תנן בפרק אילו דברים בברכות ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו ואמר רב יהודה אמר רב לא יאותו ממש אלא כל שאילו עומד בקירוב מקום ומשמש לאורו מברך עליו ואפי' ברחוק מקום (כו') [וכן] אמר רב (אסי) [אשי] בריחוק מקום שנינו כו' מיתיבי היתה נר טמונה כו' ורבא אמר יאותו ממש פי' עד שיעמוד בסמוך ויהנה וכמה פי' במה יהנה מן הנר שיברך עליו. עולא אמר כדי שיכיר בין דינר לאיסר חזקיה אמר כדי שיכיר בין מלוזמא של טבריה למלוזמא של צפורי פי' מלוזמא משקל שאם נהנ' בכה"ג מברך על הנר ונראה בעיני דהלכה כרבא שאין מברכין על האור עד שיאותו לאורו ואם לא נהנה ממנו אינו מברך עליו והא דאמר ר"י מברך אדבי אדא דיילא רבא מברך אדבי גוריא בר חמא אביי מברך ארבי בר חבו יש לפרש (שאין) [שהיו] מברכין על אש או על הנר שהיו בבית שביניהם מפני שהיו נהנים ממנו דרבא מודה שאם נהנה מן האור שהוא רחוק ממנו שמברך עליו שאל"כ אמאי לא פריך ליה מהני דלעיל דת"ר היה מהלך לכרך וראה אור אם רוב ישראל מברך ות"ר היה מהלך חוץ לברך וראה תינוק ואבוקה בידו אם ישראל הוא מברך א"נ יש לפרש דס"ל לרב יהודה ורבא ואביי דאין מחזרין על האור ואפי' הכי היו מחזרים לבית (שניהם) [שביניהם] על אור שלהם ולא למרחוק ולעולם שמא לא היו מברכין רב' ואביי עד שהיו נהנים. הלכך הלכה למעשה שאין מברכין על האור עד שיהנה מאורו ולכך נוהגים להסתכל בצפרנים לאחר שבירך על הבשמים כופף אצבעותיו לתוך פיסת ידו ומסתכל על הצפרנים עד שיבחין בין שחור שבצפורן ובין לבן שבו ומברך בורא מאורי האש וסמך למנהג שמסתכלים בצפורנים כדאמר בפרקים דר' אליעזר למה כשפושטין צפורני ידו אצל הנר ומסתכל בהם מברך בורא מאורי האש א"ר אילעאי מן העור שהפשיט הנחש לקח הקב"ה ועשה להם כתנות עור לאדם ולעזרו ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו גו' בין השמשות לשבת היה אדם מהרהר בלבו ואומר אוי לי שמא הנחש שהטעה אותי יבוא וישופני עקב ונשתלח לו עמוד של אש להאיר לו ולשומרו מכל רע ראה אדם את עמוד האש ושמח בלבו ופשט ידיו לאור של אש ואמר בא"י בורא מאורי האש לאחר שהרחיק ידו מן אור האש אמר עכשיו אני יודע שנבדל יום הקודש מיום החול למה שאין להבעיר אש ביום השבת ובאותה שעה אמר בין קודש לחול ר' מנא אמר כיצד חייב אדם להבדיל בכוס של יין בורא מאורי האש וכיון שהוא מרחיק את ידו מן האש אומר המבדיל בין קודש לחול ואם אין יין פושט את ידיו לאור האש ומסתכל בצפורניו שהן לבנות מן הגוף ואומר בורא מאורי האש ביון שמרחיק ידיו מאור הנר ומאור דכוכבים שהן אש אומר המבדיל בין קודש לחול: