתחיל לקרות למטה מפסוק אחד או שנים או מתחיל לקרות מפסוק השלישי בהא ליכא קפידא דמידי הוא טעמא דאין מתחילין ואין משיירין אלא שלא יאמרו שאותו קרא פחות משלשה אבל הכא מאחר שזה הוא הראשון שקורין עתה אע"פ שהוא מתחיל מפסוק שלישי בהא ליכא קפידא שאין בכאן לירא שיאמרו שזה שלפניו קרא שני פסוקים שהרי זהו הראשון שהתחיל לקרות מפסוק שלישי הלכך מה שאנו קורין ויחל משה דהיינו פסוק שלישי שפיר דמי כדפרי' אע"פ שאין מניחין לצד ראש הפרשה כי אם שני פסוקים ויאמר ה' אל משה גו' ועתה הניחה לי. מיהו יש חומשים שאינם עושים כאן כלל פרשה וסדר ה"ר משה מיימן זצ"ל אינו עושה כאן שום פרשה. כ' ה"ר משה מיימון אין הקורא רשאי לקרו' בתור' עד שיכל' אמן [מפי] הצבור קרא וטעה אפי' בדקדוק אות אחת מחזירין אותו עד שיקראנה בדקדוק עכ"ל ובסוטה פ' ואלו נאמרין ואר"ז אר"ח אין הקורא רשאי לקרות בתורה עד שיכלה אמן מפי הצבור ואין המתרגם רשאי להתחיל בתרגום עד שיכלה פסוק מפי הקורא ואין הקורא רשאי להתחיל פסוק [אחר] עד שיכלה (פסוק) [תרגום] מפי המתרגם ובמס' סופרים פ' הקורא התורה מסיק החזן שהוא קורא בתורה בשבת פחות משבע קריאות ושכח כסבור שקראו שבעה יחזור ויקרא וימלא שבע קריאות ויפטיר שמיני ובלבד שיהי' בסדר עשרים וא' פסוקים ליתן לכל קורא וקורא שלשה שלשה ואם פחות יוסיף על הסדר הזה מפרשה אחרת ואם היתה הפרשה של ארבע וחמשה פסוקים קורא את כולה אבל פרשה של ששה פסוקים קורא ומפסיק לפי שיש בה שיעור שני קריאות ואם קרא בב' וה' ובמנחה בשבת ובמנחה של יו"ט פחות מי' פסוקים יחזור ויקרא עד שישלים עשרה פסוקים ובמה קורין במנחה של יו"ט בסדר שפסק מפני הרגל ואם קרא ודלג על פסוק ולא קראו אם קרא עשרה ואין הפסוק המדולג ביניהם אינו חוזר ואם בתוך עשרה הוא יחזור ויקרא עשרה כראוי על שיטתו שאין מדלגין. זו בחול ובמנחה בשבת ובמנחה ביו"ט אבל בשבת אם שכח ועבר על פסוק ואח"כ נודע לו חוזר. וקורא אפי' לאחר שהפטיר בנביא והתפלל מוסף מפסיק מיד וקורא שאין מעמידין תפלת מוספין פעם שניה עב"ל מס' סופרים. ומיכן סמך למנהגנו שהמפטיר בשבת שמיני ותימה על מנהגנו שלא לקרות בתורה במנחה ביו"ט דבהדיא משמע שהיו קורין וההיא דפ' במה מדליקין דא"ר אחדבוי בר רב מתנה אמר רב יו"ט שחל להיות בשבת המפטיר בנביא במנחה בשבת אין צריך להזכיר של יו"ט שאילמלא שבת אין נביא במנחה ביו"ט י"ל שלא היו מפטירין אבל היו קורין כדמשמע הכא: