3001 / (בראשית א,ב) / תהו
אישטורדישו"ן / estordison / עילפון, הלם, מבוכה
ר' אה"ל 549 ועוד.
3002 / (בראשית א,ב) / מרחפת
אקוביטי"ר / acoveter / לכסות
3003 / (בראשית א,יא) / דשא
אירבידי"ץ / erbediz / מעשב, מכלול העשבים
3004 / (בראשית א,כד) / רמש ושרץ
קונמוברי"ש / conmovres / רוחשים
בשום אופן אין לקבל את פירושו של ברנדין conbres, "אפעים". לפנינו צורה קשורה עם הפועל conmovres (ר' אה"ל 914), המצביע על תנועה פנימית, בלתי-נראית לעין, אלא שקשה לזהות את הצורה הדקדוקית, אולי קונמוביאור"ש conmoverus?
3005 / (בראשית א,כז) / צלם
קוי"ן / coin / מטבע (הצורה הטבועה באסימון)
בדרך כלל, המלה מציינת את החרט, שבו טובעים את המטבע.
3006 / (בראשית ג,כד) / להט
למ"א / lame / להב
3007 / (בראשית ד,יח) / ילד
ניישטר"א / neistre / להיוולד (גם ללדת)
3008 / (בראשית ד,יח) / זריעת האיש
איניינדרי"ר / enjendrer / להוליד
הלע"ז מופיע פעמיים בפסקה.
3009 / (בראשית ד,כג) / (פצעי) [פצע]
נברידור"א / navredure / פצע
בדפוסים "מקאדורה", שהוא ודאי שיבוש. ואולי יש ליישב מציידור"א maciedure (מעיכה), ור' גם להלן (בראשית מ"ט, ה'). שם רש"י מביא את המלה היוונית מכייר"א ("סיף").
3010 / (בראשית יא,ג) / הבה
אפרייליי"ר / apareilier / להיכון
3011 / (בראשית יא,ג) / לבנים
טיולי"ש / tiules / רעפים
3012 / (בראשית יד,יד) / וירק
ארמי"ר / armer / לצייד בנשק
חסר בדפוסים הרגילים, אבל נמצא בכתבי-היד ובדפוס הראשון.
3013 / (בראשית יד,יד) / חניכיו
איניציי"ר / inicier / לחנוך
רש"י אינו מתרגם את "חניכיו" אלא את הפועל שבשורשו. דרמסטטר-ברנדין מפענחים: אנציניי"ר ancinier, שהיה צריך להיות אינשיניי"ר ensenier ("ללמד"). אולם אין בכתבי-היד השי"ן המתבקשת (s). גם יש ב – inicier שני המובנים של "לחנוך" ו"לחנך". כתבי-יד אחדים כנראה כותבים אישטריני"ר estrener "להשתמש בפעם הראשונה".
3014 / (בראשית טו,ב) / ערירי
דישאנפנטי"ץ / desanfantez / חסר-ילדים
האל"ף מציינת מעין התחלת מלה, כי היה ברור לכותבים הרכב המלה:des- קידומת השלילה ו – enfant "ילד". הסיומת ב – z היא לשון רבים או לשון יחיד ביחסת הנושא.
3015 / (בראשית יט,יז) / המלט
אישמוציי"ר / esmucier / להיחבא, להינצל
3016 / (בראשית יט,כח) / קיטר
טורק"א / torche / לפיד, אבוקה
3017 / (בראשית כ,טז) / ונכחת
אישפרובי"ר / esprover / לבחון
3018 / (בראשית כב,ג) / ויבקע
פינדר"א / fendre / לחטוב, לבקע
3019 / (בראשית כג,יג) / נתתי
דונא"י / donai / נתתי
כוונתו של רש"י היא כפי הנראה להראות, שבצרפתית כמו בלשון המקרא אפשר לבטא בעבר פעולה, שטרם התקיימה, אבל נחשבת כאילו התקיימה כבר. שלושה כתבי-יד מראים את הצורה ב – ai. ברוב האחרים יש צורה ב – a, אך קשה להסביר אותה.
3020 / (בראשית כג,טז) / קנטרין
צינטינייר"ש / centeniers / משקלים של מאה מידות, מטבעות של מאה
רש"י מסביר את המלה מן המדרש של הפסוק, כי עפרון דרש מטבעות בעלות ערך גדול.
3021 / (בראשית כד,יד) / הכחת
אפרובי"ר / aprover / להראות בבירור
רש"י רוצה לקרב בתרגומו את המשמעויות השונות של השורש "וכח". ר' לעיל (מס' 3017) "ונכחת" esprover. וע' באה"ל מס' 1080.
3022 / (בראשית כד,יז) / הגמיאיני
הומי"ר / humer / לגמוא (לבלוע מתוך שאיפה)
ר' אה"ל מס' 92.
3023 / (בראשית כה,כא) / ויעתר
אינקריישמיני"ט / encreisement / ריבוי
רש"י מסתמך על שתי המשמעויות של הפועל הצרפתי encreistre, גם "לגדול, לרבות" גם "להתל, להפריע, להימאס" (ר' אה"ל מס' 2422) ומסביר כאן להרבות עד לזרא", כלומר להפציר בכל הכוח.
3024 / (בראשית כה,כה) / אדרת
פלוקייד"א / flocheide / אריג צמרי
3025 / (בראשית כו,יד) / עבדה
אובריינ"א / ovreine / מכלול העבודות
כדברי רש"י: "עבודה משמע עבודה אחת, עבודה משמע פעולה רבה". במלה הצרפתית הוא רואה אפוא שם קיבוצי לעומת oevre, שהיא "עבודה אחת".
3026 / (בראשית כו,כא) / שטנה
נוישימינ"ט / nuisement / נזק
3027 / (בראשית ל,כ) / יזבלני
הירבירייריא"ה / אירוח, לינה / herberjerie
3028 / (בראשית ל,לב) / נקד
פוינטור"א / pointure / ניקוד
ייתכן, שרש"י מתכוון לתרגם לא את התואר "נקוד" שבמקרא, אלא את השם "נקודות" שבפירושו, והלעז הוא שם קיבוצי המצביע על הרבה נקודות המצויות במקום אחד.
3029 / (בראשית ל,לב) / חום
רו"ש / ros / אדום
3030 / (בראשית ל,לז) / לבנה
טרינבל"א / trenble / צפצפה רעדנית
רש"י מזהה את הלבנה עם הצפצפה הרעדנית (tremble), הנושאת המון פרחים לבנים. בעברית של היום מזהים את הלבנה עם עץ, שקליפתו לבנה (bouleau).
3031 / (בראשיתך ל,לז) / לוז
קולדר"א / coldre / אלסר
"עץ שגדלים בו אגוזים דקים", כדברי רש"י, אולי העניין קשור עם שם הפרי בצרפתית של היום noisette, כלומר "אגוז קטן"; יכול להיותף שכבר בימי רש"י היו משתמשים בכינוי זה, ליד השם הרשמי coldre. בכמה כתבי-יד יש גרסאות הקרובות למלה noisette, שאין עדות ידועה עליה לפני 1280.
3032 / (בראשית ל,לז) / ערמון
קשטיניי"ר / chastenier / עץ ערמון
3033 / (בראשית לא,י) / ברדים
פיישי"ד / peised / מנומש
מלשון (pois) peis "אפונה", כלומר שיש בו כתמים בצורת אפונה. אלא שפירושו של רש"י, שהוא ממילא קשה להבנה, עולה בקושי בקנה אחד עם הלעז. אין לקבל את הגזרון (poix) peiz "זפת" ולדבר על מעין כתמי זפת, כי יש שי"ן ולא צד"י בכל הגרסאות.
3034 / (בראשית לא,לד) / כר
בשטי"ל / bastel / אוכף
כך כתוב ברוב כתבי-היד. באחדים מהם קוראים את הצורה הקרובה בש"ט ואין הבדל ביניהם (אולי bast יותר גדול מ – bastel).
3035 / (בראשית לא,לז) / ויוכיחו
אפרובי"ר / aprover / לברר
ר' לעיל מס' 3021.
3036 / (בראשית לג,י) / ותרצני
אפיימינ"ט / apeiement / פיוס
3037 / (בראשית לג,יא) / ברכתי
שלודי"ר / saluder / לשאול בשלום
3038 / (בראשית לג,יא) / ברכתי
מו"ן שלו"ד / mon salud / שאילת שלומי
רש"י רואה ב"מנחה" הזאת רק אות לברכת שלום והוא מתרגם קודם את המושג ואחר-כך את המלה שבפסוק.
3039 / (בראשית לג,יג) / עלות
אינפנטיי"ש / enfanteis / שיש להן ולדות
כפי הנראה תואר (מלטינית *infantix או כדומה), המציין את החיה, היולדת ולדות.
3040 / (בראשית לז,ב) / (דבתם)[דבה]
פרלידי"ץ / parlediz / דיבה, רכילות
מלשון parler "לדבר" עם סיומת קיבוצית: "מכלול דיבורים", ובריבוי יש מן השלילה.
3041 / (בראשית לח,טז) / ויט
דישטולי"ר / destolir / לסטות
בכתב-יד אחד: דישטורני"ר destorner.
3042 / (בראשית מ,א) / אפה
פישטו"ר / pestor / אופה (המייצר פת)
3043 / (בראשית מ,י) / שריגם
וידי"ץ / wediz / ענף גפן
באה"ל הייתה לנו הצורה wedile (מס' 67 ועוד), "קנוקנת", שהיא מילת הקטנה של wediz.
3044 / (בראשית מ,י) / סמדר
אישפני"ר / espanir / להנץ, להתפתח
רש"י מתאר את התפתחות הצמח מפרח לפרי. לשם כך הוא משתמש במלה "סמדר" משיר השירים (ב', י"ג וט"ו; ז', י"ג) ובצרפתית espanir, להיפתח לגמרי.
3045 / (בראשית מ,טז) / פת כסנין
אובלידי"ש / obledes / רקיקים
עוגות של בצק עדין. מעניין, שרש"י אינו מסביר כאן שום מלה מן הפסוק, אלא, כדי להורות על צורת הסלים שבפסוק, מביא עובדה מחיי יום-יום בצרפת, והלעז שייך לסיפור הזה.
3046 / (בראשית מא,ב) / אחו
מריש"ק / maresc / בִיצה
3047 / (בראשית מא,ג) / דקות
טינבי"ש / tenves / דקות
3048 / (בראשית מא,ה) / קנה
טודי"ל / tudel / צינור, גבעול
3049 / (בראשית מא,ה) / בריאות
שייני"ש / seines / בריאות
3050 / (בראשית מא,ו) / שדופת
השלידי"ש / hasledes / שרופות, מיובשות, שזופות
3051 / (בראשית מא,ו) / קדים
ביש"א / bise / רוח חזקה, קרה ויבשה
3052 / (בראשית מא,ז) / בריאות
שייני"ש / seines / בריאות
חזרה על מה שכתוב כבר בפסוק ה'. כפי הנראה להעז לא הופיע בכל כתבי-היד באותו מקום, באלה בפסוק ה' ובאלה בפסוק ז'.
3053 / (בראשית מא,יד) / בור
פוש"א / fose / חפירה
3055 / (בראשית מא,יט) / רקות בשר
בלושי"ש / bloses / מחוסרות
התואר blos ממוצא גרמני (bloss, ערום, גרוד, חסר) לא השאיר שרידים בצרפתית של היום. מעניין, שבגרמנית bloss הוא גם תואר הפועל במשמעות "רק".
3056 / (בראשית מא,מ) / ישק
גרנישו"ן / garnison / ציוד, צידה, אספקה
המשמעות של המלה בצרפתית של היום "חיל-מצב" היא התפתחות בכיוון אחר של "ציוד, מצודה".
3057 / (בראשית מג,טז) / צהרים
דישני"ר / disner / ארוחת-צהריים
בעקבות שינויים בהרגלי האכילה של תושבי צרפת, disner הוא היום (מאז המאה הי"ט, עם הבדלים בין איזור לאיזור) ארוחת-הערב.
3058 / (בראשית מד,ב) / (גביעי)[גביע]
מדירנ"א / maderne / כוס ארוכה עשויה עץ משויש (כוס הדורה)
ר' אה"ל מס' 1166.
3059 / (בראשית מה,ב) / בית
מיישניד"א / meisnede / בני הבית
כמובן לא הבית עצמו (maison, meison) שמע על התרגשות יוסף, אלא "התכולה האנושית" של הבית.
3060 / (בראשית מז,ז) / ויברך
שלודי"ר / saluder / לשאול בשלום
בניגוד לברכה של פסוק י' (מס' 3037), שהיא באמת ברכה.
3061 / (בראשית מח,ז) / כברת ארץ
קרואיד"א / charuede / מלוא מחרשה (מה שמחרשה מספיקה לחרוש במשך יום)
3062 / (בראשית מט,ו) / עקרו
אישיריטי"ר / esjareter / לכרות את גידי השוק
3063 / (בראשית מט,יא) / שרקה
קורייד"א / corjede / עריס (שורה של גפנים המודלות על גדר והן יוצרות מעין סוכה)
3064 / (בראשית מט,יג) / חוף
מרק"א / marche / גבול, ספר
3065 / (בראשית מט,יט) / עקב
טרצי"ש / traces / עקבות
גדודי גד יחזרו אחרי המלחמה על עקבותיהם, כי לא ימותו ולא יילכדו.
3066 / (בראשית מט,כו) / תאות
אשומיי"ל / asomeil / גבול
המלה, שמוצאה מהגזרון הלטיני summa ("שיא"), כפי הנראה מהמלה *assumaculum, מצויה רק במקורות יהודיים (ר' מילונו של לוי, מס' 121).