והיכא דחל ר"ח להיות בשבת או יו"ט מביאין שתי תורות והיכא שהם שלשה ענינים מביאים ג' תורות בההוא דפ' בני העיר דאמר ר' יצחק נפחא ר"ח אדר שחל להיות בשבת מביאין ג' תורות וקורין [בהן] אחד בענינו של יום ואחד של ר"ח וא' בכי תשא ומפרש תלמודא בפ' ואילו נאמרין בסוטה דתלתא גברי בתלתא ספרי ליכא פגמא. וכתב הרב משה מיימון בכל יום שמוציאין שני ספרים או שלשה אם הוציאו זה אחר זה כשמחזיר את [הראשון אומר קדיש וכשמחזיר את] האחרון אומר קדיש עכ"ל ומדכתב אם הוציאו זה אחר [זה] משמע שאם רוצה להוציא שניהם כאחד הרשות בידו והיינו במנהגנו מיהו בירו' פ' ואילו נאמרין ובמ"ס פ' הקורא בתורה משמע שתחילה מוציא אחת וקורא בה ומחזירה ואח"כ מוציא שנייה וקורא בה ומחזירה דאמר התם ר' יוסי הוה מפקד לרב עולא חזנא דכנישתא דבבלאי כד הוא חד אורייתא תהי גייל לה אחורי פרוכתא וכד דאינון תרתי תהי מייכל חדא ומייתי חדא כלומר תוליך האחת ואח"כ תביא השניי' ותקרא בה מייבל פי' כמו מובילנא מנא לבי מסותא. ולמה שאנו נוהגין שאני מוציאין שניהן ביחד ויושב בחור אחר על קטידרא ותופס אותה בחיקו וש"צ קורא באחרת וכשיגמור ש"צ הקריאה שבזו ס"ת תחילה יש לו לקבל אותה ס"ת שרוצה עתה לקרות בו ואח"כ יתן לבחור ס"ת שכבר קרא בו כדתנן ביומא פ' הוציאו לו הביאו לו את השעיר שחטו כו' והזה ממנו כו' ר' יהודה אומר לא היה שם אלא כן אחד בלבד נטל דם הפר והניח דם השעיר כולי אלמא דתחילה לוקח דם השעיר שרוצה להזות ממנו ואח"כ מניח דם השעיר שכבר הזה ממנו הכא נמי תחילה מקבל ס"ת שרוצה לקרות בה ואח"כ נותן לו ס"ת שכבר קרא בו: ואחר שקרא הולך ש"צ ויושב על קטיררא וכל התנוקות הולכין ומנשקין לס"ת כשגללה הגולל ומנהג יפה הוא זה לחנך את התנוקת למצות ולזרזם ודומה לההיא דמס' סופרים דמסיק לא היו מניחים בניהם קטנים אחריהם אלא היו מוליכין אותם לבתי כנסיות כדי לזרזן במצות ביום שהושיבו את ראב"ע בישיבה פתח ואמר אתם נצבים היום כלכם טפכם נשיכם. אנשים לשמוע נשים כדי לקבל שכר פסיעות טף למה בא כדי ליתן שכר למביאיהן מיכן נהגו בתולות ישראל קטנות להיות רגילות לבא לביהכ"נ כדי ליתן שכר למביאיהן והן לקבל שכרן עכ"ל מס' סופרים. וגם מחמת שבאים קטנים לביהכ"נ נכנסת יראת שמים בלבם כדתנן יהושע בן חנניא אשרי יולדתו. ומפרש בירו' פ"ק דיבמו' משום שהי' אמו מוליכתו לביהמ"ד כדי שידבקו אזניו בד"ת והיינו דתנן [יהושע] בן הנניא אשרי יולדתו. וצריכה אשה מעוברת להזהר שלא תאכל שום דבר איסור שמחמת כן הוי הולד רשע בההוא דפ' אין דורשין ירושלמי דא"ר כהן אמו של אחר כשהיתה מעוברת בו היתה עוברת לפני ע"ז והריחה מאותו המין ונתנו לה ואכלה והיתה אותו המין (מרע ריע) [מפעפע] בגופה כאירסה של חכינה. וצריך להזהיר את המניקות כדי שלא יאכילו התנוקות דבר איסור כדי שיהיו יהודים טובים: