דֶּרֶךְ אֲרֻכָּ"ה
וּבוֹ דְרוּשׁ אֶחָד לְמַעֲלַת הַתְּשׁוּבָה
(וְאַתָּה דוֹרֵשׁ אֶת הַנְּקֻדָּה: זֶה מַעֲלֶה אֲרוּכָה)
טַעַם לַמֵּתִים שֶׁהֶחֱיָה יְחֶזְקֵאל לָמָּה זֶה לֹא הֶחֱיָה אֲנָשִׁים צַדִּיקִים וְטוֹבִים. / אַף כִּי לֵית בְּהוּ הֵימָנוּתָא וּפָלְחִי לַעֲבוֹדָה זָרָה נִקְרָאִים בָּנִים. / כַּוָּנַת דָּנִיֵּאל בַּמֶּה שֶׁנָּתַן עֵצָה לִנְבוּכַדְנֶצַּר לַעֲשׂוֹת צְדָקָה. / תַּלְמִיד חָכָם שֶׁסָּרַח יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה.
דְּרוּשׁ חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים
פֶּרֶק שֵׁנִי דַחֲגִיגָה (טו ע"א): שָׁאַל אַחֵר אֶת רַבִּי מֵאִיר לְאַחַר שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה: מַאי דִּכְתִיב (איוב כח, יז): "לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוּכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז"? אָמַר לוֹ: אֵלּוּ דִבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁקָּשִׁים לִקְנוֹתָם כִּכְלֵי זָהָב וּכְלִי פָז, וְנוֹחִין לְאַבְּדָם כִּכְלֵי זְכוּכִית. אָמַר לוֹ: אֲבָל רַבִּי עֲקִיבָא רַבְּךָ לֹא כָּךְ אָמַר, אֶלָּא מַה כְּלֵי זָהָב וּכְלֵי זְכוּכִית הַלָּלוּ אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ יֵשׁ לָהֶם תַּקָּנָה, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁסָּרַח יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה. אָמַר לוֹ: אַף אַתָּה חֲזֹר בְּךָ. אָמַר לוֹ: כְּבָר שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד: שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים חוּץ מֵאַחֵר.
הֵן כָּל יְקָר רָאֲתָה עֵינֵינוּ גֹּדֶל מַעֲלַת הַתְּשׁוּבָה כִּי רַבָּה הִיא בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם. וְאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ וְזֶה לְשׁוֹנָם: "יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ" (יחזקאל לז, יא). בָּא נָבִיא וְאָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: חִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. אָמְרוּ לוֹ: עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ, כְּלוּם יֵשׁ לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם?! הַיְנוּ דִכְתִיב: "יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ". וְאוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וְכִי גְרוּשִׁים אַתֶּם?! "אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם" וְגוֹמֵר (ישעיה נ, א). וּכְבָר הוּבָא בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין קה ע"א) וִכּוּחַ זֶה, שֶׁבָּא הַשֵּׁם עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַנָּבִיא וְאָמַר לָהֶם: חִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. אָמְרוּ לוֹ: עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ וְאִשָּׁה שֶׁגֵּרְשָׁהּ בַּעְלָהּ, כְּלוּם יֵשׁ לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם?! הַיְנוּ דִכְתִיב (יחזקאל כ, לב-לג): "וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה, אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן. חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי אֱלֹהִים אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם". עַד כָּאן.
וְרָאִיתִי לְמַהֲרִימַ"ט סוֹף פָּרָשַׁת דְּבָרִים שֶׁכָּתַב, דְּמַאי דִּכְתִיב "אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ", הַכַּוָּנָה הִיא: כְּלוּם אַתֶּם יְצָאתֶם מִמֶּנִּי עַל יְדֵי גֵט?! לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמִי שֶׁקִּדֵּשׁ אִשָּׁה עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּזְנֶה, שֶׁאִם זָנְתָה הֻפְקְעוּ הַקִּדּוּשִׁין לְמַפְרֵעַ וְנֶעֶקְרוּ לְגַמְרֵי, וּמֵעַתָּה וַדַּאי לֹא נֶאֶסְרָה עַל בַּעְלָהּ אֲפִלּוּ זָנְתָה וְכוּ'. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁלְּקָחָם לוֹ לְעַם הָיָה עַל מְנָת שֶׁיְּקַבְּלוּ אֱלָהוּתוֹ וְלֹא יִזְנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַתָּה שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה נִתְבַּטֵּל הַתְּנַאי וּבָטְלוּ הַקִּדּוּשִׁין. וְלָזֶה אָמַר: "אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ", כְּלוֹמַר, שֶׁפְּטַרְתִּיהָ עַל יְדֵי גֵט. אֵין הַדָּבָר כֵּן, כִּי "בְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" — מֵאֵלֶיהָ, שֶׁנִּתְבַּטְּלוּ הַקִּדּוּשִׁין הָרִאשׁוֹנִים. עַד כָּאן.
וְאַכַּתִּי קָשֶׁה מֵאוֹתָהּ אַגָּדָה דִלְעֵיל, וֶהֱבִיאָהּ הָרַב שָׁם, זֹאת אוֹמֶרֶת דְּיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: אִשָּׁה שֶׁגֵּרְשָׁהּ בַּעְלָהּ, כְּלוּם יֵשׁ לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם?! וְאוֹמֵר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וְכִי גְרוּשִׁים אַתֶּם?! "אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם" וְגוֹמֵר. וּלְפִי דִבְרֵי הָרַב, מַה הֵשִׁיב לָהֶם הַשֵּׁם 'אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת'? נְהִי דְאֵין כָּאן גֵּט, מִכָּל מָקוֹם כְּבָר נִתְבַּטְּלוּ הַקִּדּוּשִׁין מֵחֲמַת שֶׁנִּתְבַּטֵּל הַתְּנַאי. וּמַה שֶּׁטָּעֲנוּ יִשְׂרָאֵל כְּלוּם יֵשׁ לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם — טַעֲנָה חֲזָקָה הִיא, דְּמַה לִּי שֶׁיִּהְיֶה מֵחֲמַת הַגֵּט אוֹ מֵחֲמַת בִּטּוּל הַקִּדּוּשִׁין? וְאוּלַי יֹאמַר הָרַב, דְּהָכָא נִתְקַדְּשׁוּ יִשְׂרָאֵל בִּשְׁתֵּי פְּרוּטוֹת, אַחַת לְקֹדֶם שֶׁיִּזְנוּ וְאַחַת לְאַחַר שֶׁיִּזְנוּ, שֶׁנִּתְבַּטְּלוּ הַקִּדּוּשִׁין הָרִאשׁוֹנִים וְחָלוּ הַקִּדּוּשִׁין הַשְּׁנִיִּים. וַהֲרֵי זֶה דוֹמֶה לְמַה שֶּׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם (פ"ז מהלכות אישות דין יד), דְּהַנּוֹתֵן שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת לְאִשָּׁה וְאוֹמֵר לָהּ: בְּאַחַת הִתְקַדְּשִׁי לִי הַיּוֹם וּבְאַחַת לְאַחַר שֶׁתִּתְגָּרְשִׁי, דִּלְאַחַר שֶׁתִּתְגָּרֵשׁ חָיְלִי קִדּוּשִׁין שְׁנִיִּים. וְאַף לְמָאן דִּפְלִיג עֲלֵהּ דְּהָרַמְבַּ"ם בְּהַהִיא, הָכָא מוֹדֶה. מִשּׁוּם דְּשָׁנֵי הָתָם, דְּאַף שֶׁאַחַר כָּךְ נִתְגָּרְשָׁה, מִכָּל מָקוֹם בִּשְׁעַת קַבָּלַת הַקִּדּוּשִׁין הָיְתָה אֵשֶׁת אִישׁ וְאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין, דְּהָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שֶׁתִּתְגָּרְשִׁי — לֹא אָמַר כְּלוּם. אֲבָל הָכָא, כֵּיוָן שֶׁנִּתְבַּטֵּל הַתְּנַאי אִגַּלַּאי מִלְּתָא לְמַפְרֵעַ שֶׁהָיְתָה פְּנוּיָה, וְהָוֵי לֵהּ כְּאוֹמֵר לְאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לְאַחַר זְמַן, דִּמְהַנֵּי. וְאַל תְּשִׁיבֵנִי מֵאוֹתָהּ שֶׁכָּתַב הָרֹא"שׁ בִּתְשׁוּבָה, בִּמְגָרֵשׁ עַל מְנָת שֶׁתִּנָּשֵׂא לְשִׁמְעוֹן דְּאֵין תַּקָּנָה לַדָּבָר, וַאֲפִלּוּ אִם יְקַדְּשֶׁנָּה וְיַחֲזֹר וִיגָרְשֶׁנָּה גֵּרוּשִׁין גְּמוּרִים — לָא מְהַנֵּי, מִשּׁוּם דְּלָא תָּפְסִי בַּהּ קִדּוּשִׁין, לְפִי שֶׁבִּשְׁעַת קַבָּלַת הַקִּדּוּשִׁין הִיא אֵשֶׁת אִישׁ. וְעַיֵּן בִּתְשׁוּבַת מַהֲרִימַ"ט (חלק א) בְּוִכּוּחוֹ עִם מַהֲרַ"ם קַאשְׂטִילְץ שֶׁתָּמַהּ בְּדִבְרֵי הָרֹא"שׁ הַלָּלוּ.
וְעַיֵּן בְּפֶרֶק הוֹצִיאוּ לוֹ (יומא נד ע"א) דְּאָמְרִינַן: נִתְגָּרְשָׁה קָא אָמְרַת וְכוּ', דְּמַשְׁמַע דְּהָיוּ גֵרוּשִׁין בְּיִשְׂרָאֵל. וּלְדַעַת הָרַב זַ"ל צָרִיךְ לוֹמַר דְּלָאו דַּוְקָא, אֶלָּא שֶׁנִּתְבַּטְּלוּ הַקִּדּוּשִׁין, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְבַּטְּלוּ הַקִּדּוּשִׁין לֹא חָזְרָה כִּי אִם לְחִבָּתָהּ הָרִאשׁוֹנָה, דְּהַיְנוּ כְּכַלָּה בְּבֵית אָבִיהָ, וְדוּק. בְּאֹפֶן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בִּרְאוֹתָם הַחֻרְבָּן וְתֹקֶף הַגָּלוּת שֶׁהָיָה הָעוֹלָם שָׁמֵם, הָיוּ סְבוּרִים סְבָרָא נִפְסֶדֶת, שֶׁכְּבָר אָבְדָה תִּקְוָתָם וַיַּשְׁלִיכֵם הַשֵּׁם מֵעַל פָּנָיו, וּבָזֶה הָיוּ סְבוּרִים לִפְרֹק מֵעֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם.
וּבָזֶה נָבוֹא לְבָאֵר מַאי דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צב ע"ב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: תָּנוּ רַבָּנָן: בְּשָׁעָה שֶׁהִפִּיל נְבוּכַדְנֶצַּר לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיחֶזְקֵאל: לֵךְ וְהַחֲיֵה מֵתִים בְּבִקְעַת דּוּרָא. בָּאוּ עֲצָמוֹת וְטָפְחוּ לוֹ לְאוֹתוֹ רָשָׁע עַל פָּנָיו. אָמַר: מַה טִּיבָן שֶׁל אֵלּוּ? אָמְרוּ לוֹ: חַבְרֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ מְחַיֵּה מֵתִים בְּבִקְעַת דּוּרָא. פָּתַח וְאָמַר (דניאל ג, לג): "אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין, מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם וְשָׁלְטָנֵהּ עִם דָּר וְדָר". עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּמָה רָאָה הַשֵּׁם לַעֲשׂוֹת הַנֵּס הַגָּדוֹל הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהִפִּיל נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְלֹא בִּזְמַן אַחֵר? עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּדִבְרֵי רַשִׁ"י שֶׁכָּתַב: חַבְרֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ מְחַיֵּה מֵתִים — עַל יְחֶזְקֵאל הָיוּ אוֹמְרִים, שֶׁהָיָה חָבֵר שֶׁל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, וּנְבוּכַדְנֶצַּר הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מְחַיֶּה אוֹתָם. עַד כָּאן. וְהִנֵּה דִבְרֵי רַשִׁ"י, שֶׁכָּתַב: וּנְבוּכַדְנֶצַּר הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מְחַיֶּה אוֹתָם, אֵין לָהֶם מוּבָן לְפִי פְּשָׁטָן; שֶׁאִם הָיָה יוֹדֵעַ, לָמָּה שָׁאַל מַה טִּיבָן שֶׁל אֵלּוּ? וַהֲלוֹא כְּבָר יָדַע שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַיֶּה אוֹתָם. וְתוּ קָשֶׁה בַּמֶּה שֶׁשִּׁבַּח נְבוּכַדְנֶצַּר וְאָמַר "אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין" וְגוֹמֵר. דְּבִשְׁלָמָא מַה שֶּׁאָמַר "אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין" הוּא צוֹדֵק בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁרָאָה הַנֵּס הַגָּדוֹל הַהוּא שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים, אֲבָל מַה שֶּׁסִּיֵּם וְאָמַר "מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם וְשָׁלְטָנֵהּ עִם דָּר וְדָר" אֵין לָזֶה הִתְיַחֲסוּת עִם הַנֵּס שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים.
וְנִרְאֶה לְיַשֵּׁב עִם מַאי דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין שם) וְזֶה לְשׁוֹנָם: מָאן נִינְהוּ מֵתִים שֶׁהֶחֱיָה יְחֶזְקֵאל? אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁכָּפְרוּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לז, יא): "וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ". רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר: אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין בָּהֶם לַחְלוּחִית שֶׁל מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם שם, ד): "הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת שִׁמְעוּ דְּבַר יְיָ". רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אָמַר: אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁחִפּוּ אֶת הַהֵיכָל כֻּלּוֹ שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ח, י): "וָאָבוֹא וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה כָל תַּבְנִית רֶמֶשׂ וּבְהֵמָה שֶׁקֶץ וְכָל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל מְחֻקֶּה עַל הַקִּיר סָבִיב סָבִיב". כְּתִיב הָכָא 'סָבִיב', וּכְתִיב הָתָם 'סָבִיב', דִּכְתִיב (שם לז, ב): "וְהֶעֱבִירַנִי עֲלֵיהֶם סָבִיב סָבִיב". עַד כָּאן. וְיֵשׁ לִתְמֹהַּ בְּמַאֲמָר זֶה. דְּמֵאַחַר שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲיוֹת מֵתִים בְּאוֹתוֹ זְמַן לְסִבָּה יְדוּעָה אֶצְלוֹ, לָמָּה זֶה בָּחַר בָּאֲנָשִׁים הַלָּלוּ הַצּוֹלֵעָה וְהַנִּדָּחָה, הֲלוֹא הֵמָּה אֲנָשִׁים שֶׁכָּפְרוּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים וְשֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם לַחְלוּחִית שֶׁל מִצְוָה וְשֶׁחִפּוּ כָּל הַהֵיכָל שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, לֹא הָיָה לוֹ לְהַחֲיוֹת אֶלָּא אֲנָשִׁים צַדִּיקִים לְיִרְאֵי הַשֵּׁם וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ.
אָמְנָם נִרְאִים הַדְּבָרִים שֶׁיָּבוֹאוּ לִכְלַל יִשּׁוּב עִם מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ, שֶׁיִּשְׂרָאֵל עָלָה עַל דַּעְתָּם שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם עוֹד תַּקָּנָה וּבִקְשׁוּ לִפְרֹק עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ: עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ, כְּלוּם יֵשׁ לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם?! וְהִנֵּה כְּדֵי לְבַטֵּל סְבָרָא זוֹ הַנִּפְסֶדֶת רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲיוֹת מֵתִים בְּבִקְעַת דּוּרָא, וּבִרְאוֹתָם תְּחִיַּת הַמֵּתִים יֵדְעוּ שֶׁלֹּא יָצְאוּ מִתַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ וַעֲדַיִן חֲבִיבוּתֵהּ גַּבַּן. וָהוּא, שֶׁהַטַּעַם שֶׁעָלָה בְּדַעְתָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לָהֶם עוֹד תַּקָּנָה וּבִקְשׁוּ לִפְרֹק עֹל הוּא לְפִי שֶׁהָיוּ סְבוּרִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם דִּין עֲבָדִים לַמָּקוֹם, וּמִשּׁוּם הָכֵי אָמְרוּ: עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ, כְּלוּם יֵשׁ לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם?! אַךְ אִם יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם נִתְבַּטְּלָה סְבָרָא זוֹ לְגַמְרֵי, דְּמִי שֶׁהוּא בֵּן לֹא יְצֻיַּר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵּן; דְּבִשְׁלָמָא עֶבֶד עַל יְדֵי שֶׁיִּמְכְּרֶנּוּ לְאַחֵר יֵצֵא מִתַּחַת שִׁעְבּוּד הָרִאשׁוֹן, אַךְ הַבֵּן לֹא יְצֻיַּר בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵּן. וּבִתְחִיַּת הַמֵּתִים אָנוּ מֻכְרָחִים לוֹמַר שֶׁאָנוּ יֵשׁ לָנוּ דִין בָּנִים לַמָּקוֹם, וְהוּא בְּמַאי דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק רְבִיעִי דְסַנְהֶדְרִין (לט ע"א): אֲמַר לֵהּ הַהוּא מִינָא לְרַבִּי אַבָּהוּ: אֱלֹהֵיכֶם כֹּהֵן הוּא, דִּכְתִיב (שמות כה, ב): "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה"; כִּי קַבְרֵהּ לְמשֶׁה בְּמַאי טְבֵל? וְכִי תֵּימָא בְּמַיָּא, וְהָכְתִיב (ישעיה מ, יב): "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם". אֲמַר לֵהּ: בְּנוּרָא טְבֵל, דִּכְתִיב (שם סו, טו): "כִּי הִנֵּה יְיָ בָּאֵשׁ יָבוֹא". עַד כָּאן. וְהִנֵּה חֲלֻקָּה זוֹ שֶׁל הַמִּין, שֶׁאָמַר אֱלֹהֵיכֶם כֹּהֵן הוּא, לֹא נִפְלָאת הִיא וְלֹא רְחוֹקָה, וְכִדְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק טְבוּל יוֹם (זבחים קב ע"א): כָּבוֹד גָּדוֹל חָלַק לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִרְיָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. אָמַר: אֲנִי כֹּהֵן, אֲנִי מַסְגִּירָהּ, אֲנִי חוֹלְטָהּ וַאֲנִי פּוֹטְרָהּ. עַד כָּאן. הֲרֵי דְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשׁ לוֹ דִין כֹּהֵן. וְהַתּוֹסָפוֹת זַ"ל, עֲלַהּ דְּהַךְ דְּאָמְרִינַן כִּי קַבְרֵהּ לְמשֶׁה בְּמַאי טְבֵל, כָּתְבוּ: הָא דְלָא קַשְׁיָא לֵהּ הֵיאַךְ נִטְמָא, דְּיִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם. עַד כָּאן. לָמַדְנוּ מִזֶּה, דְּמַה שֶּׁנִּתְעַסֵּק הַשֵּׁם בִּקְבוּרָתוֹ שֶׁל משֶׁה הוּא מִטַּעַם הֱיוֹת יִשְׂרָאֵל בָּנִים לַמָּקוֹם וְהַכֹּהֵן מִטַּמָּא לִבְנוֹ.
וּבְרִאשׁוֹן דְּתַעֲנִיּוֹת (דף ב) אָמְרִינַן: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלשָׁה מַפְתְּחוֹת בְּיָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ לְשָׁלִיחַ, וְאֵלּוּ הֵם: שֶׁל חַיָּה, וְשֶׁל גְּשָׁמִים, וְשֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים. שֶׁל חַיָּה, דִּכְתִיב (בראשית ל, כב): "וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ". שֶׁל גְּשָׁמִים, דִּכְתִיב (דברים כח, יב): "יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב". וְשֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים, דִּכְתִיב (יחזקאל לז, יג): "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְיָ בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'אֲנִי יְיָ' — אֲנִי וְלֹא שָׁלִיחַ. עַד כָּאן.
וְאָמְרִינַן בִּשְׁמוֹת רַבָּה סֵדֶר בֹּא (פרשה טו סימן ו): "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות יב, יב). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: גְּדוֹלָה חִבָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּמְקוֹם עֲבוֹדָה זָרָה וּבִמְקוֹם טִנֹּפֶת וּבִמְקוֹם טֻמְאָה בִּשְׁבִיל לְגָאֳלָם. מָשָׁל לְכֹהֵן שֶׁנָּפְלָה תְּרוּמָתוֹ לְבֵית הַקְּבָרוֹת. אָמַר: מָה אֶעֱשֶׂה? לְטַמֵּא אֶת עַצְמִי אִי אֶפְשָׁר, וּלְהַנִּיחַ תְּרוּמָתִי אִי אֶפְשָׁר. מוּטָב לִי לְטַמֵּא אֶת עַצְמִי פַּעַם אַחַת וְחוֹזֵר וּמִטַּהֵר וְלֹא לְאַבֵּד אֶת תְּרוּמָתִי. כָּךְ יִשְׂרָאֵל הֵם תְּרוּמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ג): "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַייָ" וְגוֹמֵר, וְהָיוּ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, ל): "כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת", וְאוֹמֵר (במדבר לג, ד): "וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵיךְ אֲנִי גוֹאֲלָם? לְהַנִּיחָם אִי אֶפְשָׁר, מוּטָב לֵירֵד וּלְהַצִּילָם. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג, ח): "וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם". כְּשֶׁהוֹצִיאָם קָרָא לְאַהֲרֹן וְטִהֵר אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, לג), "וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ" (שם שם, טז). עַד כָּאן. וְכָתַב שָׁם מַהֲרַ"שׁ יָפֶה זַ"ל: צָרִיךְ עִיּוּן, כִּי אֵין הַמָּשָׁל דּוֹמֶה לַנִּמְשָׁל. כִּי הַכֹּהֵן לֹא יָכוֹל לְהָבִיא מִבֵּית הַקְּבָרוֹת מִבִּלְתִּי שֶׁיְּטַמֵּא עַצְמוֹ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָמָּה לֹא הָיָה יָכוֹל לְהוֹצִיא יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּמַסּוֹת בְּאוֹתוֹת וּמוֹפְתִים מִבְּלִי שֶׁיִּכָּנֵס הוּא בְּמִצְרַיִם? וְתֵרֵץ, שֶׁהֻצְרַךְ הַשֵּׁם בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ לָבוֹא בְּמִצְרַיִם לְמַכַּת בְּכוֹרוֹת, כְּדִכְתִיב: "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲנִי יְיָ" — אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ, אֲנִי וְלֹא שָׁלִיחַ. עַד כָּאן.
לָמַדְנוּ מִזֶּה, דְּבִשְׁבִיל דִּפְעֻלָּה זוֹ דְמַכַּת בְּכוֹרוֹת כְּתִיב בָּהּ 'אֲנִי יְיָ', דְּהַיְנוּ אֲנִי וְלֹא שָׁלִיחַ, דִּמּוּ לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן שֶׁנָּפְלָה תְּרוּמָתוֹ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וְהֻכְרַח לְטַמֵּא עַצְמוֹ לְהַצִּיל תְּרוּמָתוֹ, וְנוֹדְעָה חִבָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּגְלָה בִּמְקוֹם הַטֻּמְאָה לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל. וּלְפִי זֶה, בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים דִּכְתִיב בָּהּ 'אֲנִי יְיָ', דְּהַיְנוּ שֶׁאֵינָהּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, חָזְרָה קֻשְׁיַת הַתּוֹסָפוֹת לִמְקוֹמָהּ, דְּמֵאַחַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא כֹּהֵן הֵיאַךְ מְחַיֶּה מֵתִים? וְאֵין לָנוּ אֶלָּא מַה שֶּׁתֵּרְצוּ הַתּוֹסָפוֹת, שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם וְכֹהֵן מִטַּמָּא לִבְנוֹ. וְאִם כֵּן, מֵאַחַר שֶׁעַל יְדֵי תְּחִיַּת הַמֵּתִים אָנוּ מֻכְרָחִים לוֹמַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם, אִם כֵּן בָּטְלָה טַעֲנַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ כְּלוּם יֵשׁ לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם דִּין עֲבָדִים, אֶלָּא דִין בָּנִים יֵשׁ לָהֶם, וּמִי שֶׁהוּא בֵּן לֹא יְצֻיַּר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵּן. וּמִשּׁוּם הָכֵי הֻכְרַח הַשֵּׁם לְהַחֲיוֹת מֵתִים, לְבַטֵּל טַעֲנָה זוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל דְּעֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ כְּלוּם יֵשׁ לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם.
וּמִפְּנֵי שֶׁעֲדַיִן הָיָה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל טַעֲנָה לִטְעֹן, הֻכְרַח הַשֵּׁם לְהַחֲיוֹת הַיּוֹתֵר רְשָׁעִים שֶׁבָּעוֹלָם. וָהוּא, דְּאָמְרִינַן בָּרִאשׁוֹן דְּקִדּוּשִׁין (לו ע"א): תַּנְיָא. "בָּנִים אַתֶּם לַייָ אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א). בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם נוֹהֲגִין מִנְהַג בָּנִים — אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים, אֵין אַתֶּם נוֹהֲגִים מִנְהַג בָּנִים — אֵין אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים. שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ד, כב): "בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה". וְכִי תֵּימָא: סְכָלִים הוּא דְמִקְּרוּ בָּנִים, כִּי לֵית בְּהוּ הֵימָנוּתָא לָא מִקְּרוּ בָּנִים. וְאוֹמֵר (דברים לב, כ): "בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם". וְכִי תֵּימָא: כִּי לֵית בְּהוּ הֵימָנוּתָא הוּא דְמִקְּרוּ בָּנִים, כִּי פָּלְחִי לַעֲבוֹדָה זָרָה לָא מִקְּרוּ בָּנִים. וְאוֹמֵר (ישעיה א, ד): "זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים". וְכִי תֵּימָא: בָּנִים מַשְׁחִיתִים הוּא דְמִקְּרוּ, בְּנֵי מְעַלְּיָא לָא מִקְּרוּ. וְאוֹמֵר (הושע ב, א): "וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי". עַד כָּאן. הֲרֵי דִלְרַבִּי מֵאִיר, אַף כִּי לֵית בְּהוּ הֵימָנוּתָא וּפָלְחִי לַעֲבוֹדָה זָרָה נִקְרָאִים בָּנִים. וְאִם כֵּן, אִם הַמֵּתִים שֶׁהֶחֱיָה הַשֵּׁם לֹא הָיוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים — לֹא הָיְתָה מִתְבַּטֶּלֶת סְבָרַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דִּין עֲבָדִים וְעֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ כְּלוּם יֵשׁ לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם, לְפִי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים כִּסְבָרַת רַבִּי יְהוּדָה, דְּבִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם נִקְרָאִים בָּנִים, וּבִזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ אֵינָם נִקְרָאִים בָּנִים. וְהָיוּ אוֹמְרִים, שֶׁאֵלּוּ שֶׁהֶחֱיָה הַשֵּׁם, לְפִיכָךְ הֶחֱיָה אוֹתָם לְפִי שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם וְנִקְרְאוּ בָּנִים וְהַכֹּהֵן מִטַּמָּא לִבְנוֹ; אֲבָל אוֹתוֹ הַדּוֹר שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת בִּימֵיהֶם, שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, יֹאמְרוּ שֶׁאֵינָם נִקְרָאִים בָּנִים אֶלָּא עֲבָדִים, וְהָיוּ פּוֹרְקִין עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם מֵעֲלֵיהֶם בְּאָמְרָם: עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ כְּלוּם יֵשׁ לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם. לָזֶה מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? בָּחַר מִכָּל יִשְׂרָאֵל הַיּוֹתֵר רְשָׁעִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְהֵם הָאֲנָשִׁים שֶׁכָּפְרוּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים וְשֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם לַחְלוּחִית שֶׁל מִצְוָה וְשֶׁחִפּוּ אֶת הַהֵיכָל כֻּלּוֹ שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, וְהֶחֱיָה אוֹתָם. וְאִם כֵּן, עַל כָּרְחִין לוֹמַר כִּסְבָרַת רַבִּי מֵאִיר, דַּאֲפִלּוּ כִּי לֵית בְּהוּ הֵימָנוּתָא וּפָלְחִי לַעֲבוֹדָה זָרָה נִקְרָאִים בָּנִים לַמָּקוֹם, וּמִשּׁוּם הָכֵי הֶחֱיָה אוֹתָם כְּדִין הַכֹּהֵן שֶׁמִּטַּמָּא לִבְנוֹ. וְאִם כֵּן, נִתְבַּטְּלָה מִכֹּל וָכֹל סְבָרַת יִשְׂרָאֵל דְּעֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ כְּלוּם יֵשׁ לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי מִכֹּחַ אוֹתָם שֶׁהֶחֱיָה הַדָּבָר מֻכְרָח שֶׁאֲפִלּוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים נִקְרָאִים בָּנִים, וּמִי שֶׁהוּא בֵּן לֹא יְצֻיַּר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵּן.
וּבָזֶה יוּבְנוּ קְצָת פְּסוּקִים בִּיחֶזְקֵאל (לז, יא-יג), וְזֶה תָּאֳרָם: "וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ. לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי" וְגוֹמֵר. "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְיָ בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם". עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בִּפְסוּקִים אֵלּוּ טוּבָא. חֲדָא, בְּאָמְרוֹ "הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה", דְּאֵין לוֹ מוּבָן, דְּאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיוּ הָעֲצָמוֹת הַלָּלוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל? וְעוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּאָמְרוֹ "הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ", לְהֵיכָא קָאֵי? אִם הוּא מַאֲמַר הַמֵּתִים — זֶה לֹא יִתָּכֵן, דְּאַטּוּ לֹא יָדְעוּ דִּזְמַן הַתְּחִיָּה הוּא בִּלְתִּי נִגְלֶה לְשׁוּם אָדָם, וְלִבָּא לְפֻמָּא לָא גַלִּי, וְהָאֱלֹהִים יָדַע מְקוֹמָהּ וּשְׁעָתָהּ, וְאֶפֶס בִּלְעָדוֹ לֹא יֵדַע דָּבָר זֶה, וְאִם כֵּן לָמָה אִבְּדוּ הַתִּקְוָה וְאָמְרוּ "יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ"? וְאִם הוּא מַאֲמַר יִשְׂרָאֵל בַּחַיִּים חַיָּתָם — קָשֶׁה, דְּאֵיךְ יֹאמְרוּ דְאָבְדָה תִּקְוָתָם חַס וְשָׁלוֹם? וְעוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁסִּיֵּם הַכָּתוּב וְאָמַר: "לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם", דְּאֵיךְ תָּלָה זֶה בָּזֶה? וְאֶפְשָׁר דְּאוֹתָם שֶׁהֵם בַּחַיִּים חַיָּתָם אָבְדָה תִּקְוָתָם חַס וְשָׁלוֹם וּכְמַאֲמָרָם, וְהַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁסִּיֵּם הַפָּסוּק וְאָמַר: "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְיָ בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם", כִּי מִי לֹא יָדַע בְּכָל אֵלֶּה כִּי יַד הַשֵּׁם עָשְׂתָה זֹאת וְהוּא הַמְחַיֶּה מֵתִים? וָעוֹד, מַה זֶּה לְשׁוֹן יְדִיעָה, כְּאִלּוּ הוּא דָבָר נִסְתָּר? לָא הֲוָה לֵהּ לְמֵימַר אֶלָּא 'וּרְאִיתֶם כִּי אֲנִי יְיָ בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם', שֶׁהֲרֵי לְעֵינֵי הַכֹּל הֶחֱיָה הַשֵּׁם אוֹתָם.
וּבַמֶּה שֶׁאָמַרְנוּ יִתְיַשְּׁבוּ אֵלּוּ הַדִּקְדּוּקִים. שֶׁכְּבָר נִתְבָּאֵר, שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר הָיוּ רוֹצִים לִפְרֹק עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם מֵעֲלֵיהֶם בְּאָמְרָם שֶׁהֵם נִקְרָאִים עֲבָדִים, וְעֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ כְּלוּם יֵשׁ לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם, וְהֻכְרַח הַשֵּׁם לִתְחִיַּת מֵתִים לְבַטֵּל מֵהֶם סְבָרָא זֹאת הַנִּפְסֶדֶת וּלְהַכְרִיחַ שֶׁהֵם קְרוּיִים בָּנִים, וּמִי שֶׁהוּא בֵּן לֹא יְצֻיַּר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵּן. וְהִנֵּה רַשִׁ"י זַ"ל פֵּרֵשׁ: "הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה" — רֶמֶז וְדֻגְמָא לְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָם, שֶׁהֵם אוֹמְרִים: "יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ", וּמַה נוֹחִיל לִתְשׁוּעָה עוֹד. וּכְבָר אָמַרְנוּ בִּתְחִלַּת דְּבָרֵינוּ, שֶׁגַּם בְּסִפְרִי אָמְרוּ שֶׁמַּאֲמָר זֶה דְ"יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ" הוּא מַאֲמַר בְּנֵי הַגּוֹלָה.
וְזֶהוּ כַּוָּנַת הַכְּתוּבִים: בֶּן אָדָם, הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה הֵם רֶמֶז וְדֻגְמָא לְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֵם סְבוּרִים לִפְרֹק מֵעֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְאוֹמְרִים 'יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ', בְּאָמְרָם שֶׁהֵם עֲבָדִים, וְעֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ כְּלוּם יֵשׁ לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם. לָכֵן בּוֹא וּבַטֵּל סְבָרָתָם הַלֵּזוּ הַנִּפְסֶדֶת, "וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם", וּמִכֹּחַ תְּחִיַּת הַמֵּתִים תֵּדְעוּ שֶׁאַתֶּם קְרוּיִים בָּנִים. וְכִי תֵּימָא: אֵיךְ יְחֻיַּב מִתְּחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִקְרָאִים בָּנִים? לָזֶה סִיֵּם הַכָּתוּב וְאָמַר: "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְיָ בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם". כְּלוֹמַר, תֵּדְעוּ שֶׁהַפְּעֻלָּה הַלֵּזוּ שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים אֵינָהּ נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֶלָּא "אֲנִי יְיָ בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם" — אֲנִי וְלֹא שָׁלִיחַ, דְּמֵהָכָא לָמְדוּ בַּגְּמָרָא דְּמַפְתֵּחַ שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים לֹא נִמְסַר לְשָׁלִיחַ. וְאִם כֵּן, כְּפִי סְבָרַתְכֶם שֶׁאַתֶּם עֲבָדִים, אֵיךְ אֲנִי מְחַיֶּה אוֹתָם בְּעַצְמִי וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁאַתֶּם נִקְרָאִים בָּנִים, וּמִשּׁוּם הָכֵי אֲנִי מְחַיֶּה אוֹתָם בְּעַצְמִי אַף שֶׁאֲנִי כֹּהֵן, לְפִי שֶׁהַכֹּהֵן מִטַּמָּא לִבְנוֹ, וְאִם כֵּן נִתְבַּטְּלָה סְבָרַתְכֶם שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ כְּלוּם יֵשׁ לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם, לְפִי שֶׁאַתֶּם בָּנַי, וּמִי שֶׁהוּא בֵּן לֹא יְצֻיַּר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵּן.
וְזֶהוּ כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר שֶׁהִתְחַלְנוּ: בְּשָׁעָה שֶׁהִפִּיל נְבוּכַדְנֶצַּר לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיחֶזְקֵאל: לֵךְ וְהַחֲיֵה מֵתִים בְּבִקְעַת דּוּרָא. וְהַכַּוָּנָה הִיא: דְּיֵשׁ לְהִתְיַשֵּׁב, דְּאֵיךְ עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר לְהַכְרִיחַ לְיִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה? וְכִי לֹא יָדַע שֶׁהֵם עַבְדֵי הַשֵּׁם וְנִצְטַוּוּ שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה?! וְכִי זֶה הָרָשָׁע בָּא לַחֲלֹק כְּלַפֵּי מַעְלָה?! זֶה דָבָר קָשֶׁה, דִּנְבוּכַדְנֶצַּר רָשָׁע הָיָה וְלֹא טִפֵּשׁ. וְהִנֵּה נְבוּזַרְאֲדָן אָמַר לוֹ לְיִרְמְיָה הַנָּבִיא (ירמיה מ, ב-ג): "יְיָ אֱלֹהֶיךָ דִּבֶּר אֶת הָרָעָה הַזֹּאת אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה" וְגוֹמֵר, "כִּי חֲטָאתֶם לַייָ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלוֹ". וְאִם כֵּן, אֵיךְ עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר לְהַכְרִיחַ לְיִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה? וְנִרְאֶה דִּנְבוּכַדְנֶצַּר נָמֵי הָיָה סָבוּר כִּסְבָרַת יִשְׂרָאֵל, דְּמֵאַחַר שֶׁהֶחֱרִיב הַשֵּׁם אֶת הַבַּיִת וְהִגְלָה אוֹתָם בְּיָדוֹ כְּבָר יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מֵרְשׁוּת הַשֵּׁם, דְּעֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ כְּלוּם יֵשׁ לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם, וַהֲרֵי הֵם בִּרְשׁוּת עַצְמָם לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, וּכְמַאֲמַר יִשְׂרָאֵל: "נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן", וּמִשּׁוּם הָכֵי הִכְרִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה.
וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ: בְּשָׁעָה שֶׁהִפִּיל נְבוּכַדְנֶצַּר לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֵךְ וְהַחֲיֵה מֵתִים בְּבִקְעַת דּוּרָא. כְּלוֹמַר, לְבַטֵּל סְבָרָתוֹ הַנִּפְסֶדֶת דְּסָבוּר דְּיִשְׂרָאֵל אֵינָם בָּנִים. וְכֵיוָן שֶׁהֶחֱיָה אוֹתָם בָּאוּ עֲצָמוֹת וְטָפְחוּ לוֹ עַל פָּנָיו. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (רש"י סנהדרין שם), שֶׁמֵּאוֹתָם הָעֲצָמוֹת שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַיֶּה הָיוּ לוֹ כֵּלִים, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַשָּׁעָה שֶׁיִּחְיוּ טָפְחוּ לוֹ עַל פָּנָיו כְּשֶׁהָיָה רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת בָּהֶם. וְהִנֵּה בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה הָעֲצָמוֹת שֶׁטָּפְחוּ לוֹ עַל פָּנָיו תָּמַהּ וְאָמַר: מַה טִּיבָן שֶׁל אֵלּוּ? שֶׁזֶּה מוֹרֶה שֶׁיֵּשׁ תְּחִיַּת הַמֵּתִים, וְעַל זֶה תָּמַהּ וְאָמַר דְּאֵיךְ יִתָּכֵן זֶה? וַהֲלוֹא הֵם עֲבָדִים, וְהַכֹּהֵן אֵינוֹ מִטַּמָּא לְעַבְדּוֹ, וְאֵיךְ הַשֵּׁם מְחַיֶּה אוֹתָם? וְאָמְרוּ לוֹ: אַל תִּשְׁתּוֹמֵם עַל הַדָּבָר הַזֶּה, דְּחַבְרֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ הוּא מְחַיֶּה מֵתִים בְּבִקְעַת דּוּרָא. כְּלוֹמַר, דִּפְעֻלָּה זוֹ שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים אֵינָהּ עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וְחַבְרֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ הוּא שֶׁמְּחַיֶּה מֵתִים בְּבִקְעַת דּוּרָא. וְאִם כֵּן, עֲדַיִן סְבָרָתְךָ בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, דִּלְעוֹלָם יִשְׂרָאֵל הֵם עֲבָדִים, וְעֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ אֵין לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם, וַעֲשֵׂה בָּהֶם כִּרְצוֹנְךָ. אֲבָל לֹא נִכְנְסוּ דִבְרֵיהֶם בְּאָזְנָיו, לְפִי שֶׁנְּבוּכַדְנֶצַּר הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מְחַיֶּה אוֹתָם, כְּלוֹמַר, שֶׁאֵין פְּעֻלָּה זֹאת שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי שָׁלִיחַ אֶלָּא עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ. וּמִשּׁוּם הָכֵי תָּמַהּ וְאָמַר, דְּאֵיךְ יִתָּכֵן דָּבָר זֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְחַיֶּה אוֹתָם מֵאַחַר שֶׁהֵם עֲבָדִים? לָזֶה פָּתַח וְאָמַר: "אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין, מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם" וְגוֹמֵר. כְּלוֹמַר, שֶׁחָזַר וְהוֹדָה שֶׁטָּעָה בִּסְבָרָתוֹ שֶׁהָיָה סָבוּר שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם עֲבָדִים, וְעֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ אֵין לוֹ עָלָיו כְּלוּם, וְאִם כֵּן אֵינָם תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ לְפִי שֶׁכְּבָר מְכָרָם. אַךְ מֵאוֹת זֶה הַגָּדוֹל שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים מוּכָח דְּ'מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם' וּלְעוֹלָם הֵם תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ, לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בָּנִים, וְהַבֵּן לֹא יְצֻיַּר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵּן, וְאִם כֵּן הֲרֵי הֵם לְעוֹלָם תַּחְתָּיו וּ'מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם', וּכְמַאֲמַר הַכָּתוּב: "חַי אָנִי אִם לֹא בְּחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם", לְפִי שֶׁלֹּא יְצָאתֶם מֵרְשׁוּתִי. וְזֶהוּ שֶׁשִּׁבְּחוֹ רַבִּי יִצְחָק וְאָמַר: יוּצַק זָהָב רוֹתֵחַ לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע! שֶׁאִלְמָלֵי לֹא בָּא מַלְאָךְ וּסְטָרוֹ עַל פִּיו, בִּקֵּשׁ לְגַנּוֹת כָּל שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד. לְפִי שֶׁכִּוֵּן אֶל הָאֱמֶת וְדִבֵּר דְּבָרִים מְצֻדָּקִים, שֶׁמַּלְכוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ הִיא מַלְכוּת עָלַם, וְלֹא נִפְסְקָה וְלֹא תִּפָּסֵק לְעוֹלָם.
וְזוֹ הָיְתָה כַּוָּנַת דָּנִיֵּאל בַּמֶּה שֶׁנָּתַן עֵצָה לִנְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁיַּעֲשֶׂה צְדָקָה עִם יִשְׂרָאֵל, וּכְדִכְתִיב (דניאל ד, כד): "לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק וַעֲוָיָתָךְ בְּמִחַן עֲנָיִן". וְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אָמְרוּ, שֶׁרָאָה דָנִיֵּאל לִבְנֵי הַגּוֹלָה שֶׁהָיוּ מְחַזְּרִים עַל הַפְּתָחִים, לְפִיכָךְ נָתַן לוֹ עֵצָה שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמָּהֶם צְדָקָה, וְאָמַר לוֹ: עֲנִיִּים אֵלּוּ שֶׁהִגְלֵיתָ רְעֵבִים הֵם, פַּרְנְסֵם. וְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הֶאֱשִׁימוּ לְדָנִיֵּאל עַל זֶה וְאָמְרוּ בְּפֶרֶק קַמָּא דְבָתְרָא (ד ע"א): מִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ דָּנִיֵּאל? מִפְּנֵי שֶׁהִשִּׂיא עֵצָה לִנְבוּכַדְנֶצַּר. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, מָה רָאָה דָנִיֵּאל לְהַשִּׂיא עֵצָה לִנְבוּכַדְנֶצַּר?
אָמְנָם עַל פִּי הָאָמוּר בָּעִנְיָן יִתְבָּאֵר שֶׁדָּנִיֵּאל מִדַּעַת קוֹנוֹ הָיָה בּוֹ. דְּבִרְאוֹתוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָצָה לְבַטֵּל סְבָרַת נְבוּכַדְנֶצַּר הַנִּפְסֶדֶת, שֶׁהָיָה סָבוּר דְּיִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם דִּין עֲבָדִים וְאֵינָן נִקְרָאִים בָּנִים, וּמִשּׁוּם הָכֵי הָיָה סָבוּר דְּעֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ אֵין לוֹ עָלָיו כְּלוּם, וּמִשּׁוּם הָכֵי הֶחֱיָה מֵתִים בְּבִקְעַת דּוּרָא לְהַכְרִיחַ הַדָּבָר שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בָּנִים, הִנֵּה כִי כֵן אָחַז צַדִּיק דַּרְכּוֹ וְנָתַן עֵצָה לִנְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁיַּעֲשֶׂה צְדָקָה עִם יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר לוֹ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּגְזַר עָלָיו הָיָה בִּשְׁבִיל אוֹתָהּ הַסְּבָרָא הַנִּפְסֶדֶת שֶׁהָיָה סָבוּר שֶׁהָיוּ נִקְרָאִים עֲבָדִים וְלֹא בָּנִים, וּלְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ צָרִיךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה פְּעֻלָּה שֶׁיּוֹרֶה בָּהּ אֵיךְ חָזַר בּוֹ מֵאוֹתָהּ הַסְּבָרָא וְאָזֵל וּמוֹדֶה אֵיךְ יִשְׂרָאֵל הֵם בָּנִים לַמָּקוֹם. וְזֶהוּ בַּמֶּה שֶׁיַּעֲשֶׂה צְדָקָה עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה מוֹרֶה שֶׁהֵם בָּנִים לַמָּקוֹם וְלֹא עֲבָדִים, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר הַקְדָּמָה זוֹ בְּדֶרֶךְ צְדָקָה (דרוש יז), יְעֻיַּן שָׁם.
וּבָזֶה יִתְבָּאֵר מַאי דְּאָמְרִינַן פֶּרֶק קַמָּא דְבָבָא בָּתְרָא (י ע"א) וְזֶה לְשׁוֹנָם: תַּנְיָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: כָּל הַמַּעְלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה — כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. כְּתִיב הָכָא (דברים טו, ט): "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל", וּכְתִיב הָתָם (שם יג, יד): "יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל"; מַה לְּהַלָּן עֲבוֹדָה זָרָה, אַף כָּאן עֲבוֹדָה זָרָה. עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְהַקְשׁוֹת, דִּנְהִי דְהַמַּעְלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה הוּא עָוֹן פְּלִילִי, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לָדַעַת מַה הִתְיַחֲסוּת יֵשׁ לוֹ עִם הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. אַךְ בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְנוּ יָבוֹא עַל נָכוֹן. דְּהַמַּעְלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה עַל כָּרְחִין אִית לֵהּ דְּיִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים עֲבָדִים, וְכִסְבָרַת טוֹרְנוֹסְרוֹפוֹס הָרָשָׁע, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּדֶרֶךְ צְדָקָה (דרוש יז); וְכֵיוָן שֶׁהֵם עֲבָדִים בָּאִים לִטְעֹן עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ כְּלוּם יֵשׁ לוֹ עָלָיו כְּלוּם, וּבָאִים לִפְרֹק עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם מֵעֲלֵיהֶם, וּכְמַאֲמַר הַכָּתוּב: "נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן", וְאִם כֵּן הָוֵי לֵהּ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה.
הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה לַמַּאֲמָר הַנִּצָּב פֶּתַח הַשַּׁעַר. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בּוֹ בֵּין לְשִׁיטַת רַבִּי מֵאִיר בֵּין לְשִׁיטַת רַבִּי עֲקִיבָא. דִּכְפִי רַבִּי מֵאִיר, שֶׁהִמְשִׁיל אֶת הַתּוֹרָה לִכְלֵי זָהָב וּזְכוּכִית לוֹמַר שֶׁקָּשֶׁה לִקְנוֹתָהּ כִּכְלֵי זָהָב וְנוֹחַ לְאַבְּדָהּ כִּכְלֵי זְכוּכִית, קָשֶׁה דְּמַה הוּא זֶה שֶׁסִּיֵּם הַכָּתוּב וְאָמַר "וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז"? דְּמֵאַחַר שֶׁהִמְשִׁיל הַתּוֹרָה לִכְלֵי זְכוּכִית לְעִנְיָן שֶׁנּוֹחִין לְאַבְּדָן כִּכְלֵי זְכוּכִית, לָמָּה חָזַר וְהִמְשִׁילָהּ לִכְלִי פָז? וָעוֹד, דְּמַאי שְׁנָא בַּתְּחִלָּה הִמְשִׁיל הַתּוֹרָה לְזָהָב סְתָם, וּכְשֶׁחָזַר וְהִמְשִׁילָהּ לִזְכוּכִית חָזַר וְהִמְשִׁילָהּ לִכְלִי פָז שֶׁהוּא יָקָר מִזָּהָב סְתָם? וַהֲוָה לֵהּ לְמֵימַר 'לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּכְלִי פָז' וְאַחֲרֵי כֵן יַמְשִׁילֶנָּה לִזְכוּכִית, וּכְדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר שֶׁאָמַר: אֵלּוּ דִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁקָּשִׁים לִקְנוֹתָם כִּכְלֵי זָהָב וּכְלִי פָז, וְלָמָה הִפְסִיק בִּזְכוּכִית בֵּין זָהָב לִכְלִי פָז? וָעוֹד, דִּלְאֵיזֶה תַּכְלִית אִצְטְרִיךְ לְהַמְשִׁיל הַתּוֹרָה לִכְלֵי זָהָב וּכְלִי פָז, בַּחֲדָא מִנַּיְהוּ סַגִּי?
וְנִרְאֶה דְּזֶה יוּבַן עִם מַאי דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי דְיוֹמָא (כט ע"א): אָמַר רַפְרָם: מִגְמַר בְּעַתִּיקָא קָשֵׁי מֵחַדְתָּא, וְסִימָנָךְ: טִינָא בַּר טִינָא. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: מִגְמַר בְּעַתִּיקָא — מִי שֶׁלָּמַד וְהִסִּיחַ דַּעְתּוֹ וְשָׁכַח, קָשֶׁה לַחֲזֹר וְלִלְמֹד מַה שֶּׁשָּׁכַח יוֹתֵר מִשֶּׁאִם לֹא לָמַד. נִמְצָא שֶׁהַדָּבָר שֶׁכְּבָר לָמַד אוֹתוֹ וְשָׁכַח אוֹתוֹ, אִם רוֹצֶה לַחֲזֹר וּלְלָמְדוֹ, הוּא קָשֶׁה בְּיוֹתֵר מֵאִלּוּ הָיָה דָבָר חָדָשׁ שֶׁלֹּא לָמַד אוֹתוֹ. וְהִנֵּה רַשִׁ"י זַ"ל פֵּרֵשׁ בְּמַאי דְּאָמְרִינַן וְנוֹחִין לְאַבְּדָם כִּכְלֵי זְכוּכִית, דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי שִׁכְחָה. וְזֶהוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב אַלִּבָּא דְרַבִּי מֵאִיר: "לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוּכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז". דְּבַתְּחִלָּה הִמְשִׁיל הַתּוֹרָה לִכְלֵי זָהָב, שֶׁקָּשֶׁה לִקְנוֹתָהּ כִּכְלֵי זָהָב; וְחָזַר וְהִמְשִׁילָהּ לִזְכוּכִית, לוֹמַר שֶׁנּוֹחִין לְאַבְּדָם עַל יְדֵי שִׁכְחָה כִּכְלֵי זְכוּכִית; וְחָזַר וְהִמְשִׁילָהּ לִכְלִי פָז, לוֹמַר שֶׁאִם הָיוּ כִּכְלֵי זְכוּכִית, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשְׁכָּחֵם, נַעֲשׂוּ כְּלִי פָז שֶׁהוּא יָקָר בְּיוֹתֵר, וְקָשֶׁה לִקְנוֹתָם כִּכְלִי פָז, מִשּׁוּם דִּלְמִגְמַר בְּעַתִּיקָא קָשֵׁי מֵחַדְתָּא. וְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר: אֵלּוּ דִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁקָּשִׁים לִקְנוֹתָם כִּכְלֵי זָהָב וּכְלִי פָז, נָקַט דֶּרֶךְ קְצָרָה. כְּלוֹמַר, דִּפְעָמִים נִמְשְׁלָה תּוֹרָה לִכְלֵי זָהָב, וְהַיְנוּ בִּתְחִלַּת הַלִּמּוּד, וּפְעָמִים נִמְשְׁלוּ לְפָז, וְהַיְנוּ כְּשֶׁלָּמַד אוֹתָם וּשְׁכֵחָם, אָז קָשֶׁה לַחֲזֹר וְלִקְנוֹתָם כִּכְלִי פָז.
וּלְפִי פֵּרוּשׁ רַבִּי עֲקִיבָא יֵשׁ לְהַקְשׁוֹת, דִּלְאֵיזֶה תַּכְלִית דִּמָּה הַתּוֹרָה לִזְכוּכִית? וּבִשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר נִיחָא, דְּהַיְנוּ שֶׁהִמְשִׁילָהּ לִכְלֵי זָהָב לוֹמַר שֶׁקָּשֶׁה לִקְנוֹתָהּ כִּכְלֵי זָהָב, וְהִמְשִׁילָהּ לִזְכוּכִית לוֹמַר שֶׁנּוֹחִין לְאַבְּדָן כִּכְלֵי זְכוּכִית; אַךְ לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר שֶׁהַדִּמְיוֹן הוּא לְלַמֵּד: מַה כְּלֵי זָהָב וּזְכוּכִית אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁבְּרוּ יֵשׁ לָהֶם תַּקָּנָה, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁסָּרַח יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה — מֵאַחַר שֶׁדִּמָּה הַכָּתוּב לְתַלְמִיד חָכָם לִכְלִי זָהָב שֶׁהוּא דָבָר חָשׁוּב, לְאֵיזֶה תַּכְלִית חָזַר וְדִמָּהוּ לִכְלִי זְכוּכִית שֶׁהוּא דָבָר פָּחוּת? וָעוֹד, דְּנִרְאֶה דְּעִקַּר הַקֻּשְׁיָא שֶׁהֻקְשָׁה לוֹ לְאַחֵר בְּפָסוּק זֶה אֵינוֹ אֶלָּא בַּמֶּה שֶׁדִּמָּה הַכָּתוּב לַתּוֹרָה בִּשְׁנֵי דְבָרִים הַלָּלוּ, דְּהַיְנוּ זָהָב וּזְכוּכִית; דְּאִלּוּ לְמַה שֶּׁדִּמָּה הַתּוֹרָה לְזָהָב הָא לָא קַשְׁיָא כְּלָל, דְּמִי לֹא יֵדַע שֶׁהַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה לְזָהָב, וּכְדִכְתִיב (תהלים יט, יא): "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז". וּלְעֵיל מֵהַאי קְרָא דְ'לֹא יַעַרְכֶנָּה' כְּתִיב (איוב כח, טז): "לֹא תְסֻלֶּה בְּכֶתֶם אוֹפִיר, בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר", וְלֹא הֻקְשָׁה לוֹ לְאַחֵר בָּזֶה כְּלָל. מַשְׁמַע דְּבַמֶּה שֶׁנִּמְשְׁלָה הַתּוֹרָה לְכֶתֶם אוֹפִיר וְדִכְוָתֵהּ לָא הֲוָה קַשְׁיָא לֵהּ כְּלָל, וְלֹא הֻקְשָׁה לוֹ אֶלָּא בַּמֶּה שֶׁנִּמְשְׁלָה הַתּוֹרָה לִזְכוּכִית. וְאִם כֵּן, מַה יִּשֵּׁב לָזֶה רַבִּי עֲקִיבָא בַּמֶּה שֶׁתֵּרֵץ וְאָמַר: מַה כְּלֵי זָהָב וּזְכוּכִית אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁבְּרוּ יֵשׁ לָהֶם תַּקָּנָה, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁסָּרַח יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה?
וְנִרְאֶה דְּזֶה יוּבַן בְּמַאי דְּקַיְמָא לָן, דִּכְלֵי עֵץ וּכְלֵי עוֹר וּכְלֵי עֶצֶם שֶׁנִּטְמְאוּ וְנִשְׁבְּרוּ — טָהֲרוּ מִטֻּמְאָתָם, וַאֲפִלּוּ שֶׁחָזַר וְעָשָׂה מֵהַשְּׁבָרִים כֵּלִים — הֲרֵי הֵם טְהוֹרִים וְאֵינָם חוֹזְרִים לְטֻמְאָתָם הָרִאשׁוֹנָה; אַךְ כְּלֵי מַתָּכוֹת שֶׁנִּשְׁבְּרוּ וְשׁוּב עָשָׂה כֵּלִים מֵהַשְּׁבָרִים — חוֹזְרִים לְטֻמְאָתָם הָרִאשׁוֹנָה. וְכָל זֶה הוּא בְּכָל מִין מַתֶּכֶת חוּץ מִכְּלֵי זְכוּכִית, דְּקַיְמָא לָן שֶׁאִם נִשְׁבְּרוּ וְחָזַר וְעָשָׂה כֵּלִים מֵהַשְּׁבָרִים — אֵינָם חוֹזְרִים לְטֻמְאָתָם הָרִאשׁוֹנָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ם בְּפֶרֶק שְׁנֵים עָשָׂר מֵהִלְכוֹת כֵּלִים. וְהִנֵּה דִמְיוֹן זֶה שֶׁדִּמָּה הַכָּתוּב לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁסָּרַח לִכְלֵי זָהָב, הוּא לוֹמַר: שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁתַּלְמִיד חָכָם כֵּיוָן שֶׁסָּרַח שׁוּב אֵין לוֹ תַּקָּנָה, וְאִם כֵּן לֹא יַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה; לָזֶה דִמָּהוּ לִכְלֵי זָהָב לוֹמַר: דְּמַה כְּלֵי זָהָב אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁבְּרוּ יֵשׁ לָהֶם תַּקָּנָה, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם אַף עַל פִּי שֶׁסָּרַח יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה, דְּהַיְנוּ בִּתְשׁוּבָה. וְזֶה שֶׁאָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר לְאַחֵר כְּשֶׁאָמַר דְּרָשָׁה הַלֵּזוּ דְרַבִּי עֲקִיבָא: אַף אַתָּה חֲזֹר בְּךָ וְכוּ'.
וְהִנֵּה נְהִי שֶׁהַכָּתוּב דִּמָּה לְתַלְמִיד חָכָם לִכְלֵי זָהָב לוֹמַר שֶׁתַּלְמִיד חָכָם שֶׁסָּרַח יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה דּוּמְיָא דִכְלֵי זָהָב, אַךְ עֲדַיִן הָיִיתִי סָבוּר שֶׁעֲוֹנוֹתָיו הָרִאשׁוֹנִים בִּמְקוֹמָם הֵם עוֹמְדִים וְלֹא תּוֹעִיל הַתְּשׁוּבָה לְכַפֵּר עַל הָרִאשׁוֹנוֹת. וְהַכָּתוּב רוֹצֶה לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁתַּלְמִיד חָכָם שֶׁסָּרַח, אִם חָזַר וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה — כָּל עֲוֹנוֹתָיו הָרִאשׁוֹנִים לֹא תִזָּכַרְנָה עוֹד. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יומא פו ע"ב), שֶׁאִם חָזַר מֵאַהֲבָה — עֲוֹנוֹתָיו נֶחְשָׁבִים כִּזְכֻיּוֹת, וְאִם שָׁב מִיִּרְאָה — עֲוֹנוֹתָיו נֶחְשָׁבִים כִּשְׁגָגוֹת; בֵּין הָכֵי וּבֵין הָכֵי, הַתְּשׁוּבָה מוֹעֶלֶת לְטַהֲרוֹ מִמַּה שֶּׁחָטָא. לָזֶה בָּא הַכָּתוּב וְדִמָּהוּ לִכְלֵי זְכוּכִית, לוֹמַר: דְּמַה כְּלֵי זְכוּכִית, אִם חָזַר וַעֲשָׂאָם כֵּלִים — טָהֲרוּ מִטֻּמְאָתָם וְאֵינָם חוֹזְרִים לְטֻמְאָתָם הָרִאשׁוֹנָה; כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁסָּרַח, אִם חָזַר וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה — נִטְהַר מִכָּל טֻמְאוֹתָיו, וְכָל עֲוֹנוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא תִזָּכַרְנָה עוֹד. וּלְפִי זֶה, דִּמָּה לְתַלְמִיד חָכָם לִכְלִי זָהָב לוֹמַר שֶׁתַּלְמִיד חָכָם שֶׁסָּרַח יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה, דּוּמְיָא דִכְלֵי זָהָב שֶׁאַף שֶׁנִּשְׁבְּרוּ חוֹזֵר וְעוֹשֶׂה מֵהֶם כֵּלִים; וְחָזַר וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ עוֹד סְגֻלָּה בְּתַלְמִיד חָכָם שֶׁסָּרַח וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, דְּכָל מַה שֶּׁחָטָא לֹא תִזָּכַרְנָה עוֹד, דּוּמְיָא דִכְלֵי זְכוּכִית דְּאֵינָם חוֹזְרִים לְטֻמְאָתָם הָרִאשׁוֹנָה. הַכְּלָל הָעוֹלֶה, שֶׁדִּמְיוֹן הַתַּלְמִיד חָכָם לִכְלִי זָהָב הוּא לְלַמֵּד: דְּמַה כְּלִי זָהָב יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה, כָּךְ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁסָּרַח יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה.
וְזֶה אֶצְלִי כַּוָּנַת הַכָּתוּב (איכה ד, ב): "בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז, אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר". וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּתֹאַר זֶה דִ'מְסֻלָּאִים בַּפָּז' מַהוּ? וְרַבּוֹתֵנוּ זַ"ל אָמְרוּ, שֶׁהוּא עַל הַיֹּפִי שֶׁהָיָה בָּהֶם. וְקָשֶׁה, דְּאַטּוּ לֹא מָצָא הַנָּבִיא בְּיִשְׂרָאֵל כִּי אִם שְׁלֵמוּת זֶה שֶׁל הַיֹּפִי?! עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁסִּיֵּם הַפָּסוּק "מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר", דְּמִלְּתָא דִפְשִׁיטָא הִיא דְּכָל נִבְלֵי כְּלֵי חֶרֶשׂ הֵם מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר. אָמְנָם עַל פִּי הָאָמוּר לְעֵיל יִתְבָּאֵר הֵיטֵב.
וְנַקְדִּים עוֹד מַאי דְּאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ סֵדֶר בְּרֵאשִׁית (פרשה יד סימן ח): מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד בְּצִפּוֹרִי שֶׁמֵּת בְּנוֹ, וּמִין אֶחָד הֲוָה יָתֵב גַּבֵּהּ. סְלֵק רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא לְמֶחֱמֵי לֵהּ אַפִּין. יָתֵב וְשָׂחֵק. אֲמַר לֵהּ: לְמָה אַתְּ שָׂחֵק? אֲמַר לֵהּ: אֲנָא רְחִיצְנָא בְּמָרֵי שְׁמַיָּא, דְּאִתְחֲמֵי לְאַפּוֹי בְּעָלְמָא דְאָתֵי. אֲמַר לֵהּ: אִית חַסְפִּין מִתְדַּבְּקִין? לָא כָּךְ כְּתִיב (תהלים ב, ט): "כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם"?! אֲמַר לֵהּ: כְּלִי חֶרֶס בְּרִיָּתוֹ מֵהַמַּיִם וְהֶכְשֵׁרוֹ בָּאוּר, כְּלִי זְכוּכִית בְּרִיָּתוֹ בָּאוּר וְהֶכְשֵׁרוֹ בָּאוּר; זֶה נִשְׁבָּר וְיֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה, וְזֶה נִשְׁבָּר וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה. אֶתְמְהָא! אֲמַר לֵהּ: עַל יְדֵי שֶׁהוּא עָשׂוּי בִּנְפִיחָה. אֲמַר לֵהּ: יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶּׁפִּיךָ אוֹמֵר! וּמָה אִם כְּלִי זְכוּכִית, עַל יְדֵי שֶׁעָשׂוּי בִּנְפִיחָתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה; הָאָדָם, שֶׁעָשׂוּי בִּנְפִיחָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּקָּנָה. עַד כָּאן. נִמְצִינוּ לְמֵדִין, שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי דְבָרִים שֶׁאֲפִלּוּ אִם נִשְׁבְּרוּ יֵשׁ לָהֶם תַּקָּנָה: הָאֶחָד הוּא כְּלִי זָהָב וּכְלִי פָּז, וְזֹאת שֵׁנִית מַה שֶּׁעָשׂוּי עַל יְדֵי נְפִיחָה שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, וְכָל שֶׁכֵּן מַה שֶּׁעָשׂוּי עַל יְדֵי נְפִיחָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
וְלָזֶה בָּא הַנָּבִיא לְהַאֲשִׁים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁכְּבָר אָבְדָה תִּקְוָתָם וְאֵין לָהֶם עוֹד תַּקָּנָה, וְאָמַר: "בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז", וּכְלֵי זָהָב אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁבְּרוּ יֵשׁ לָהֶם תַּקָּנָה, "אֵיכָה נֶחְשְׁבוּ לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ" — שֶׁחָשְׁבוּ בְּעַצְמָם שֶׁהֵם כִּכְלֵי חֶרֶשׂ, שֶׁאִם נִשְׁבְּרוּ אֵין לָהֶם תַּקָּנָה. זֹאת וָעוֹד, שֶׁהֵם "מַעֲשֵׂה יְדֵי יוֹצֵר" — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּדִכְתִיב (בראשית ב, ז): "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים", וּפְשִׁיטָא דְּיֵשׁ לָהֶם תַּקָּנָה, מִכָּל שֶׁכֵּן דִּכְלֵי זְכוּכִית שֶׁעַל יְדֵי שֶׁעֲשׂוּיִין בִּנְפִיחָה יֵשׁ לָהֶם תַּקָּנָה, כָּל שֶׁכֵּן בְּנֵי אָדָם שֶׁעֲשׂוּיִין בִּנְפִיחָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תַּקָּנָה, וּכְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא.
וְאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ: בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה משֶׁה לַמָּרוֹם מְצָאוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָיָה כּוֹתֵב 'אֶרֶךְ אַפַּיִם'. אָמַר לוֹ: מַהוּ 'אֶרֶךְ אַפַּיִם'? אָמַר לוֹ: אֶרֶךְ אַפַּיִם לָרְשָׁעִים וְלַצַּדִּיקִים. אָמַר לוֹ: רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ. אָמַר לוֹ: מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, שֶׁהַיּוֹם כָּאן וּלְמָחָר בַּקֶּבֶר, נִפְרָע מֵאוֹיְבוֹ מִיָּד; אֲבָל אֲנִי, שֶׁאֲנִי חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם, אֲנִי מַאֲרִיךְ לָרְשָׁעִים, שֶׁמָּא יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. עַד כָּאן. וּבָזֶה יוּבַן כַּוָּנַת אִיּוֹב (איוב י, ה-ו): "הֲכִימֵי אֱנוֹשׁ יָמֶיךָ, אִם שְׁנוֹתֶיךָ כִּימֵי גָבֶר, כִּי תְבַקֵּשׁ לַעֲוֹנִי וּלְחַטָּאתִי תִדְרוֹשׁ". וְהַכַּוָּנָה, דְּרָאָה אִיּוֹב שֶׁבָּאוּ עָלָיו צָרוֹת תְּכוּפוֹת זוֹ לָזוֹ, וּכְדִכְתִיב (שם א, יד-יט): "הַבָּקָר הָיוּ חֹרְשׁוֹת" וְגוֹמֵר. "וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם" וְגוֹמֵר. "עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא וַיֹּאמַר אֵשׁ אֱלֹהִים" וְגוֹמֵר. "עוֹד זֶה מְדַבֵּר" וְגוֹמֵר. "עַד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא" וְגוֹמֵר. "וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה" וְגוֹמֵר. וְאַחַר כָּךְ בָּאָה עָלָיו מַכַּת הַשְּׁחִין. וְעַל זֶה תָּמַהּ וְאָמַר: "הֲכִימֵי אֱנוֹשׁ יָמֶיךָ, אִם שְׁנוֹתֶיךָ כִּימֵי גָבֶר, כִּי תְבַקֵּשׁ לַעֲוֹנִי וּלְחַטָּאתִי תִדְרוֹשׁ" תֵּכֶף וּמִיָּד? וַהֲלוֹא לֹא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִשּׁוּם דְּאֵין יָמֶיךָ כִּימֵי אֱנוֹשׁ וְאֵין שְׁנוֹתֶיךָ כִּימֵי גֶבֶר אַתָּה מַאֲרִיךְ אַפְּךָ לָרְשָׁעִים שֶׁמָּא יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. כִּי אֵל רַחוּם יְיָ, יָדוֹ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא.