דְּרוּשׁ שְׁלִישִׁי
בְּרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה מד סימן ה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "אַל תִּירָא אַבְרָם" (בראשית טו, א). רַבָּנָן אָמְרִי: לְפִי שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר: יָרַדְתִּי לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִצַּלְתִּי, לְמִלְחֶמֶת מְלָכִים וְנִצַּלְתִּי, תֹּאמַר שֶׁנִּתְקַּבַּלְתִּי שְׂכָרִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "אַל תִּירָא". "שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד" (שם). הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים לא, כ): "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ". עַד כָּאן.
דֶּרֶךְ הַקָּדִי"ם רָאוּי לַחְקֹר וְלָשִׂים לֵב, אִם הָאָבוֹת שֶׁהָיוּ מְקַיְּמִים כָּל הַתּוֹרָה קֹדֶם שֶׁנִּתְּנָה, אִם הָיוּ נֶעֱנָשִׁים בְּעָנְשֵׁי שָׁמַיִם כְּשֶׁלֹּא הָיוּ מְקַיְּמִין אַחַת מִמִּצְוֹת הַשֵּׁם, אוֹ דִלְמָא דַּוְקָא בְּשֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ עֲלֵיהֶם נֶעֱנָשִׁים עֲלֵיהֶם, אֲבָל בִּשְׁאָר מִצְוֹת לֹא נִתְחַיְּבוּ מִכֹּל וָכֹל, לֹא בִּידֵי אָדָם וְלֹא בִּידֵי שָׁמַיִם.
וְהִנֵּה הָרְאֵ"ם זַ"ל פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה (בראשית כג, א, ד"ה שהרי אינה בת עונשין) כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בִּשְׁלָמָא גַבֵּי אַבְרָהָם שֶׁאָמְרוּ: בֶּן מֵאָה כְּבֶן שִׁבְעִים וּבֶן שִׁבְעִים כְּבֶן חָמֵשׁ לְחֵטְא — נִיחָא, שֶׁלֹּא חָטָא אַבְרָהָם לֹא בְּעָנְשֵׁי אָדָם וְלֹא בְּעָנְשֵׁי שָׁמַיִם; אֶלָּא שָׂרָה, שֶׁלֹּא אָמְרוּ אֶלָּא בַּת מֵאָה כְּבַת עֶשְׂרִים לְחֵטְא — תִּינַח מֵעָנְשֵׁי שָׁמַיִם, אֶלָּא מֵעָנְשֵׁי אָדָם מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? וַהֲלוֹא בַּת עֶשְׂרִים שָׁנָה אֵינָהּ נְקִיָּה אֶלָּא מֵעָנְשֵׁי שָׁמַיִם, אֲבָל לֹא מֵעָנְשֵׁי אָדָם. יֵשׁ לוֹמַר, כֵּיוָן דְּבִזְמַנָּם עֲדַיִן לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁהֵם קִבְּלוּהָ מֵעַצְמָם, וְאֵין שָׁם אֶלָּא עָנְשֵׁי שָׁמַיִם בִּלְבַד, לֹא הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁהָיוּ נְקִיִּים אֶלָּא מֵעָנְשֵׁי שָׁמַיִם בִּלְבַד; אֲבָל מֵעָנְשֵׁי אָדָם, שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיוּ נוֹהֲגִין בְּאוֹתוֹ זְמַן, לֹא. אַךְ קָשֶׁה מִשֶּׁבַע מִצְוֹת בְּנֵי נֹחַ, שֶׁכְּבָר הֻזְהֲרוּ עֲלֵיהֶם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְיֵשׁ בָּהֶם עָנְשֵׁי אָדָם. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. מוּכָח מִדְּבָרָיו דִּסְבִירָא לֵהּ דְּבִשְׁאָר מִצְוֹת חוּץ מִשֶּׁבַע מִצְוֹת בְּנֵי נֹחַ אִיכָּא עֹנֶשׁ שָׁמַיִם, וְאֵין חִלּוּק בֵּין שֶׁבַע מִצְוֹת לִשְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת אֶלָּא לְעִנְיַן עָנְשֵׁי אָדָם.
אַךְ מַהֲרַ"שׁ יָפֶה זַ"ל חָלַק עָלָיו בָּזֶה. שֶׁכָּתַב בְּסֵדֶר חַיֵּי שָׂרָה (פרשה נח סימן א ד"ה בת מאה כבת עשרים לחטא) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּלְדִידִי אֵין עִנְיָן לְמַה שֶּׁכָּתַב דְּבִזְמַנָּם שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה אֶלָּא שֶׁקִּבְּלוּהָ מֵאֲלֵיהֶן אֵין שָׁם אֶלָּא עָנְשֵׁי שָׁמַיִם בִּלְבַד, דְּאַף עָנְשֵׁי שָׁמַיִם אֵין כָּאן, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ בַּמִּצְוֹת מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי יַעֲקֹב נָשָׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. עַד כָּאן דְּבָרָיו. וְהִנֵּה מַה שֶּׁהֵבִיא רְאָיָה לִדְבָרָיו דְּכֵיוָן שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ בַּמִּצְוֹת לֵיכָּא עָנְשֵׁי שָׁמַיִם מִמַּה שֶּׁנָּשָׂא יַעֲקֹב שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, לֹא יָדַעְתִּי כַּוָּנָתוֹ. דְּמַה יַּעֲנֶה הָרַב לְמָאן דְּאָמַר דְּכָל הָעֲרָיוֹת הָאֲסוּרוֹת לְיִשְׂרָאֵל אֲסוּרוֹת לִבְנֵי נֹחַ, דְּאֵיךְ נָשָׂא יַעֲקֹב שְׁתֵּי אֲחָיוֹת. אֶלָּא עַל כָּרְחִין לוֹמַר שֶׁהָיָה עַל פִּי הַדִּבּוּר, אוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל אַף קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה יָצְאוּ מִכִּלַל בְּנֵי נֹחַ, וְנִתְגַּיְּרוּ רָחֵל וְלֵאָה, וְאֵין בָּהֶם שׁוּם אִסּוּר קֻרְבָה, דְּקַיְמָא לָן דְּגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַב עַצְמוֹ, כָּתַבְנוּ דְבָרָיו לְעֵיל בִּדְרוּשׁ רִאשׁוֹן, יְעֻיַּן שָׁם. וְאִם כֵּן אַף אָנוּ נֹאמַר, שֶׁאַף שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ בַּמִּצְוֹת מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יֵשׁ בָּהֶם עָנְשֵׁי שָׁמַיִם. בְּאֹפֶן שֶׁדִּבְרֵי הָרַב זַ"ל צְרִיכִין אֶצְלִי תַּלְמוּד.
וּבְעִקַּר הַדָּבָר שֶׁנֶּחְלְקוּ בּוֹ הָרְאֵ"ם וּמַהֲרַ"שׁ יָפֶה אִם נֶעֱנָשִׁים בְּעָנְשֵׁי שָׁמַיִם עַל שְׁאָר מִצְוֹת, נִרְאֶה לִי שֶׁדָּבָר זֶה תָּלוּי בְּאוֹתוֹ הַמַּחֲלֹקֶת הַקָּדוּם שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל בִּדְרוּשׁ רִאשׁוֹן, אִם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי אֲפִלּוּ לְהָקֵל אוֹ לֹא יָצְאוּ לְגַמְרֵי כִּי אִם לְהַחְמִיר וְלֹא לְהָקֵל. דִּלְמָאן דְּאָמַר שֶׁיָּצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ אֲפִלּוּ לְהָקֵל נִרְאֶה שֶׁחַיָּבִים הֵם בְּדִינֵי שָׁמַיִם, דְּאֵיךְ יִתָּכֵן דִּכְשֶׁיָּבוֹא לָהֶם קֻלָּא מִצַּד הַתּוֹרָה יַעַבְרוּ עַל מִצְוֹת בְּנֵי נֹחַ, וּבְמִצְוֹת הַתּוֹרָה יִהְיֶה הַדָּבָר בִּרְצוֹנָם, כִּי אִם יִרְצוּ יְקַיְּמוּ וְאִם לֹא יִרְצוּ לֹא יְקַיְּמוּ? הֲלוֹא זֶה הַדָּבָר שֶׁאֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתּוֹ. אַךְ לְמָאן דְּאָמַר דְּלֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ כִּי אִם לְהַחְמִיר, אָז אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יֵעָנְשׁוּ עַל הַתּוֹרָה, וַהֲרֵי דִינָם כְּנָשִׁים בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא שֶׁאֵינָם מְצֻוּוֹת, שֶׁאִם רוֹצוֹת לְקַיֵּם מְקַיְּמוֹת, וְאִם לֹא אֵינָן נֶעֱנָשִׁין עֲלֵיהֶן. וְכֵן רָאִיתִי לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַמְחַבְּרִים שֶׁכָּתַב, שֶׁהָאָבוֹת הָיוּ מְקַיְּמִים אֶת הַתּוֹרָה כְּמִי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה. וְאִם כֵּן, מִי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה מְקַבֵּל שָׂכָר עַל הַדְּרִישָׁה וְאֵינוֹ נֶעֱנָשׁ עַל הַפְּרִישָׁה.
הֵן אֱמֶת דִּכְפִי מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל בִּדְרוּשׁ רִאשׁוֹן, דְּהָרְאֵ"ם הוּא דְאִית לֵהּ דְּלֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי וּמַהֲרַ"שׁ יָפֶה אִית לֵהּ דְּיָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי, לְפִי זֶה נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶם דְּסָתְרִי אַהֲדָדֵי, דְּהָרְאֵ"ם דִּסְבִירָא לֵהּ דְּלֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ כָּתַב שֶׁנֶּעֱנָשִׁים בִּידֵי שָׁמַיִם, וּמַהֲרַ"שׁ יָפֶה שֶׁכָּתַב דְּיָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי סוֹבֵר שֶׁאֵינָם נֶעֱנָשִׁים בִּידֵי שָׁמַיִם. וּבֶאֱמֶת דִּלְדַעְתִּי הֵם הֵם דְּבָרִים מַתְמִיהִים, וְהַנָּכוֹן אֶצְלִי מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי דְּתַלְיָא הָדֵן פְּלֻגְתָּא בְּהָדֵן פְּלֻגְתָּא, דִּלְמָאן דְּאָמַר דְּיָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי — נֶעֱנָשִׁים, וּלְמָאן דְּאָמַר דְּלֹא יָצְאוּ — אֵינָם נֶעֱנָשִׁים.
וְעַל פִּי הַצָּעָה זוֹ בּוֹא נָבוֹא לְבָאֵר פְּסוּקֵי פָּרָשַׁת וַיְחִי (בראשית מח, ג-ז), וְזֶה תָּאֳרָם: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל יוֹסֵף, אֵל שַׁדַּי נִרְאָה אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, וַיְבָרֶךְ אֹתִי. וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים" וְגוֹמֵר. "וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל" וְגוֹמֵר. וְהוֹאִיל וְאָתֵי לִידַן הַנְהוּ קְרָאֵי, נֵימָא בְּהוּ מִלְּתָא. וְאִיכָּא לְמֵידַק בְּהוּ טוּבָא. חֲדָא, דִּלְמַאי הִלְכְתָא סִיֵּם הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִרְאָה אֵלָיו הַשֵּׁם שֶׁהָיָה בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. וְתוּ, בַּמֶּה שֶׁאָמַר "מֵתָה עָלַי", דְּמִלַּת 'עָלַי' הִיא מְיֻתֶּרֶת. גַּם בַּמֶּה שֶׁסִּיֵּם יַעֲקֹב דְּבָרָיו וְאָמַר "וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן" וְגוֹמֵר, יֵשׁ לְדַקְדֵּק דְּמַה שַּׁיָּכוּת יֵשׁ לִדְבָרִים אֵלּוּ עִם מַה שֶּׁסִּפֵּר לוֹ שֶׁנִּרְאָה אֵלָיו הַשֵּׁם וְהִבְטִיחוֹ "הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ" וְגוֹמֵר. וּכְבָר נִתְעוֹרְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בָּזֶה וְאָמְרוּ: וְאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי מַטְרִיחַ עָלֶיךָ לְהוֹלִיכֵנִי לִקָּבֵר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וְלֹא כֵן עָשִׂיתִי לְאִמְּךָ, וְיָדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ בְּלִבְּךָ עָלַי, אֲבָל דַּע לְךָ שֶׁעַל פִּי הַדִּבּוּר קְבַרְתִּיהָ שָׁם וְכוּ'. וַאֲנִי תָּמֵהַּ בָּזֶה, דִּכְפִי שִׁיטַת רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הָיָה לוֹ לְיַעֲקֹב לוֹמַר כָּל זֶה בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת, כְּשֶׁצִּוָּה לוֹ (שם מז, ל): "וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם", אָז הָיָה לוֹ לְסַיֵּם דְּבָרָיו: "וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן" וְגוֹמֵר; אֲבָל הָכָא שֶׁאֵינוֹ מַזְהִיר אוֹתוֹ עַל הַקְּבוּרָה, לְאֵיזֶה תַּכְלִית מְסַפֵּר לוֹ מִיתַת רָחֵל? וְעַיֵּן בַּמֶּה שֶּׁכָּתַבְתִּי לְיַשֵּׁב שִׁיטַת רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לְקַמָּן בְּדֶרֶךְ הַמִּצְפָה (דרוש כו), יְעֻיַּן שָׁם.
וְהִנֵּה חוּץ מִכַּוָּנָתֵנוּ יֹאמַר נָא בְּאֹפֶן אַחֵר. וּנְדַקְדֵּק עוֹד בַּמֶּה שֶׁאָמַר "וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ", דְּתֵבַת 'וְעַתָּה' הִיא מְיֻתֶּרֶת. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּמַתָּנָה זוֹ שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב לְאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, שֶׁאָמַר: "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי". שֶׁכְּפִי מַה שֶּׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ן, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נֶחְלְקָה לִשְׁנֵים עָשָׂר חֲלָקִים, וְשֵׁבֶט לֵוִי לֹא נָטַל חֵלֶק בָּאָרֶץ, וְנָטַל רְאוּבֵן חֵלֶק אֶחָד וְאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה שְׁנֵי חֲלָקִים בִּשְׁבִיל בְּכוֹרַת יוֹסֵף, כְּדִין כָּל בְּכוֹר שֶׁנּוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים. וּסְבִירָא לֵהּ לְהָרַמְבַּ"ן שֶׁיּוֹסֵף הָיוּ לוֹ בָּנִים אֲחֵרִים, כְּפַשְׁטֵהּ דִּקְרָא דִּכְתִיב: "וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם", וּסְבִירָא לֵהּ דְּחַס וְשָׁלוֹם לֹא יָצָא מִפִּי הַנָּבִיא דָבָר לְבַטָּלָה, אֶלָּא דִשְׁאָר הַבָּנִים לֹא נָטְלוּ עִם מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם אֶלָּא בְּחֵלֶק אֶחָד, דְּהַיְנוּ חֵלֶק הַפְּשִׁיטוּת, וּכְדִכְתִיב: "וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם", וְכָתַב הָרַמְבַּ"ן דְּנַחֲלָה הַיְנוּ חֵלֶק הַפָּשׁוּט, אֲבָל חֵלֶק הָאַחֵר, דְּהַיְנוּ חֵלֶק בְּכוֹרָה, לֹא נָטְלוּ שְׁאָר הַבָּנִים כְּלוּם. וְעַל כָּרְחִין לוֹמַר כֵּן, דְּאִי לָא תֵּימָא הָכֵי, אֶלָּא שֶׁגַּם בְּחֵלֶק הַבְּכוֹרָה נָטְלוּ שְׁאָר הַבָּנִים עִם מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם, אִם כֵּן מַה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּין אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה לִשְׁאָר הַבָּנִים. וְאִם כֵּן יֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּמִי הִכְנִיסוֹ לְיַעֲקֹב בְּתִגָּר זֶה לְחַלֵּק בְּבֵן בֵּין הַבָּנִים? הָיָה לוֹ לָתֵת בִּסְתָם שְׁנֵי חֲלָקִים לְיוֹסֵף, וְאָז הָיוּ מְחַלְּקִים אֶת הָאָרֶץ בְּשָׁוֶה מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם עִם שְׁאָר הַבָּנִים. עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּמֶּה שֶׁסִּיֵּם דְּבָרָיו "וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן" וְגוֹמֵר, דִּלְאֵיזֶה תַּכְלִית סִיֵּם מְקוֹם הַמִּיתָה שֶׁהָיָה בַּדֶּרֶךְ, וּמְקוֹם הַקְּבוּרָה שֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת.
וְנִרְאֶה דְּזֶה יוּבַן בְּהַהִיא דְאָמְרִינַן פֶּרֶק יֵשׁ נוֹחֲלִין (ב"ב קלז ע"א): נְכָסַי לָךְ וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי, וְיָרַד הָאֶחָד וּמָכַר — הַשֵּׁנִי מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת. דִּבְרֵי רַבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵין לַשֵּׁנִי אֶלָּא מַה שֶּׁשִּׁיֵּר רִאשׁוֹן. וְאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וּמוֹדֶה, שֶׁאִם נְתָנָם בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע — לֹא עָשָׂה וְלֹא כְּלוּם. מַאי טַעְמָא? אָמַר אַבָּיֵי: מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע לֹא קָנָה אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה, וּכְבָר קְדָמוֹ אַחֲרֶיךָ. תּוּ אָמְרִינַן הָתָם (עמוד ב): הַהִיא אִתְּתָא דַּהֲוָה לַהּ דִּקְלָא בְּאַרְעָא דְּרַב בִּיבֵי בַּר אַבָּיֵי. כָּל אֵימָת דַּהֲוַת אָזְלָא לְמִגְזְרֵהּ הֲוָה קָפֵד עִלָּוַהּ. אַקְנִיתֵהּ נִיהָלֵהּ כָּל שְׁנֵי חַיָּיו. אֲזַל אִיהוּ אַקְנְיֵהּ לִבְנוֹ. אֲמַר רַב הוּנָא בְּרֵהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: מִשּׁוּם דַּאֲתוֹ מִמּוּלַאי אָמְרִיתוּ מִלֵּי מוּלְיָתָא? אֲפִלּוּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לֹא אָמַר אֶלָּא לְאַחֵר, אֲבָל לְעַצְמוֹ לֹא. עַד כָּאן. וּבְפֵרוּשׁ חִלּוּק זֶה דְרַב הוּנָא נֶחְלְקוּ הָרִאשׁוֹנִים זַ"ל, וְדַעַת הָרַמְבַּ"ם הוּא לוֹמַר, דְּעַד כָּאן לֹא קָאָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אֵין לַשֵּׁנִי אֶלָּא מַה שֶּׁשִּׁיֵּר רִאשׁוֹן, וְאִם נָתַן הָרִאשׁוֹן — מַעֲשָׂיו קַיָּמִים וְאֵין לַשֵּׁנִי כְּלוּם, אֶלָּא כְּשֶׁנָּתַן הָרִאשׁוֹן לְאַחֵר; אֲבָל לְעַצְמוֹ, כְּגוֹן שֶׁנְּתָנָם לְמִי שֶׁרָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ, שֶׁהוּא כְּעַצְמוֹ, לָאו כֹּל כְּמִנֵּהּ. וּמִשּׁוּם הָכֵי פָּסַק בְּהִלְכוֹת זְכִיָּה (פי"ב ה"י), שֶׁאִם הָרִאשׁוֹן נָתַן לִבְנוֹ אוֹ לְאֶחָד מִיּוֹרְשָׁיו מַתָּנָה — לֹא עָשָׂה כְּלוּם, וְהַשֵּׁנִי מוֹצִיא מִיַּד הַיּוֹרֵשׁ. וְכָתַב הָרַב הַמַּגִּיד, דְּטַעְמָא דְמִלְּתָא הוּא, מִפְּנֵי דְכַוָּנַת הַנּוֹתֵן כְּשֶׁאָמַר וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי לֹא הָיָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁיּוּכַל הַמְקַבֵּל הָרִאשׁוֹן לְתִתָּם לְבָנָיו אוֹ לְיוֹרְשָׁיו, שֶׁאִם כֵּן לֹא עָשָׂה וְלֹא כְּלוּם בְּשִׁיּוּרוֹ, שֶׁכָּל מָה שֶּׁיֵּשׁ לְאָדָם הוּא נוֹתֵן לְבָנָיו; אֲבָל כְּשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְתִתָּם לְבָנָיו אוֹ לְיוֹרְשָׁיו, אַף עַל פִּי שֶׁיּוּכַל לְתִתָּם לַאֲחֵרִים — אֵין אָדָם חוֹטֵא וְנוֹתֵן לַאֲחֵרִים. עַד כָּאן. נִמְצִינוּ לְמֵדִין, שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי דְבָרִים בְּאוֹמֵר וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי שֶׁאִם נָתַן הָרִאשׁוֹן שֶׁלֹּא יִהְיוּ מַעֲשָׂיו מוֹעִילִין: הָאֶחָד הוּא הֵיכָא דְנָתַן הָרִאשׁוֹן בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע, מִשּׁוּם דִּקְדָמוֹ אַחֲרֶיךָ. וְהַשֵּׁנִי הוּא הֵיכָא דְנָתַן הָרִאשׁוֹן לִבְנוֹ, דְּלֹא עָשָׂה וְלֹא כְּלוּם.
וְהָא דְאָמְרִינַן דְּאִם נָתַן הָרִאשׁוֹן בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע שֶׁלֹּא עָשָׂה וְלֹא כְּלוּם, הַיְנוּ דַוְקָא הֵיכָא דְנָתַן בִּסְתָם. וְהַטַּעַם, דְּכָל מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע בִּסְתָם אֵינוֹ קוֹנֶה אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה, וּכְבָר קְדָמוֹ אַחֲרֶיךָ. אֲבָל אִם הָיָה שְׁכִיב מְרַע וּפֵרֵשׁ דְּבָרָיו שֶׁנּוֹתֵן מֵעַכְשָׁו — אָז פְּשִׁיטָא שֶׁזָּכָה הַמְקַבֵּל וְאֵין לְאַחֲרֶיךָ כְּלוּם; לְפִי שֶׁכֹּל שֶׁבֵּאֵר דְּבָרָיו וְאָמַר שֶׁנּוֹתֵן מֵעַכְשָׁו, אֵין לָהּ דִּין מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע כִּי אִם מַתְּנַת בָּרִיא. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם בְּהִלְכוֹת זְכִיָּה (פ"ח הי"ח): אַל תִּטְעֶה בִּשְׁכִיב מְרַע שֶׁכָּתַב כָּל נְכָסָיו וּפֵרֵשׁ שֶׁנָּתַן הַכֹּל מֵעַכְשָׁו וְכוּ'. שֶׁאֵין זֶה מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע, אֶלָּא כִּשְׁאָר כָּל מַתְּנוֹת הַבְּרִיאִים. וְזֶה פָּשׁוּט.
וְהִנֵּה מָצִינוּ, כְּשֶׁהִבְטִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב בִּבְשׂוֹרַת הָאָרֶץ כְּשֶׁנִּגְלָה אֵלָיו בְּלוּז, אָמַר לוֹ (בראשית לה, יב): "וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ". נִמְצָא שֶׁנָּתַן אֶת הָאָרֶץ לְיַעֲקֹב וְאַחֲרָיו לְזַרְעוֹ, וְהַיְנוּ כְּאוֹמֵר נְכָסַי לָךְ וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי. וְהִנֵּה בַּמַּתָּנָה הַלֵּזוּ שֶׁהָיָה נוֹתֵן יַעֲקֹב בְּכוֹרָה לְיוֹסֵף, הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ עָמַד הָרִאשׁוֹן וּמָכַר וְנָתַן. שֶׁהֲרֵי כְּבָר אָמַרְנוּ בְּשֵׁם רַשְׁבַּ"ם זַ"ל, דְּמִשָּׁעָה שֶׁחָטָא רְאוּבֵן זָכוּ כָּל הַשְּׁבָטִים בְּחֵלֶק הַבְּכוֹרָה, וְאִם כֵּן יַעֲקֹב כְּשֶׁנָּתַן הַבְּכוֹרָה לְיוֹסֵף הֲוָה לֵהּ כְּאִלּוּ נָתַן מִנִּכְסֵי שְׁאָר הַשְּׁבָטִים. וּבָאנוּ לְמַחֲלֹקֶת רַבִּי וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. דִּלְדַעַת רַבִּי, דְּקָאָמַר הַשֵּׁנִי מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת, לֹא הוֹעִילוּ מַעֲשָׂיו דְּיַעֲקֹב כְּלוּם, וְהַשְּׁבָטִים אֵינָם נוֹתְנִים לְיוֹסֵף חֵלֶק בְּכוֹרָה, אֶלָּא נוֹטֵל בָּאָרֶץ כִּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים חֵלֶק אֶחָד; אַךְ לְדַעַת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל זָכָה יוֹסֵף בְּמַתְּנָתוֹ, דְּאִית לֵהּ דְּאֵין לַשֵּׁנִי אֶלָּא מַה שֶּׁשִּׁיֵּר רִאשׁוֹן.
וְהִנֵּה יַעֲקֹב אָבִינוּ כְּבָר יָדַע דְּהִלְכְתָא כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, דְּאֵין לַשֵּׁנִי אֶלָּא מַה שֶּׁשִּׁיֵּר רִאשׁוֹן. אֶלָּא שֶׁהֻקְשָׁה לוֹ שֶׁהָיָה חוֹלֶה, וּכְדִכְתִיב: "וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה" (בראשית מח, א), "וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה" (שם שם, ב), וּלְדַעַת רַבִּי יוֹחָנָן אִם נָתַן הָאֶחָד בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע לֹא עָשָׂה כְּלוּם לְפִי שֶׁכְּבָר קְדָמוֹ אַחֲרֶיךָ. וְעוֹד הֻקְשָׁה לוֹ שֶׁנּוֹתֵן לִבְנוֹ, וּלְדַעַת הָרַמְבַּ"ם כֹּל שֶׁנּוֹתֵן לִבְנוֹ לֹא עָשָׂה וְלֹא כְּלוּם וְאַחֲרֶיךָ מוֹצִיא מִיַּד הַבֵּן. וּלְפִי שְׁנֵי טְעָנוֹת אֵלּוּ לֹא הָיָה זוֹכֶה יוֹסֵף בַּמַּתָּנָה הַלֵּזוּ שֶׁנּוֹתֵן לוֹ יַעֲקֹב.
וּלְיַשֵּׁב כָּל זֶה אָמַר לוֹ: "אֵל שַׁדַּי נִרְאָה אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" וְגוֹמֵר, וְאָמַר לִי: "וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲחֻזַּת עוֹלָם". דְּהַיְנוּ נְכָסַי לָךְ וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי. "וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם". כְּלוֹמַר, אַף שֶׁאֲנִי חוֹלֶה, אֵינִי נוֹתֵן מַתָּנָה זוֹ סְתָם כִּשְׁאָר הַחוֹלִים, שֶׁאֵין מַתְּנָתָם חָלָה אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה, אֶלָּא אֲנִי מְפָרֵשׁ דְּבָרַי: "וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ", כְּלוֹמַר, מֵעַכְשָׁו אֲנִי נוֹתֵן הַמַּתָּנָה לִשְׁנֵי בָּנֶיךָ. וּכְבָר לִמְּדָנוּ הָרַמְבַּ"ם זַ"ל, שֶׁכָּל שְׁכִיב מְרַע שֶׁמְּפָרֵשׁ דְּבָרָיו וְאוֹמֵר שֶׁנּוֹתֵן מֵעַכְשָׁו, הֲרֵי מַתְּנָתוֹ כְּמַתְּנַת כָּל הַבְּרִיאִים שֶׁקּוֹנִים מֵאוֹתָהּ שָׁעָה, וְאִם כֵּן לֹא שַׁיָּךְ הָכָא טַעְמָא דְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר מִשּׁוּם דִּקְדָמוֹ אַחֲרֶיךָ, שֶׁהֲרֵי כָּאן קְדָמוֹ מְקַבֵּל מַתָּנָה לְאַחֲרֶיךָ.
אַךְ עֲדַיִן קָשֶׁה, שֶׁמַּתָּנָה זוֹ הִיא לְיוֹסֵף, וּכְבָר אָמַרְנוּ בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ם שֶׁכֹּל שֶׁנּוֹתֵן הָרִאשׁוֹן לִבְנוֹ לֹא עָשָׂה וְלֹא כְּלוּם. לָזֶה אָמַר: "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי". כְּלוֹמַר, אַל יַעֲלֶה בְּדַעְתְּךָ שֶׁמַּתָּנָה זוֹ דִבְכוֹרָה אֲנִי נוֹתְנָהּ לְיוֹסֵף, אֶלָּא דַוְקָא לִמְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם שֶׁאֵינָם יוֹרְשִׁים שֶׁלִּי. וּרְאָיָה לַדָּבָר, שֶׁ"מּוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם"; וְאִם אִיתָא שֶׁמַּתָּנָה זוֹ הָיְתָה לְיוֹסֵף, אֵין חִלּוּק בֵּין מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם לִשְׁאָר הַבָּנִים. אֶלָּא וַדַּאי מַה שֶּׁאָמַרְתִּי דִּשְׁאָר הַבָּנִים לֹא יִטְלוּ עִם מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם כִּי אִם בְּחֵלֶק הַפְּשִׁיטוּת וְלֹא חֵלֶק בְּכוֹרָה, מִזֶּה תִּלְמַד שֶׁאֵין מַתְּנָתִי כִּי אִם לִמְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם. וְהַדָּבָר פָּשׁוּט, שֶׁכֹּל שֶׁהָרִאשׁוֹן אֵינוֹ נוֹתֵן לְיוֹרְשָׁיו שֶׁמַּתְּנָתוֹ קַיֶּמֶת. בְּאוֹפֶן שֶׁהַשְּׁנֵי רֵעוּתוֹת שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהָיוּ בְּמַתָּנָה זוֹ בְּיַעֲקֹב, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה חוֹלֶה וְשֶׁהָיְתָה הַמַּתָּנָה לְיוֹרְשָׁיו, כְּבָר יִשְּׁבָם יַעֲקֹב אָבִינוּ.
אַךְ עֲדַיִן לֹא נִתְיַשְּׁבָה דַעְתּוֹ בָּזֶה. אוּלַי יֹאמַר יוֹסֵף, דְּכָל זֶה נִיחָא אַלִּבָּא דְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, דְּאָמַר אֵין לַשֵּׁנִי אֶלָּא מַה שֶּׁשִּׁיֵּר רִאשׁוֹן; אַךְ אַלִּבָּא דְרַבִּי, דְּאָמַר הַשֵּׁנִי מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת, אַף שֶׁנָּתַן רִאשׁוֹן מַתְּנַת בָּרִיא וְלֹא נָתַן לְיוֹרְשָׁיו לֹא עָשָׂה וְלֹא כְּלוּם, וְאֶפְשָׁר דַּהֲלָכָה כְּרַבִּי. לָזֶה בָּא יַעֲקֹב וְאָמַר: אַל יַעֲלֶה בְּדַעְתְּךָ דְּדִלְמָא הֲלָכָה כְּרַבִּי, לָזֶה אָמַר: "וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן" וְגוֹמֵר, וְרָצָה לְלַמְּדוֹ שָׁרְשֵׁי הַדִּינִים עַד הֵיכָן דַּעְתּוֹ שֶׁהֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְהָעִנְיָן הוּא, דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק יֵשׁ נוֹחֲלִין (ב"ב קלז ע"א): אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וַאֲפִלּוּ עֲשָׂאָן תַּכְרִיכִין לְמֵת. וְהִקְשׁוּ: פְּשִׁיטָא! וְתֵרְצוּ: מַהוּ דְתֵימָא לְשַׁוִּינְהוּ אִסּוּרֵי הֲנָאָה לָא יַהֲבִינְהוּ נִיהָלֵהּ. קָא מַשְׁמַע לָן. וּפֵרֵשׁ רַשְׁבַּ"ם זַ"ל: לְשַׁוִּינְהוּ אִסּוּרֵי הֲנָאָה לָא וְכוּ', אֶלָּא עַל מְנָת לֵהָנוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם, דְּנִיחָא לֵהּ לֶאֱנָשׁ דְּלִיהֲנוּ אֱנָשֵׁי בְּמָמוֹנֵהּ וְלֹא יֵלֵךְ לְאִבּוּד. עַד כָּאן. נִמְצָא דְּהָיָה עוֹלֶה עַל הַדַּעַת, דִּבְדָבָר שֶׁהָיָה אוֹסְרוֹ בַּהֲנָאָה אַף רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָיָה מוֹדֶה בַּדָּבָר דְּלֹא עָשָׂה וְלֹא כְּלוּם, וְלָזֶה בָּא רַבִּי יוֹחָנָן וְלִמְּדָנוּ דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אַף בְּאִסּוּרֵי הֲנָאָה סְבִירָא לֵהּ דְּמַעֲשָׂיו קַיָּמִים. וְזוֹ הִיא כַּוָּנַת יַעֲקֹב בְּאָמְרוֹ: "וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בַּדֶּרֶךְ וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת". כְּלוֹמַר, תֵּדַע וְתַשְׂכִּיל עַד הֵיכָן אֲנִי סָבוּר שֶׁהֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁמֵּתָה בַּדֶּרֶךְ וּקְבַרְתִּיהָ שָׁם בַּדֶּרֶךְ, וְאָסַרְתִּי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְלֹא הוֹלַכְתִּיהָ לְבֵית הַקְּבָרוֹת, אֶלָּא אָסַרְתִּי מָקוֹם מֵחָדָשׁ, לְפִי שֶׁאֲנִי סָבוּר שֶׁאַף בְּאִסּוּרֵי הֲנָאָה הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁנִּקְבְּרָה שָׁם רָחֵל הָיָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּכְדִכְתִיב: "בְּאֶרֶץ כְּנַעַן", וּכְמוֹ שֶׁהִכְרִיעַ הָרַמְבַּ"ן זַ"ל. הֲרֵי שֶׁאָסַרְתִּי מָקוֹם מֵחָדָשׁ שֶׁהָיָה שֶׁל אַחֲרֶיךָ, מִשּׁוּם דִּפְשִׁיטָא לִי דַּהֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. בְּאֹפֶן דְּמַתָּנָה הַלֵּזוּ שֶׁנָּתַתִּי לִמְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מְאֻשֶּׁרֶת הִיא וְקַיֶּמֶת, יָתֵד הִיא שֶׁלֹּא תִּמּוֹט.
עוֹד לֶאֱלוֹהַּ מִלִּין בְּיִשּׁוּב פְּסוּקִים אֵלּוּ בְּאֹפֶן אַחֵר. וְנַקְדִּים מַה שֶּׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: "מוֹקֵשׁ אָדָם יָלַע קֹדֶשׁ, וְאַחַר נְדָרִים לְבַקֵּר" (משלי כ, כה). אָמַר רַבִּי יַנַּאי: אֵחַר אָדָם אֶת נִדְרוֹ — נִתְבַּקְּרָה פִּנְקָסוֹ. תֵּדַע לְךָ, שֶׁכֵּן יַעֲקֹב עַל יְדֵי שֶׁאֵחַר אֶת נִדְרוֹ נִתְבַּקְּרָה פִּנְקָסוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לה, א): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ". עַד כָּאן. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י זַ"ל: "קוּם עֲלֵה", לְפִי שֶׁאֵחַרְתָּ נִדְרְךָ נֶעֱנַשְׁתָּ וּבָאָה זֹאת לְךָ מִבִּתְּךָ. עַד כָּאן. וְהִנֵּה לֹא נִתְבָּאֵר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מֶה הָיָה נֶדֶר זֶה שֶׁאֵחַר יַעֲקֹב שֶׁנֶּעֱנַשׁ עָלָיו. וְהָרְאֵ"ם כָּתַב, שֶׁהוּא מַה שֶּׁנָּדַר (שם כח, כב): "וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים". וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לוֹ הַשֵּׁם: "קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ". וּמַה שֶּׁנֶּעֱנַשׁ הוּא עַל מַה שֶּׁנִּתְאַחֵר בְּסֻכּוֹת. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיָה בְּבֵית לָבָן לֹא הָיָה מַקְפִּיד עָלָיו עַל זֶה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא חָל עָלָיו הַנֶּדֶר אֶלָּא מִשֶּׁיָּצָא מִשָּׁם לָשׁוּב, כְּדִכְתִיב (שם שם, כא): "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי", אָז "וְהָאֶבֶן הַזֹּאת". לְפִיכָךְ כְּשֶׁאֵחַר בְּסֻכּוֹת הִקְפִּיד עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֶעֱנִישׁוֹ בְּבִתּוֹ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְהָרַב מַהֲרַ"שׁ יָפֶה תָּמַהּ עָלָיו וְאָמַר, שֶׁאִם נֶדֶר זֶה שֶׁאֵחַר יַעֲקֹב הוּא שֶׁיִּבְנֶה מִזְבֵּחַ בֵּית אֵל, נֶדֶר זֶה לֹא חָל עֲדַיִן עַד שֶׁיָּבוֹא לְבֵית אָבִיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב: "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי". וּמַה שֶּׁכָּתַב הָרְאֵ"ם דְּמִשֶּׁיָּצָא מִבֵּית לָבָן לָשׁוּב אֶל בֵּית אָבִיו חָל הַנֶּדֶר, צָרִיךְ אוֹהֲבִים שֶׁיּוֹדוּ לוֹ שֶׁפֵּרוּשׁ 'וְשַׁבְתִּי' יִהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ מִשֶּׁהִתְחִיל לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ לָשׁוּב לְבֵית אָבִיו, דְּפַשְׁטֵהּ דִּקְרָא הוּא שֶׁיָּשׁוּב בְּפֹעַל לְבֵית אָבִיו וְאָז 'וְהָאֶבֶן הַזֹּאת'. וּמִכֹּחַ קֻשְׁיוֹת אֵלּוּ כָּתַב מַהֲרַ"שׁ יָפֶה, שֶׁנֶּדֶר זֶה שֶׁנֶּעֱנַשׁ יַעֲקֹב עַל אִחוּרוֹ הוּא מַה שֶּׁנָּדַר (שם שם, כב): "וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ", כִּי זֶה אֵינוֹ תָּלוּי בִּתְנַאי, אֶלָּא מִלְּתָא בְּאַנְפֵּי נַפְשַׁהּ הוּא, שֶׁנָּדַר שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיְּחֻנֶּנּוּ הַשֵּׁם וְיִתֵּן לוֹ עשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ. וּלְעוֹלָם דְּמַה שֶּׁנָּדַר לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ תָּלוּי בִּתְנַאי שֶׁיָּבוֹא לְבֵית אָבִיו בְּפֹעַל, דְּנֶדֶר זֶה לֹא חָל עֲדַיִן לְפִי שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁב לְבֵית אָבִיו. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְהִנֵּה מַה שֶּׁכָּתַב הָרַב, שֶׁמַּה שֶּׁנָּדַר "וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ" אֵינוֹ תָּלוּי בַּתְּנַאי דִּ"וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי" אֶלָּא מִלְּתָא פְּסִיקְתָּא הוּא, נִתָּן לֵאָמֵר. וְכֵן הוּא דַעַת הָרְאֵ"ם. מִפְּנֵי שֶׁהֻקְשָׁה לוֹ, דְּאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁאִם לֹא יִשְׁמֹר לוֹ כָּל הַהַבְטָחוֹת שֶׁלֹּא יוֹצִיא מַעֲשֵׂר? דְּבִשְׁלָמָא מַה שֶּׁאָמַר "וְהָאֶבֶן הַזֹּאת יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים" לָא קַשְׁיָא אִם הוּא בִּתְנַאי, דְּכַוָּנָתוֹ הִיא שֶׁאִם לֹא יִשְׁמֹר לוֹ כָּל הַהַבְטָחוֹת הַלָּלוּ לֹא יִהְיֶה עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם עַל הָאֶבֶן הַזֹּאת אֲבָל יִהְיֶה עוֹבֵד בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁיִּרְצֶה, אַךְ חִיּוּב הַמַּעֲשֵׂר לֹא שַׁיָּךְ בּוֹ תְּנַאי. אַךְ מַה שֶּׁכָּתַב מַהֲרַ"שׁ יָפֶה דְּנֶדֶר זֶה שֶׁנֶּעֱנַשׁ עָלָיו מִפְּנֵי שֶׁאֵחֲרוֹ הוּא נֶדֶר דְּ'עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ', הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינַי, דְּהַכָּתוּב אוֹמֵר: "קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ", אַלְמָא דְנֶדֶר זֶה שֶׁהֶעֱנִישׁ אוֹתוֹ הַשֵּׁם הוּא מַה שֶּׁאָמַר "וְהָאֶבֶן הַזֹּאת". וּמַה שֶּׁכָּתַב הָרַב, שֶׁצִּוָּהוּ הַשֵּׁם לַעֲלוֹת לְבֵית אֵל לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָלָה עָלָיו חוֹבָה זוֹ, כְּדֵי שֶׁיַּפְרִישׁ שָׁם מַעַשְׂרוֹתָיו שֶׁחָל הַנֶּדֶר בָּהֶם וְיִקַּח מֵהֶם עוֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים — דְּבָרִים הַלָּלוּ הֵם דְּחוּקִים בְּעֵינַי הַרְבֵּה, דְּאִם כֵּן עִקַּר הַנֶּדֶר שֶׁמַּעֲנִישׁ אוֹתוֹ הַשֵּׁם, דְּהַיְנוּ הַפְרָשַׁת הַמַּעֲשֵׂר, חָסֵר מִן הַכָּתוּב. וְהַנִּרְאֶה אֶצְלִי הוּא סְבָרַת הָרְאֵ"ם, שֶׁעִקַּר הַנֶּדֶר שֶׁהֶעֱנִישׁ אוֹתוֹ הַשֵּׁם הוּא מַה שֶּׁנָּדַר "וְהָאֶבֶן הַזֹּאת", וּכְפַשְׁטֵהּ דִּקְרָא דִכְתִיב "קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ". וְאַף עַל פִּי שֶׁהִתְנָה "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי" וַעֲדַיִן לֹא שָׁב אֶל בֵּית אָבִיו, מִכָּל מָקוֹם חֲשִׁיב שַׁפִּיר דְּחָל הַנֶּדֶר.
וְדָבָר זֶה מִתּוֹרָתוֹ שֶׁל מוֹהַרְדָּ"ךְ זַ"ל יֵשׁ לִלְמֹד אוֹתוֹ. שֶׁכָּתַב בְּבַיִת לב, שֶׁנִּשְׁאַל עַל תַּקָּנָה שֶׁעָשׂוּ שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּשְׂכֹּר בַּיִת מִכּוּתִי וְיֵצֵא שֶׁאֵין יְהוּדִי אַחֵר רַשַּׁאי לְשָׂכְרָהּ עַד שֶׁיַּעַבְרוּ שָׁלשׁ שָׁנִים, וְכוּתִי שֶׁמִּשְׁכֵּן בֵּיתוֹ לִיהוּדִי אִי מַשְׁכַּנְתָּא הָוֵי בִּכְלַל שְׂכִירוּת? וְהֵשִׁיב הָרַב, דְּאַף דְּבִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם לָא הָוֵי מַשְׁכַּנְתָּא בִּכְלַל שְׂכִירוּת, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן דְּאִיכָּא אֻמְדָּנָא אָמְרִינַן דְּאַף בְּמַשְׁכַּנְתָּא חָלָה הַהַסְכָּמָה. וְהֵבִיא רְאָיָה לִדְבָרָיו מִמַּאי דִּתְנַן בְּפֶרֶק שְׁבִיעִי דִנְדָרִים (משנה ג): אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: הָיָה טָעוּן פִּשְׁתָּן וְהִזִּיעַ, וְאָמַר: קוֹנָם צֶמֶר וּפִשְׁתָּן עוֹלֶה עָלַי — מֻתָּר לְהִתְכַּסּוֹת וְאָסוּר לִטְעֹן. וְהָרַב מַהֲרִ"י טַיְטָצָק זַ"ל נֶחֱלַק עָלָיו וְכָתַב, דִּנְהִי דְמִכֹּחַ אֻמְדָּנָא אָנוּ עוֹשִׂים מִלָּשׁוֹן כְּלָלִי פְּרָטִי, אַךְ מִלָּשׁוֹן פְּרָטִי כְּלָלִי, כְּגוֹן הַךְ דִּשְׂכִירוּת לַעֲשׂוֹתוֹ כְּלָלִי וְלוֹמַר דְּאַף בְּמַשְׁכַּנְתָּא תִּקְּנוּ — זוֹ מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁהֲרֵי בִּנְדָרִים בָּעֵינַן שֶׁיּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו, וַהֲרֵי מְתַקְּנֵי הַתַּקָּנָה לֹא הוֹצִיאוּ מִפִּיהֶם מַשְׁכַּנְתָּא. וְלָזֶה חָזַר מוֹהַרְדָּ"ךְ זַ"ל וְהִכְרִיחַ בִּרְאָיוֹת דְּיֵשׁ כֹּחַ בְּאֻמְדָּנָא לַעֲשׂוֹת מִלְּשׁוֹן פְּרָטִי כְּלָלִי, וְהִכְרִיחַ דְּאַף בְּמַשְׁכַּנְתָּא חָלָה הַתַּקָּנָה, יְעֻיַּן שָׁם.
וְהִנֵּה נֶדֶר זֶה דְיַעֲקֹב, שֶׁהִתְנָה וְאָמַר: "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי", הוּא לְפִי שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא מֵעֵשָׂו וְלָבָן. וְכִדְאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ: "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם" — מֵעֵשָׂו וְלָבָן. וְהִנֵּה יִרְאָתוֹ מֵעֵשָׂו לֹא תָּסוּר אֶלָּא בְּבוֹאוֹ אֶל בֵּית אָבִיו, אַךְ כָּל זְמַן שֶׁהָיָה בַּדֶּרֶךְ עֲדַיִן הָיָה מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יָבוֹא עָלָיו עֵשָׂו וְיַהַרְגֶנּוּ, אַךְ בְּבוֹאוֹ אֶל בֵּית אָבִיו הָיָה בָּטוּחַ מִזֶּה. וְיַעֲקֹב לֹא עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁיִּהְיֶה פּוֹגֵעַ בְּעֵשָׂו בַּדֶּרֶךְ וְשֶׁיַּשְׁלִים עִמּוֹ, וּמִשּׁוּם הָכֵי הִתְנָה: "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי", שֶׁבְּבוֹאוֹ שָׁם כְּבָר הוּא בָּטוּחַ מֵעֵשָׂו. אַךְ כֵּיוָן שֶׁבִּהְיוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ פָּגַע בְּעֵשָׂו וְהִשְׁלִים עִמּוֹ כְּבָר נִתְקַיֵּם תְּנָאוֹ דִ'וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ וֶהֱבִיאוֹ רַשִׁ"י: "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם" (בראשית לג, יח) — מֵעֵשָׂו וּמִלָּבָן. וְאָמְרִינַן בַּמִּדְרָשׁ (ב"ר פרשה עט סימן ג): "וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ" (איוב כב, כח) — זֶה יַעֲקֹב. לְפִי שֶׁכָּתוּב: "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי", וּכְתִיב: "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם". הֲרֵי שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְקַיֵּם מַה שֶּׁהִתְנָה "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי". וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הָלַךְ אֵצֶל אָבִיו, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִים עִמּוֹ בָּטוּחַ הָיָה שֶׁשּׁוּב לֹא יַזִּיקֶנּוּ.
וּבָזֶה יוּבַן מַאֲמַר הַכָּתוּב שֶׁאָמַר: "קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ". וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּסִימָנִים הַלָּלוּ דִ'בְבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ' לָמָּה לִי? עוֹד יֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁיַּעֲקֹב שֶׁהוּא בָּחִיר שֶׁבָּאָבוֹת יְאַחֵר אֶת נִדְרוֹ? אַךְ לְפִי דַרְכֵּנוּ נִיחָא. דְּיַעֲקֹב הָיָה סָבוּר דַּעֲדַיִן לֹא חָל הַנֶּדֶר, כֵּיוָן שֶׁהִתְנָה "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי" וַעֲדַיִן לֹא הָלַךְ אֵצֶל אָבִיו. אַךְ הַכָּתוּב הֶאֱשִׁימוֹ בָּזֶה וְאָמַר לוֹ: "קוּם עֲלֵה בֵית אֵל" וְגוֹמֵר. כְּלוֹמַר, אֵחַרְתָּ אֶת נִדְרְךָ, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. וּבָא הַכָּתוּב לָתֵת טַעַם, דְּאֵיךְ חָל הַנֶּדֶר מֵאַחַר שֶׁהִתְנָה וְאָמַר "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי"? לָזֶה אָמַר: "לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ". כְּלוֹמַר, אִם נֶדֶר זֶה שֶׁנָּדַרְתָּ "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי" לֹא הָיָה מִיִּרְאָתְךָ מֵעֵשָׂו, אִם כֵּן כָּל זְמַן שֶׁלֹּא בָּאתָ אֵצֶל אָבִיךָ לֹא חָל עָלֶיךָ נִדְרְךָ וְלֹא הָיִיתָ נֶעֱנָשׁ; אַךְ כֵּיוָן שֶׁנֶּדֶר זֶה שֶׁנָּדַרְתָּ "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי" הָיָה בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ, וּמִיִּרְאָתוֹ אָמַרְתָּ "וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי", לְפִי שֶׁאָז לִבְּךָ בָּטוּחַ מֵעֵשָׂו, אִם כֵּן כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלַמְתָּ עִמּוֹ בַּדֶּרֶךְ — שַׁפִּיר מִקְּרֵי דְחָל הַנֶּדֶר, וַהֲרֵי אַתָּה נֶעֱנָשׁ בִּשְׁבִיל אִחוּר הַנֶּדֶר. בְּאֹפֶן שֶׁיַּעֲקֹב אֵחַר נִדְרוֹ וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
וּבָעֹנֶשׁ דְּאִחוּר הַנֶּדֶר נֶחֶלְקוּ בַּמִּדְרָשׁ פָּרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי (פרשה לז סימן א): אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: כָּל מִי שֶׁנּוֹדֵר וּמְשַׁהֶה אֶת נִדְרוֹ — בָּא לִידֵי גִלּוּי עֲרָיוֹת. מְנָא לָן? מִיַּעֲקֹב, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁנָּדַר וְשִׁהָה אֶת נִדְרוֹ כְּתִיב (בראשית לד, א): "וַתֵּצֵא דִינָה". רַבָּנָן אָמְרִי: כָּל מִי שֶׁנּוֹדֵר וּמְשַׁהֶה נִדְרוֹ — קוֹבֵר אֶת אִשְׁתּוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל. עַד כָּאן. וְהִנֵּה מַחֲלֹקֶת זֶה דְרַבִּי שְׁמוּאֵל וְרַבָּנָן שֶׁנֶּחֶלְקוּ מָה הָעֹנֶשׁ שֶׁהִגִּיעַ לְיַעֲקֹב בִּשְׁבִיל אִחוּר הַנֶּדֶר, דְּמַר סָבַר שֶׁהָיָה מִיתַת רָחֵל, וּמַר סָבַר שֶׁהָיָה מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מִדִּינָה, נִרְאֶה שֶׁתָּלוּי בַּמֶּה שֶׁנֶּחֶלְקוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּבֶן עַזַּאי בְּפֶרֶק שֵׁנִי דִזְבָחִים (דף כט).
דְּאָמְרִינַן: "הַמַּקְרִיב אֹתוֹ לֹא יֵרָצֶה" (ויקרא ז, יח). מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'אֹתוֹ'? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, כב): "לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ", יָכוֹל אַף מְאַחֵר נִדְרוֹ בְּ'לֹא יֵרָצֶה'? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֹתוֹ" — אוֹתוֹ בְּ'לֹא יֵרָצֶה', וְאֵין מְאַחֵר נִדְרוֹ בְּ'לֹא יֵרָצֶה'. וְהִקְשׁוּ: וְהָא מֵהָתָם נָפְקָא, דִּכְתִיב (שם): "וְהָיָה בְךָ חֵטְא" — וְלֹא בְּקָרְבָּנְךָ חֵטְא. וְתֵרְצוּ, דְּהַהוּא מִעוּטָא דִ'בְךָ' אִצְטְרִיךְ לִדְרָשָׁא אַחֲרִיתִי: "וְהָיָה בְךָ חֵטְא" — וְלֹא בְּאִשְׁתְּךָ חֵטְא. סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵין אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מֵתָה אֶלָּא אִם כֵּן מְבַקְשִׁים מִמֶּנּוּ מָמוֹן וְאֵין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב, כז): "אִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ", בְּהַאי עָוֹן דְּבַל תְּאַחֵר נָמֵי מֵתָה. קָא מַשְׁמַע לָן 'בְּךָ חֵטְא' וְלֹא בְּאִשְׁתְּךָ חֵטְא. וּכְבָר כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת שָׁם וּבְפֶרֶק קַמָּא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה (ו ע"א ד"ה אלא אם כן), דְּמַאי דְּאָמְרִינַן אֵין אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מֵתָה אֶלָּא אִם כֵּן מְבַקְשִׁים מִמֶּנּוּ מָמוֹן וְאֵין לוֹ, דְּהַיְנוּ מָמוֹן שֶׁל נְדָרִים, וְכִדְאִיתָא בְּפֶרֶק שֵׁנִי דְשַׁבָּת (לב ע"ב): בַּעֲוֹן נְדָרִים אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מֵתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ". וּמַאי דְּאָמְרִינַן 'בְּךָ חֵטְא' וְלֹא בְּאִשְׁתְּךָ חֵטְא, מַיְרֵי בִּמְשַׁלֵּם אַחַר כָּךְ אֶלָּא שֶׁעָבַר בְּבַל תְּאַחֵר.
וְהִנֵּה לְבֶן עַזַּאי, דְּדָרַשׁ 'אֹתוֹ' לוֹמַר אוֹתוֹ בְּ'לֹא יֵרָצֶה' וְאֵין מְאַחֵר נִדְרוֹ בְּ'לֹא יֵרָצֶה', אִיַּתַּר לָן מִעוּטָא דִ'בְךָ חֵטְא' לוֹמַר בְּךָ חֵטְא וְלֹא בְּאִשְׁתְּךָ חֵטְא; אַךְ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פְּלִיג הָתָם וְדָרַשׁ קְרָא דְ'אֹתוֹ' לִדְרָשָׁא אַחֲרִיתִי, וְקָאָמַר: 'אֹתוֹ' בְּזֶבַח הוּא מְדַבֵּר וְאֵינוֹ מְדַבֵּר בְּכֹהֵן. וּכְבָר בֵּאֲרוּ כָּל זֶה הַתּוֹסָפוֹת שָׁם דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פְּלִיג אַבֶּן עַזַּאי בִּדְרָשָׁא דְ'אֹתוֹ'. וְאִם כֵּן, לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּלֵית לֵהּ מִעוּטָא דְ'אֹתוֹ' לוֹמַר דְּאֵין מְאַחֵר נִדְרוֹ בְּ'לֹא יֵרָצֶה', אִצְטְרִיךְ מִעוּטָא דִ'בְךָ חֵטְא' לוֹמַר וְלֹא בְּקָרְבָּנְךָ חֵטְא, לוֹמַר שֶׁאִם עָבַר זְמַנּוֹ לֹא נִפְסַל הַקָּרְבָּן. וְאִם כֵּן, לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לֵית לָן מִעוּטָא לוֹמַר דְּמִשּׁוּם בַּל תְּאַחֵר אֵין אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מֵתָה, דְּאֶפְשָׁר דִּכְלָלָא הוּא דְּמִשּׁוּם עֲוֹן נְדָרִים אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מֵתָה וַאֲפִלּוּ מִשּׁוּם עָוֹן דְּבַל תְּאַחֵר. וְנִרְאֶה דְּהַבָּרַיְתָא הַשְּׁנוּיָה בְּפֶרֶק קַמָּא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה (ה ע"ב), דְּקָתָנֵי: "בְּךָ חֵטְא" — וְלֹא בְּקָרְבָּנְךָ חֵטְא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּדָרַשׁ 'אֹתוֹ' לְמִלְּתָא אַחֲרִיתִי וְאִצְטְרִיךְ מִעוּטָא דִ'בְךָ' לוֹמַר שֶׁאֵין הַקָּרְבָּן נִפְסָל אִם נִתְאַחֵר.
וּלְפִי זֶה, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן דְּאָמַר דְּהָעֹנֶשׁ שֶׁבָּא לְיַעֲקֹב מֵאִחוּר נִדְרוֹ הוּא מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מִדִּינָה, וְלֹא קָאָמַר דְּהָעֹנֶשׁ שֶׁבָּא לוֹ מִסִּבַּת אִחוּר הַנֶּדֶר הוּא מִיתַת רָחֵל, הַיְנוּ מִשּׁוּם דִּסְבִירָא לֵהּ כְּבֶן עַזַּאי דְּדָרַשׁ: אוֹתוֹ בְּ'לֹא יֵרָצֶה' וְאֵין מְאַחֵר נִדְרוֹ 'בְּלֹא יֵרָצֶה', וְאִם כֵּן אִיַּתַּר לָן מִעוּטָא דִ'בְךָ חֵטְא' לוֹמַר: בְּךָ חֵטְא וְלֹא בְּאִשְׁתְּךָ חֵטְא, לוֹמַר דְּאֵין אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מֵתָה בִּשְׁבִיל עָוֹן דְּאִחוּר נְדָרִים, וּמִשּׁוּם הָכֵי אָמַר דְּמַה שֶּׁאֵרַע לְיַעֲקֹב בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁאֵחַר אֶת נִדְרוֹ הַיְנוּ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה דְדִינָה. וְרַבָּנָן דְּאָמְרִי דְּמַה שֶּׁהִגִּיעַ לְיַעֲקֹב מֵהָעֹנֶשׁ שֶׁאֵחַר אֶת נִדְרוֹ הַיְנוּ מִיתַת רָחֵל, סְבִירָא לְהוּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּלֵית לֵהּ מִעוּטָא לְמַעֵט מִיתַת אִשְׁתּוֹ מִשּׁוּם עָוֹן דְּבַל תְּאַחֵר.
וּבָזֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַפְּסוּקִים. שֶׁיַּעֲקֹב נִסְתַּפֵּק אוּלַי יוֹסֵף יִהְיֶה סָבוּר כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּדָרַשׁ 'בְּךָ חֵטְא' וְלֹא בְּקָרְבָּנְךָ חֵטְא, וְלֵית לֵהּ מִעוּטָא לְמַעֵט וְלֹא בְּאִשְׁתְּךָ חֵטְא, וְיִהְיֶה סָבוּר דְּאַף בִּשְׁבִיל עָוֹן דְּאִחוּר נְדָרִים אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מֵתָה, וּלְפִי זֶה יִהְיֶה לוֹ קְצָת מַשְׂטֵמָה בְּלִבּוֹ, שֶׁיַּעֲקֹב הָיָה סִבָּה בְּמִיתַת רָחֵל, דְּמִשּׁוּם דְּאֵחַר נִדְרוֹ מֵתָה רָחֵל. לָזֶה אָמַר: "אֵל שַׁדַּי" וְגוֹמֵר. וּבַגְּמָרָא פֶּרֶק שֵׁנִי דְשַׁבָּת תַּנְיָא: רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בַּעֲוֹן נְדָרִים מֵתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ". וּמֵאַחַר שֶׁהֻרְשֵׁינוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁהַדְּרָשָׁה תִּדָּרֵשׁ, כְּדִכְתִיב (ירמיה כג, כט): "וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע", אֶעֱנֶה אַף אֲנִי חֶלְקִי בְּכַוָּנַת הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ: "אִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ". דִּלְפִי דְרָשַׁת רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל דְּמַיְרֵי בַּעֲוֹן נְדָרִים לֹא יָדַעְתִּי הֵיכָן נִרְמַז עָוֹן דִּנְדָרִים בְּכָתוּב זֶה.
וְהַנִּרְאֶה אֶצְלִי דְּפָסוּק זֶה הוּא מְקֻשָּׁר עִם פָּסוּק הַקּוֹדֵם: "אַל תְּהִי בְתֹקְעֵי כָף, בַּעֹרְבִים מַשָּׁאוֹת. אִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם" וְגוֹמֵר. וְהַכַּוָּנָה הִיא עִם מַאי דְּאָמְרִינַן בְּסוֹף פֶּרֶק הַמְקַבֵּל (ב"מ קטו ע"א): "לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ" (דברים כד, י) — לְבֵיתוֹ אֵין אַתָּה נִכְנָס, אֲבָל אַתָּה נִכְנָס לְבֵיתוֹ שֶׁל עָרֵב. וְכָתַב הָרַב בַּעַל הַתְּרוּמוֹת, דְּאַף דְּקַיְמָא לָן דִּמְסַדְּרִין לְבַעַל חוֹב, בְּעָרֵב אֵין מְסַדְּרִין; דִּכְשֵׁם דְּנִשְׁתַּנָּה דִינוֹ שֶׁל עָרֵב שֶׁמֻּתָּר לְמַשְׁכְּנוֹ בִּזְרוֹעַ לִכָּנֵס בְּבֵיתוֹ, כָּךְ נָקֵל בְּחוֹבוֹ שֶׁאֵין מְסַדְּרִין לוֹ. וְהַדָּבָר יָדוּעַ, שֶׁהַסִּדּוּר הוּא דְמַנִּיחִין לוֹ מִטָּה וּמִשְׁכָּב וְכַמְבֹאָר. וְהִנֵּה שְׁלֹמֹה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת הִזְהִיר עַל הָעַרְבוּת, כְּדִכְתִיב (משלי ו, א): "בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ" וְגוֹמֵר, וְעַל זֶה בָּא וְהִזְהִיר עַל הָעַרְבוּת וְאָמַר: "אַל תְּהִי בְתֹקְעֵי כָף, בַּעֹרְבִים מַשָּׁאוֹת". לְפִי שֶׁחוֹב שֶׁל עַרְבוּת אֵינוֹ כִּשְׁאָר חוֹבוֹת שֶׁמְּרַחֲמִים עֲלֵיהֶם שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס לְבֵיתוֹ שֶׁל לֹוֶה וּמְסַדְּרִין לוֹ שֶׁמַּנִּיחִין לוֹ בַּמֶּה שֶׁיִּשְׁכַּב, אֲבָל כָּאן בְּעַרְבוּת, "אִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ". כְּלוֹמַר, יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ דִּבְעָלְמָא אֵינוֹ לוֹקְחָהּ, וָעוֹד שֶׁיִּקַּח אוֹתָהּ בְּעוֹדָהּ תַּחְתֶּיךָ, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּכְנָס לְבֵיתְךָ וְלוֹקְחָהּ. בְּאֹפֶן שֶׁשְּׁתַיִם רָעוֹת יִקְרֶה לְךָ בְּעַרְבוּת. מֵעַתָּה נַחֲזֹר לִדְרָשַׁת רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁדָּרְשׁוּ פָּסוּק זֶה לוֹמַר דִּבְעָוֹן דִּנְדָרִים אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מֵתָה.
עוֹד אָמְרִינַן הָתָם בְּפֶרֶק שֵׁנִי דְשַׁבָּת: רַבִּי אוֹמֵר: בַּעֲוֹן נְדָרִים בָּנִים מֵתִים כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ה, ה): "אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא, לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ". אֵיזֶה הֵם מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל אָדָם? הֱוֵי אוֹמֵר: בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל אָדָם. עַד כָּאן. וְהִנֵּה אֵין סָפֵק דְּרַבִּי וְרַבִּי נָתָן לָא פְּלִיגִי, דְּהָא כָּל חַד וְחַד קְרָא קָא דָרֵשׁ, וְלֹא הִקְשׁוּ לְרַבִּי נָתָן מִקְּרָא דִ'וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ', וְכֵן לְרַבִּי לֹא הִקְשׁוּ מִקְּרָא דְ'לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ'. אֶלָּא וַדַּאי לָא פְּלִיגִי, אֶלָּא דְעָוֹן זֶה דִנְדָרִים לִפְעָמִים נִפְרָעִים מִמֶּנּוּ בְּמִיתַת אִשְׁתּוֹ וְלִפְעָמִים נִפְרָעִים מִמֶּנּוּ בְּמִיתַת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו הַקְּטַנִּים, וְהַכֹּל תָּלוּי בְּשִׁקּוּל אֵל דֵּעוֹת. אַךְ נְהִי דְלִפְעָמִים בְּעָוֹן דִּנְדָרִים אֵין נִפְרָעִים מִמֶּנּוּ בְּמִיתַת בָּנָיו אֶלָּא בְּמִיתַת אִשְׁתּוֹ, אַךְ לֹא יִתָּכֵן שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עָוֹן דִּנְדָרִים שֶׁיַּבְטִיחֶנּוּ הַשֵּׁם בְּרִבּוּי זַרְעוֹ, מֵאַחַר שֶׁנִּדּוֹן זֶה לִפְעָמִים עָנְשׁוֹ הוּא מִיתַת הַבָּנִים.
וְהִנֵּה כְּשֶׁנִּגְלָה הַשֵּׁם לְיַעֲקֹב בְּלוּז הִבְטִיחוֹ וְאָמַר לוֹ (בראשית לה, יא): "גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָ". וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ב"ר פרשה פב סימן ה): 'גּוֹי' — זֶה בִּנְיָמִין, 'וּקְהַל גּוֹיִם' — זֶה אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, שֶׁעֲתִידִים לִהְיוֹת בְּמִנְיַן הַשְּׁבָטִים. וְזוֹ הִיא כַּוָּנַת יַעֲקֹב שֶׁבָּא לוֹמַר לְיוֹסֵף: אַל יַעֲלֶה בְּדַעְתְּךָ לוֹמַר דְּבִשְׁבִיל אִחוּר דִּנְדָרִים נָמֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מֵתָה דּוּמְיָא דִנְדָרִים עַצְמָם, וּבִשְׁבִיל זֶה תִּהְיֶה לְךָ טִינָא בְּלִבְּךָ שֶׁאֲנִי גָרַמְתִּי מִיתַת רָחֵל. שֶׁאִם כֵּן, לְפִי דְבָרֶיךָ שֶׁאֵין אַתָּה מְחַלֵּק בֵּין עָוֹן דִּנְדָרִים לְעָוֹן דְּבַל תְּאַחֵר, נִמְצָא שֶׁכְּשֵׁם שֶׁבָּנָיו שֶׁל אָדָם מֵתִים בַּעֲוֹן נְדָרִים הָכֵי נָמֵי בְּעָוֹן דְּבַל תְּאַחֵר מֵתִים. וְעַל זֶה אָמַר: "אֵל שַׁדַּי נִרְאָה אֵלַי בְּלוּז" וְגוֹמֵר, וְאָמַר לִי: "הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ' עַל בִּנְיָמִין, 'וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים' עַל מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם, הֲרֵי שֶׁבִּשְּׂרַנִי בְּרִבּוּי בָּנִים. וְאִם כֵּן אֵיךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁ"אֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל", כְּלוֹמַר, בְּסִבָּתִי בִּשְׁבִיל שֶׁאֵחַרְתִּי אֶת נִדְרִי? שֶׁאִם אִיתָא שֶׁהָיָה בְּיָדִי עָוֹן אֲשֶׁר בִּשְׁבִילוֹ נֶעֱנָשׁ הָאָדָם בְּמִיתַת אִשְׁתּוֹ אוֹ בְּמִיתַת בָּנָיו, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁהַשֵּׁם יַבְטִיחֵנִי בְּרִבּוּי בָּנִים, מֵאַחַר שֶׁעָוֹן זֶה לִפְעָמִים נִפְרָעִים מִמֶּנּוּ בְּמִיתַת הַבָּנִים. אֶלָּא וַדַּאי דְּעָוֹן דְּבַל תְּאַחֵר אֵינוֹ בִּכְלַל עָוֹן דִּנְדָרִים, וּמִיתַת רָחֵל לֹא הָיְתָה בִּשְׁבִיל שֶׁאֵחַרְתִּי אֶת נִדְרִי.
וְעַל פִּי הַקְדָּמָתֵנוּ נֹאמַר בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת בַּמֶּה שֶׁסִּיֵּם וְאָמַר: "וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן" וְגוֹמֵר. וְהַכַּוָּנָה, דִּכְבָר כָּתַבְנוּ לְעֵיל דְּאִיכָּא פְּלֻגְתָּא אִם הָאָבוֹת שֶׁהָיוּ מְקַיְּמִים הַתּוֹרָה אִם הָיוּ נֶעֱנָשִׁים בְּעָנְשֵׁי שָׁמַיִם כְּשֶׁלֹּא הָיוּ מְקַיְּמִים אוֹתָהּ, וְשָׁם בְּאֵרָה שֶׁזֶּה תָּלוּי בְּאוֹתוֹ מַחֲלֹקֶת אִם הָאָבוֹת יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ אוֹ לֹא. וְהִנֵּה הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁבְּנֵי נֹחַ אֵינָם מֻזְהָרִים עַל "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ" (במדבר ל, ג) אֲפִלּוּ בַּמֶּה שֶׁנּוֹדְרִים לַשָּׁמַיִם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת בְּפֶרֶק בָּתְרָא דְנָזִיר (סב ע"א) אַהָא דְאָמְרִינַן הָתָם: אֲפִלּוּ לְמָאן דְּאָמַר מֻפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ דְּיִשְׂרָאֵל דְּרַבָּנָן, מֻפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ דְּגוֹי דְּאוֹרַיְתָא. וְהִקְשׁוּ: וְתֵמַהּ הוּא דִּבְיִשְׂרָאֵל לֵיתֵהּ אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן וּבְגוֹי הָוֵי מִן הַתּוֹרָה. וְתֵרְצוּ: דְּיִשְׂרָאֵל, דְּלָא הָוֵי בְּבַל יַחֵל עַד שֶׁיַּגְדִּיל, וְכִי הָוֵי גָדוֹל מִיהָא אִיתֵהּ בְּבַל יַחֵל, הִלְכָּךְ דָּרְשִׁינַן כֹּל דְּלֵיתֵהּ בְּבַל יַחֵל לֵיתֵהּ בְּהַפְלָאָה, וּמְמַעֲטִים מֻפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ דְּיִשְׂרָאֵל; אֲבָל גּוֹי, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבוֹא לִכְלַל בַּל יַחֵל, שַׁיָּךְ לְמַעוֹטֵי. עַד כָּאן. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה סֵדֶר נֹחַ (פרשה לד סימן ז) אָמְרִינַן דִּבְנֵי נֹחַ מֻזְהָרִים עַל הַכְּשָׁפִים. וְכָתַב מַהֲרַ"שׁ יָפֶה, דְּטַעְמָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב (שמות כב, יז-יח): "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה. כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת". כֹּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּכְלַל 'כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה', יֶשְׁנוֹ בִּכְלַל 'מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה'. וְהִקְשָׁה, כֵּיוָן דְּדָרְשִׁינַן סְמוּכִים לְהַרְבּוֹת מִצְוֹת בְּנֵי נֹחַ, נֵימָא נָמֵי דְמֻזְהָרִים עַל שְׁבוּעַת שָׁוְא וְכוּ'. הֲרֵי דִפְשִׁיטָא לֵהּ דְּאֵין בְּנֵי נֹחַ מֻזְהָרִים עַל הַשְּׁבוּעוֹת דַּחֲמִירִי, וְכָל שֶׁכֵּן עַל נְדָרִים. שׁוּב רָאִיתִי הַדָּבָר מְפֹרָשׁ בִּירוּשַׁלְמִי פֶּרֶק בָּתְרָא דְנָזִיר, דְּאִיתָא בְּהֶדְיָא: יִשְׂרָאֵל בְּבַל יַחֵל, וְאֵין הַגּוֹיִם בְּבַל יַחֵל. וּכְבָר הֶאֱרַכְתִּי בָּזֶה בְּמָקוֹם אַחֵר. וְאִם כֵּן, כֵּיוָן דְּאֵין בְּנֵי נֹחַ מֻזְהָרִים בְּבַל יַחֵל, אַף שֶׁהָאָבוֹת מְקַיְּמִים הַתּוֹרָה, לֹא הָיוּ נֶעֱנָשִׁים, כֵּיוָן דְּלֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי. אַךְ אִי אָמְרִינַן דְּיָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי, אָז הָיוּ נֶעֱנָשִׁים.
וְהִנֵּה הָרַמְבַּ"ן זַ"ל בְּפָרָשַׁת וַיְחִי כָּתַב, שֶׁהַטַּעַם שֶׁלֹּא הוֹלִיךְ לְרָחֵל לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה הוּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְבֹּר שָׁם שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כִּי יֵבוֹשׁ מֵאֲבוֹתָיו, וְלֵאָה הִיא הַנִּשָּׂאת לוֹ בְּהֶתֵּר וְרָחֵל בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ. וְכֵן כָּתַב מַהֲרִימַ"ט בִּדְרָשׁוֹתָיו (סוף פרשת ויחי), דְּהַטַּעַם שֶׁמֵּתָה רָחֵל תֵּכֶף בִּכְנִיסָתוֹ לָאָרֶץ, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂראֵל בִּשְׁתֵּי אֲחָיוֹת. וּמַה שֶּׁלֹּא מֵתָה לֵאָה, הַיְנוּ מִשּׁוּם דְּקָדְמוּ נִשּׂוּאֶיהָ, וְאִם כֵּן בְּהֶתֵּר נְשָׂאָהּ; אֲבָל רָחֵל, שֶׁנְּשָׂאָהּ אַחַר לֵאָה, מֵתָה תֵּכֶף וּמִיָּד וְנִקְבְּרָה שָׁם. וְהִקְשָׁה, שֶׁהֲרֵי אֶת רָחֵל קִדֵּשׁ תְּחִלָּה בָּעֲבוֹדָה, וְאִם כֵּן נִמְצָא שֶׁאֶת לֵאָה נָשָׂא בְּאִסּוּר. וְתֵרֵץ דְּבִבְנֵי נֹחַ בִּבְעִילָה תַּלְיָא מִלְּתָא, וְקִדּוּשִׁין אֵין לָהֶם. וְכִדְאָמְרִינַן (סנהדרין נז ע"ב): "וְהִיא בְּעֻלַת בָּעַל" (בראשית כ, ג) — בְּעוּלַת בַּעַל יֵשׁ לָהֶם, נִכְנֶסֶת לְחֻפָּה וְלֹא נִבְעֲלָה אֵין לָהֶם. עַד כָּאן דְּבָרָיו. נִמְצִינוּ לְמֵדִין מִדִּבְרֵי הָרַב מַהֲרִימַ"ט, דְּמִמִּיתַת רָחֵל שָׁם תֵּכֶף לִכְנִיסָתוֹ לָאָרֶץ וּמִקְּבוּרָתָהּ שָׁם, מִכָּאן מוֹדָעָא דְּלֹא יָצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, וּמִשּׁוּם הָכֵי מֵתָה רָחֵל וְנִקְבְּרָה שָׁם לְפִי שֶׁהִיא הַנִּשָּׂאת בְּאִסּוּר, דִּבְנֵי נֹחַ אֵין לָהֶם קִדּוּשִׁין. דְּאִם אִיתָא דְּיָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי, מִן הַדִּין הָיָה שֶׁתָּמוּת לֵאָה תֵּכֶף בִּכְנִיסָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְרָחֵל תִּקָּבֵר בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, שֶׁהִיא הַנִּשָּׂאת לוֹ בְּהֶתֵּר, שֶׁהֲרֵי קָדְמוּ קִדּוּשֵׁי רָחֵל, דְּהַיְנוּ הָעֲבוֹדָה.
וּבָזֶה נָבוֹא לְכַוָּנַת הַפָּרָשָׁה. שֶׁכְּבָר כָּתַבְנוּ, שֶׁכָּל מְגַמָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב הָיְתָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְיוֹסֵף טִינָא בְּלִבּוֹ לוֹמַר דְּבִשְׁבִיל שֶׁאֵחַר נִדְרוֹ מֵתָה רָחֵל, וְנִמְצָא שֶׁיַּעֲקֹב הָיָה סִבָּה בְּמִיתַת רָחֵל. וְלָזֶה אָמַר לוֹ, דְּזֶה לֹא יִתָּכֵן דְּבִשְׁבִיל עָוֹן דְּאִחוּר נְדָרִים תָּמוּת אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם, וְהִכְרִיחַ הַדָּבָר מִמַּה שֶּׁנִּגְלָה אֵלָיו הַשֵּׁם בְּלוּז וְהִבְטִיחוֹ בְּרִבּוּי בָּנִים, עַל כָּרְחִין לוֹמַר דְּעָוֹן דְּאִחוּר הַנֶּדֶר אֵינוֹ כְּמוֹ עָוֹן דִּנְדָרִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. עוֹד אָמַר לוֹ טַעֲנָה אַחֶרֶת, דַּאֲפִלּוּ כְּפִי שִׁיטָתְךָ דְּעָוֹן דְּבַל תְּאַחֵר שָׁוֶה לַעֲוֹן נְדָרִים, מִכָּל מָקוֹם לֹא יִתָּכֵן שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מֵתָה רָחֵל, שֶׁהֲרֵי אֵין בְּנֵי נֹחַ מֻזְהָרִים אַנְּדָרִים, וְכֵיוָן שֶׁאֵינָם מֻזְהָרִים אֵין אָנוּ נֶעֱנָשִׁים בְּעָנְשֵׁי שָׁמַיִם אַף שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִים כָּל הַתּוֹרָה. וְכִי תֵּימָא, הָתִינַח אִם לֹא יָצְאוּ הָאָבוֹת מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ יִתָּכֵן דְּאֵינָם נֶעֱנָשִׁים, אַךְ אִם יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ עַל כָּרְחִין לוֹמַר שֶׁהֵם נֶעֱנָשִׁים. לָזֶה אָמַר: "וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בַּדֶּרֶךְ וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם", וּמִמַּה שֶּׁמֵּתָה בַּדֶּרֶךְ תֵּכֶף לִכְנִיסָתִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִמַּה שֶּׁקְּבַרְתִּיהָ שָׁם וְלֹא הוֹלַכְתִּיהָ לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, מִשָּׁם יִתְבָּרֵר לְךָ אֵיךְ לֹא יָצָאנוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, וּמִשּׁוּם הָכֵי מֵתָה רָחֵל וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם מִשּׁוּם דְּנִשָּׂאת בְּאִסּוּר, מִשּׁוּם דִּבְנֵי נֹחַ אֵין לָהֶם קִדּוּשִׁין. וְכֵיוָן שֶׁהִכְרַחְנוּ דְּלֹא יָצָאנוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, אִם כֵּן אֵין אָנוּ נֶעֱנָשִׁים בְּעָנְשֵׁי שָׁמַיִם בַּמֶּה שֶׁאֵין אָנוּ מְקַיְּמִים הַמִּצְוֹת. וְאִם כֵּן, אֲפִלּוּ כְּפִי דְבָרֶיךָ דְּבִשְׁבִיל עָוֹן דְּבַל תְּאַחֵר נָמֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מֵתָה, לֹא יִתָּכֵן דְּרָחֵל מֵתָה בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁאֵחַרְתִּי הַנֶּדֶר, דְּאֵין אָנוּ נֶעֱנָשִׁים בִּידֵי שָׁמַיִם עַל אִחוּר נְדָרִים, כֵּיוָן שֶׁאֵין הַנְּדָרִים מִכְּלַל מִצְוֹת בְּנֵי נֹחַ.
וְדַע, דְּכִי הֵיכִי דִלְעִנְיַן עָנְשֵׁי שָׁמַיִם כָּתַבְנוּ דְּהַדָּבָר תָּלוּי בְּאוֹתוֹ הַמַּחֲלֹקֶת אִם הָאָבוֹת יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי אוֹ לֹא, הָכֵי נָמֵי לְעִנְיַן הַשָּׂכָר יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם. דִּלְמָאן דְּאָמַר דְּלֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, וְאִם כֵּן אֵינָם נֶעֱנָשִׁים עַל בִּטּוּל הַמִּצְוֹת לְפִי שֶׁדִּינָם כְּמִי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה, וְאִם כֵּן אֵין שְׂכָרָם גָּדוֹל כְּשֶׁמְּקַיְּמִים הַמִּצְוֹת כִּשְׁאָר כָּל יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה. וְכִדְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְקִדּוּשִׁין (לא ע"א): אָמַר רַב יוֹסֵף: מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא: מָאן דְּאָמַר לִי הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר סוּמָא פָּטוּר מִן הַמִּצְוֹת — עָבֵדְנָא יוֹמָא טָבָא לְרַבָּנָן, דְּאָמֵינָא: לָא מִפַּקִּידְנָא וְהָא עָבֵדְנָא. הַשְׁתָּא דְּשַׁמְעִיתָא לְהָא דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: גָּדוֹל הַמְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה יוֹתֵר מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה, מָאן דְּאָמַר לִי דְּאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה — עָבֵדְנָא יוֹמָא טָבָא לְרַבָּנָן. עַד כָּאן. וְכָתְבוּ שָׁם הַתּוֹסָפוֹת (ד"ה גדול המצווה), דְּהַיְנוּ טַעְמָא דְמִי שֶׁמְּצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה עָדִיף, לְפִי שֶׁדּוֹאֵג וּמִצְטַעֵר יוֹתֵר פֶּן יַעֲבֹר, מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ, שֶׁאִם יִרְצֶה יַנִּיחַ. עַד כָּאן. לָמַדְנוּ מִדִּבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת, דְּטַעְמָא דְגָדוֹל הַמְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה הוּא לְפִי שֶׁאֵין לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ וְדוֹאֵג וּמִצְטַעֵר פֶּן יַעֲבֹר וְיַעֲנִישׁוּהוּ; אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה, דְּאֵינוֹ נֶעֱנָשׁ, אֵינוֹ דוֹאֵג וּמִצְטַעֵר, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ. וְאִם כֵּן, לְמָאן דְּאָמַר דְּלֹא יָצְאוּ הָאָבוֹת מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, וְאִם כֵּן אֵינָם נֶעֱנָשִׁים, הָכֵי נָמֵי כְּשֶׁמְּקַיְּמִים הַמִּצְוֹת אֵין שְׂכָרָם גָּדוֹל, לְפִי שֶׁאֵינוֹ דוֹאֵג וּמִצְטַעֵר, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ נֶעֱנָשׁ. אַךְ לְמָאן דְּאָמַר דְּיָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ וְהֵם נֶעֱנָשִׁים, אִם כֵּן כְּשֶׁמְּקַיְּמִים הַמִּצְוֹת שְׂכָרָם גָּדוֹל, לְפִי שֶׁדּוֹאֵג וּמִצְטַעֵר פֶּן יַעֲבֹר, שֶׁהֲרֵי הוּא נֶעֱנָשׁ בִּידֵי שָׁמַיִם.
וּבָזֶה יִתְבָּאֵר מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה סֵדֶר לֶךְ לְךָ (פרשה מד סימן ב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "אַל תִּירָא אַבְרָם" (בראשית טו, א). כְּתִיב (משלי ג, ז): "אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ, יְרָא אֶת יְיָ וְסוּר מֵרָע". "אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ" — בַּמֶּה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בְּעֵינֶיךָ, תֹּאמַר שֶׁאֲנִי מוֹלִיד תֹּאמַר שֶׁאֵין אֲנִי מוֹלִיד. "יְרָא אֶת יְיָ" — "אַל תִּירָא אַבְרָם". עַד כָּאן. וְהִנֵּה הַמַּאֲמָר הַזֶּה אוֹמֵר דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ. דְּאִי סְבִירָא לֵהּ דְּמַה שֶּׁאָמַר לוֹ הַשֵּׁם "אַל תִּירָא" הוּא לְפִי שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יִהְיוּ לוֹ בָּנִים, אִם כֵּן מַה תְּשׁוּבָה הֱשִׁיבוֹ הַשֵּׁם (בראשית שם): "שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד"? דְּאֵין זוֹ סִבָּה שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בָּנִים. וְהָכֵי הֲוָה לֵהּ לְמֵימַר: אַל תִּירָא אַבְרָם כִּי אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ. וְעוֹד קָשֶׁה בְּתֹאַר זֶה שֶׁאָמַר הַשֵּׁם לְאַבְרָהָם "אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ". הַדָּבָר קָשֶׁה, דְּמֵהֵיכָא תֵּיתֵי שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו? וָעוֹד, אֵיךְ הוּא מַקְבִּיל לְ"אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ" "יְרָא אֶת יְיָ"? וּמַהוּ זֶה שֶׁסִּיֵּם: "יְרָא אֶת יְיָ" — "אַל תִּירָא אַבְרָם", מַה קֶּשֶׁר יֵשׁ לַדְּבָרִים הַלָּלוּ?
אַךְ עִם מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ יָבוֹא עַל נָכוֹן. שֶׁאַבְרָהָם הָיָה נָבוֹךְ בַּחֲקִירָה זוֹ אִם יָצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ אוֹ לֹא יָצָא, וְאִם כֵּן אֵינוֹ נֶעֱנָשׁ, וְכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ נֶעֱנָשׁ עַל בִּטּוּל הַמִּצְוֹת אֵין שְׂכָרוֹ מְרֻבֶּה כִּמְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה. לָזֶה אָמַר לוֹ הַשֵּׁם: "אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ", לוֹמַר תֹּאמַר שֶׁאֲנִי מוֹלִיד תֹּאמַר שֶׁאֵינִי מוֹלִיד, וְכֵיוָן שֶׁאֵינְךָ מוֹלִיד אִם כֵּן לֹא יָצָאתָ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, וּמִשּׁוּם הָכֵי הַמַּזָּל דּוֹחֶקְךָ, לְפִי שֶׁבְּנֵי נֹחַ הֵם תַּחַת הַמַּזָּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל (בדרוש ב), וְאִם כֵּן אֵין אַתָּה נֶעֱנָשׁ בִּידֵי שָׁמַיִם, וּמִשּׁוּם הָכֵי אַתָּה מִתְיָרֵא שֶׁמָּא קִבַּלְתָּ שְׂכָרְךָ, מֵאַחַר שֶׁאֵין לְךָ שָׂכָר הַרְבֵּה, לְפִי שֶׁאֵין אַתָּה דוֹאֵג וּמִצְטַעֵר. אַל יַעֲלוּ דְבָרִים אֵלּוּ עַל לְבָבְךָ, אֶלָּא "יְרָא אֶת יְיָ", וְתָמִיד תִּהְיֶה יִרְאָתִי עַל פָּנֶיךָ דִּלְמָא תַּעֲבֹר, וְאִם כֵּן "שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד", לְפִי שֶׁאַתָּה מִתְפַּחֵד וְדוֹאֵג תָּמִיד. וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם הַמַּאֲמָר: "יְרָא אֶת יְיָ" — "אַל תִּירָא אַבְרָם שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד". כְּלוֹמַר, דְּמֵחֲמַת שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ "יְרָא אֶת יְיָ", יִתְבָּאֵר לְךָ שֶׁ"שְּׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד".
וְעַל פִּי דֶרֶךְ זֶה יוּבַן מַה שֶּׁחָזַר אַבְרָהָם וְאָמַר: "אֲדֹנָי אֱלֹהִים בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה" (בראשית טו, ח). "וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת" וְגוֹמֵר (שם שם, ט). וְהִנֵּה הַסְכָּמַת כָּל הַמְפָרְשִׁים זַ"ל, דְּחַס וְשָׁלוֹם אַבְרָהָם לֹא בִּקֵּשׁ אוֹת מֵאֵת הַשֵּׁם, אֶלָּא שֶׁשָּׁאַל מִמֶּנּוּ: בְּאֵיזֶה זְכוּת יִתְקַיֵּם לוֹ בְּשׂוֹרַת הָאָרֶץ? וְהָכֵי אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (פרשה מד סימן יז) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "וַיֹּאמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים בַּמָּה אֵדַע". רַבִּי חִיָּא בַּר חֲנִינָא אָמַר: לֹא כְּקוֹרֵא תִּגָּר, אֶלָּא אָמַר לוֹ: בְּאֵיזֶה זְכוּת? וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י זַ"ל. אֶלָּא שֶׁאֲנִי תָּמֵהַּ בָּזֶה, שֶׁהֲרֵי מִתְּחִלָּה כְּשֶׁצִּוָּהוּ וְאָמַר לוֹ (בראשית יב, א): "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ", אָמַר לוֹ (שם שם, ז): "לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת", וְאַחֲרֵי כֵן כְּשֶׁנִּפְרַד לוֹט מֵעִמּוֹ נִרְאָה אֵלָיו הַשֵּׁם וְאָמַר לוֹ (שם יג, טו): "כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם", וְלֹא שָׁאַל מֵאֵת הַשֵּׁם בִּשְׁתֵּי הַבְטָחוֹת הַלָּלוּ בְּאֵיזֶה זְכוּת יִתְקַיְּמוּ בְּיָדוֹ, וְאִם כֵּן מָה רָאָה עַכְשָׁו לִשְׁאֹל בְּאֵיזֶה זְכוּת תִּתְקַיֵּם בְּיָדוֹ?
וְנִרְאֶה דְּזֶה יוּבַן בְּהָא דְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק הַשֻּׁתָּפִין (ב"ב י ע"ב): אָמַר לָהֶן רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לְתַלְמִידָיו: מַהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי יד, לד): "צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת"? נַעֲנָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְאָמַר: "צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי" — אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (דהי"א יז, כא): "וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ". "וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת" — כָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁבְּנֵי נֹחַ עוֹשִׂים חֵטְא הוּא לָהֶם, שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים אֶלָּא לְהִתְגַּדֵּל בּוֹ וְכוּ'. וְהִקְשָׁה: וּדְעָבֵד הָכֵי לָאו צְדָקָה גְמוּרָה הִיא? וְהָתַנְיָא: הָאוֹמֵר סֶלַע זוֹ לִצְדָקָה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּחְיֶה בְּנִי וּבִשְׁבִיל שֶׁאֶזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא — הֲרֵי זֶה צַדִּיק גָּמוּר. וְתֵרֵץ: לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּיִשְׂרָאֵל, כָּאן בִּבְנֵי נֹחַ. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה (ד ע"א), יְעֻיַּן שָׁם. וְהָא דְאָמְרִינַן דִּבְיִשְׂרָאֵל הָוֵי צַדִּיק גָּמוּר — לָאו דַּוְקָא בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה, אֶלָּא בְּאֵיזוֹ מִצְוָה שֶׁתִּהְיֶה הֻתַּר לַעֲשׂוֹתָהּ עַל מְנָת שֶׁיִּחְיוּ בָּנָיו. וּרְאָיָה לַדָּבָר, מִדְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק קַמָּא דִפְסָחִים (דף ח): תָּנָא, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְהַכְנִיס יָדוֹ לְחוֹרִין וְלִסְדָקִין לִבְדֹּק, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. וְהִקְשׁוּ: וְהָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין. וְתֵרֵץ: אָמַר רַב אָשֵׁי: שֶׁמָּא תֹּאבַד לוֹ מַחַט וְאָתֵי לְעַיּוֹנֵי בָּתְרַהּ. וְהִקְשׁוּ: וּכְהַאי גַּוְנָא לָאו מִצְוָה הִיא? וְהָתַנְיָא: הָאוֹמֵר סֶלַע זוֹ לִצְדָקָה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּחְיֶה בְּנִי וְכוּ'. וְתֵרֵץ: דִּלְמָא בָּתַר דְּבָדֵק אָתֵי לְעַיּוֹנֵי בָּתְרַהּ. עַד כָּאן. נִתְבָּאֵר מִכָּאן, דִּבְיִשְׂרָאֵל בְּכָל מִצְוָה שֶׁתִּהְיֶה מֻתָּר לוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ כְּדֵי לִזְכּוֹת בְּאֵיזֶה דָבָר, אֲבָל בִּבְנֵי נֹחַ חֵטְא הוּא לָהֶם.
וְרָאִיתִי לְמַהֲרִימַ"ט (סוף פרשת קדושים) שֶׁכָּתַב, דְּלֹא אָמְרוּ הֲרֵי זֶה צַדִּיק גָּמוּר אֶלָּא בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ שֶׁנִּמְשַׁךְ בָּהּ תּוֹעֶלֶת לַאֲחֵרִים, וְהֻקְשָׁה לוֹ מִסֻּגְיָא זוֹ דִפְסָחִים וְיִשְּׁבָהּ, יְעֻיַּן שָׁם. וּמִכָּל מָקוֹם דִּבְרֵי הָרַב שָׁם הֵם לְיַשֵּׁב קֻשְׁיַת הַתּוֹסָפוֹת שָׁם (ד"ה שיזכה) שֶׁהִקְשׁוּ מִמַּתְנִיתִין דְּאָבוֹת, אַךְ דַּעַת הַתּוֹסָפוֹת הוּא דְּאֵין לְחַלֵּק בֵּין מִצְוַת צְדָקָה לִשְׁאָר מִצְוֹת. וּמַהֲרָאנַ"ח פָּרָשַׁת שֹׁפְטִים חִלֵּק חִלּוּק זֶה דְמַהֲרִימַ"ט לְיַשֵּׁב קֻשְׁיַת הַתּוֹסָפוֹת, אַךְ בְּפָרָשַׁת בְּהַר הִכְרִיחַ מִסֻּגְיָא זוֹ דִפְסָחִים דְּאֵין לְחַלֵּק בֵּין צְדָקָה לִשְׁאָר מִצְוֹת, יְעֻיַּן שָׁם.
וְהִנֵּה כְּפִי מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ שֶׁאַבְרָהָם הָיָה נָבוֹךְ בַּחֲקִירָה זוֹ אִם יָצָא מִכְּלַל בֶּן נֹחַ לְגַמְרֵי אוֹ לֹא, מִשּׁוּם הָכֵי כְּשֶׁהָיָה הַשֵּׁם מַבְטִיחוֹ עַל נְתִינַת הָאָרֶץ לֹא שָׁאַל מֵאֵת הַשֵּׁם בְּאֵיזֶה זְכוּת תִּתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, דְּאִם תִּמָּצֵא לוֹמַר דְּלֹא יָצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ — חֵטְא הוּא לוֹ לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר כְּדֵי לִזְכּוֹת בִּירֻשַּׁת הָאָרֶץ. אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁרָאָה שֶׁאָמַר לוֹ הַשֵּׁם צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ לְפִי שֶׁאֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, וְאָמַר לוֹ גַם כֵּן "שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד", שֶׁזֶּה מוֹרֶה בְּהֶדְיָא אֵיךְ יָצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי. וְאַדְּרַבָּה, הַשֵּׁם תָּמַהּ עָלָיו אֵיךְ הָיָה מִסְתַּפֵּק בָּזֶה, וְאָמַר לוֹ (בראשית טו, ז): "אֲנִי יְיָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים", וּמֵאַחַר דְּהִצַּלְתִּיךָ מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ תִּפְשֹׁט מִנַּהּ שֶׁאֵין לְךָ דִין בְּנֵי נֹחַ, דְּאִם הָיָה לְךָ דִין בְּנֵי נֹחַ לֹא הָיִיתִי עוֹשֶׂה לְךָ נֵס, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר כָּל זֶה לְעֵיל בִּדְרוּשׁ שֵׁנִי. אִם כֵּן אֵפוֹא, מֵאַחַר שֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ בֵּרוּר גָּמוּר שֶׁיָּצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, אָז שָׁאַל מֵאֵת הַשֵּׁם "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה". כְּלוֹמַר, בְּאֵיזֶה זְכוּת תִּתְקַיֵּם בְּיָדִי? דְּיִשְׂרָאֵל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה כְּדֵי לִזְכּוֹת בְּאֵיזֶה דָבָר — הֲרֵי זֶה צַדִּיק גָּמוּר.
וְאֶל זֶה כִּוְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בַּמִּדְרָשׁ סֵדֶר שְׁמִינִי (פרשה יא סימן ה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: "עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד" (תהלים יח, כו). רַבִּי יְהוּדָה פָּתַר קְרָא בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ. בְּשָׁעָה שֶׁבָּא בַּחֲסִידוּת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא עִמּוֹ בַּחֲסִידוּת וְכוּ'. בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְבָּרֵר עַל עֲסָקָיו, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּרַר לוֹ עֲסָקָיו. אֵימָתַי נִתְבָּרֵר עַל עֲסָקָיו? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר: "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה". מָה כְּתִיב תָּמָן (בראשית טו, יג): "יָדֹעַ תֵּדַע". עַד כָּאן. הֲרֵי דְקָרֵי לֵהּ לְמַאֲמַר אַבְרָהָם שֶׁאָמַר 'בַּמָּה אֵדַע' שֶׁנִּתְבָּרֵר בַּעֲסָקָיו, וְדוּק.
וּבָזֶה נָבוֹא לְיַשֵּׁב מַאֲמָר הַקּוֹדֵם. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק, דְּבִשְׁלָמָא מַה שֶּׁהָיָה אַבְרָהָם מִתְפַּחֵד מִמַּה שֶּׁיָּרַד לְמִלְחֶמֶת הַמְּלָכִים וְנִצּוֹל — נִיחָא, שֶׁמֵּעַצְמוֹ רָדַף הַמְּלָכִים וְהַשֵּׁם עָשָׂה לוֹ נֵס שֶׁבִּמְתֵי מְעַט הִצְלִיחַ בְּאוֹתָהּ מִלְחָמָה, וְאִם כֵּן אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְקַבֵּל שְׂכָרוֹ. אַךְ מִמַּה שֶּׁיָּרַד לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִצּוֹל לָמָה הָיָה מִתְפַּחֵד? הֲלוֹא הוּא מָסַר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם וְהַשֵּׁם דַּרְכּוֹ לְהַצִּיל הַמּוֹסְרִים עַצְמָם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. תּוּ יֵשׁ לְדַקְדֵּק בְּהֶמְשֵׁךְ הַפְּסוּקִים הֵם הַמְדַבְּרִים (שם שם, א-ב): "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר יְיָ אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר, אַל תִּירָא אַבְרָם שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד. וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֲדֹנָי אֱלֹהִים מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי" וְגוֹמֵר. וְקַשְׁיָא טוּבָא. חֲדָא, מֶה הָיְתָה יִרְאָתוֹ שֶׁל אַבְרָם שֶׁהֻצְרַךְ הַשֵּׁם לֵאמֹר "אַל תִּירָא"? וְתוּ, בַּמֶּה שֶׁאָמַר לוֹ "שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד". וְכִי אַבְרָהָם הָיָה עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם מִפְּנֵי קִבּוּל שָׂכָרָ?! וַהֲלוֹא הָעוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם מִפְּנֵי קִבּוּל שָׂכָר — נִקְרָא עוֹבֵד מִיִּרְאָה וְלֹא עוֹבֵד מֵאַהֲבָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ם בְּפֶרֶק עֲשִׂירִי מֵהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה (דין א). וָעוֹד, מֵהֵיכָא תֵּיתֵי שֶׁלֹּא הָיָה שְׂכָרוֹ שֶׁל אַבְרָהָם מְרֻבֶּה? וְעוֹד יֵשׁ לִתְמֹהַּ בִּתְשׁוּבָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם "אֲדֹנָי אֱלֹהִים מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי", וְכִי עִקַּר הַשָּׂכָר שֶׁל צַדִּיקִים הוּא בָּנִים?! וַהֲלוֹא כַּמָּה חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה מֵתוּ בְּלֹא בָּנִים, וְעִקַּר הַשָּׂכָר הוּא לָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵיכִי קָאָמַר אַבְרָהָם דְּמַה שָּׂכָר יִתֶּן לוֹ מֵאַחַר שֶׁהוֹלֵךְ עֲרִירִי?
וְיֵשׁ מָקוֹם לְיַשֵּׁב דִּבְרֵי הַמַּאֲמָר בְּהָא דְכָתַב מַהֲרַ"שׁ יָפֶה סֵדֶר פְּקוּדֵי (פרשה נב סימן ג), דְּהָא דְאָמְרִינַן (פאה פ"א מ"א): אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם הָעוֹשֶׂה אוֹתָן אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, הַיְנוּ דַוְקָא כְּשֶׁנֶּהֱנָה דֶרֶךְ מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם; אֲבָל כְּשֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת דֶּרֶךְ נֵס — מְנַכִּין לוֹ מֵהַקֶּרֶן, וְכִדְאָמְרִינַן (תענית כ ע"ב), שֶׁאִם עוֹשִׂים לוֹ נֵס — מְנַכִּין מִזְּכֻיּוֹתָיו. וְאֶפְשָׁר שֶׁזֶּהוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב (בראשית לב, י): "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ, כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: "קָטֹנְתִּי" — נִתְמַעֲטוּ זְכֻיּוֹתַי. שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא, דְּעַל כָּרְחִין נִכּוּ לִי מִזְּכֻיּוֹתַי, שֶׁהֲרֵי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן, וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שֶׁקָּרַע אֶת הַיַּרְדֵּן בְּמַקְלוֹ, וְנֵס כָּזֶה אֵינוֹ מֵהַפֵּרוֹת אֶלָּא מֵהַקֶּרֶן. וְהַשְׁתָּא אָתֵי שַׁפִּיר דְּנָקַט יָרַדְתִּי לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִצַּלְתִּי, יָרַדְתִּי לְמִלְחֶמֶת הַמְּלָכִים וְנִצַּלְתִּי, תֹּאמַר נִתְקַבַּלְתִּי שְׂכָרִי. דְּנָקַט הָנֵי לְפִי שֶׁהֵם בְּנֵס.
אָמְנָם עַל פִּי הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים לְעֵיל יִתְיַשֵּׁב הָעִנְיָן הָדֵק הֵיטֵב. וְהִנֵּה כְּבָר כָּתַבְנוּ, שֶׁאַבְרָהָם הָיָה נָבוֹךְ בַּחֲקִירָה זוֹ אִם הָאָבוֹת יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי אוֹ לֹא, וְיוֹתֵר הָיָה דַעְתּוֹ נוֹטָה לוֹמַר שֶׁלֹּא יָצְאוּ, מִמַּה שֶּׁרָאָה בַּמַּזָּל שֶׁלּוֹ שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים וְהָיָה סָבוּר שֶׁהַטַּעַם הוּא מִשּׁוּם שֶׁהַשֵּׁם לֹא הָיָה מְשַׁנֶּה הַמַּזָּל בִּשְׁבִילוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל בִּדְרוּשׁ שֵׁנִי דִּבְנֵי נֹחַ הֵם תַּחַת הַמַּזָּל וְלָאו בִּזְכוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא. וְגַם כְּבָר נִתְבָּאֵר, שֶׁאִם תִּמָּצֵא לוֹמַר שֶׁאַבְרָהָם לֹא יָצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, אִם כֵּן מַה שֶּׁמָּסַר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּדִּין, לְפִי שֶׁבְּנֵי נֹחַ אֵינָם מְצֻוִּים עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וְכָל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ יַעֲבֹר וְלֹא יֵהָרֵג וְנֶהֱרַג וְלֹא עָבַר — הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, וְאִם כֵּן כְּפִי צַד זֶה רָאוּי הָיָה אַבְרָהָם לָחוּב בְּעַצְמוֹ. עוֹד נִתְבָּאֵר לְעֵיל בְּסָמוּךְ, שֶׁאִם לֹא יָצְאוּ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ אֵין שְׂכָרוֹ גָּדוֹל, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ דוֹאֵג, לְפִי שֶׁאֵינוֹ נֶעֱנָשׁ בִּידֵי שָׁמַיִם. וּבִהְיוֹת אַבְרָהָם עַל חֲקִירָה זוֹ נִתְיָרֵא הַרְבֵּה וְאָמַר: דִּלְמָא לֹא יָצָאתִי מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, וְאִם כֵּן אֵין שְׂכָרִי מְרֻבֶּה. וּמֵאַחַר שֶׁנִּצַּלְתִּי מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ, שֶׁלֹּא הָיִיתִי רָאוּי לְהַצָּלָה מֵאַחַר שֶׁעָשִׂיתִי שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן לִמְסֹר עַצְמִי, וְכֵן הַנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה לִי בְּהַצָּלַת הַמְּלָכִים, אִם כֵּן נִתְקַבַּלְתִּי שְׂכָרִי. שֶׁהֲרֵי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְפָנַי מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיִיתִי מְצֻוֶּה, וְעָשָׂה לִי נִסִּים כָּאֵלּוּ שֶׁלֹּא הָיִיתִי רָאוּי לָהֶם, אִם כֵּן נִתְקַבַּלְתִּי שְׂכָרִי. לָזֶה אָמַר לוֹ הַשֵּׁם: "אַל תִּירָא אַבְרָם שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד", כְּדִין מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה, לְפִי שֶׁיָּצָאתָ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ לְגַמְרֵי וְאַתָּה נֶעֱנָשׁ בִּידֵי שָׁמַיִם, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן יֵשׁ לְךָ לִדְאֹג וּלְהִצְטַעֵר וְחוֹשֵׁשׁ מֵחַטָּאת, הִנֵּה כִּי כֵן שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד.
וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם בַּעַל הַמַּאֲמָר: הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר: "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ". דְּהַכַּוָּנָה הִיא, שֶׁבָּא לוֹמַר, שֶׁמַּה שֶּׁאָמַר לוֹ הַשֵּׁם "שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד", הַטַּעַם הוּא לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁאַתָּה מִתְיָרֵא וּמִתְפַּחֵד דְּלֹא תַּעֲבֹר, אִם כֵּן שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד. וְהַכָּתוּב מְלַמְּדֵנוּ זֶה: "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ", וְתֵדַע לְמִי הוּא רַב טוּבְךָ, "לִירֵאֶיךָ" — כְּלוֹמַר, לְאוֹתָם שֶׁהֵם יְרֵאִים דִּלְמָא יַעַבְרוּ, וְיֵשׁ לָהֶם צַעַר בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת.
וְהִנֵּה כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אַבְרָהָם שֶׁאָמַר לוֹ הַשֵּׁם "שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁיָּצָא מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, עַל זֶה תָּמַהּ וְאָמַר: "אֲדֹנָי אֱלֹהִים מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי". כְּלוֹמַר, רְאֵה דְבָרֶיךָ סוֹתְרִים אֵלּוּ לְאֵלּוּ. דְּמֵאַחַר שֶׁאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי הָיִיתִי סָבוּר דְּהַטַּעַם הוּא לְפִי שֶׁלֹּא יָצָאתִי מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ וְהַמַּזָּל דּוֹחֲקֵנִי שֶׁאֵין לִי בֵּן; דְּאִם לֹא כֵּן, אֶלָּא דְיָצָאתִי מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, הֲרֵי אָמְרוּ אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. וְהַשְׁתָּא דְּאַתָּה אוֹמֵר לִי "שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד", אִם כֵּן אֵפוֹא לָמָה הַמַּזָּל דּוֹחֲקֵנִי? וַהֲלוֹא יִשְׂרָאֵל אֵינָם תַּחַת הַמַּזָּל. מִיָּד "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה", וְאָמַר לוֹ: צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ, שֶׁאֵין מַזָּל לְיִשְׂראֵל, וְאַתָּה קָדוֹשׁ יָצָאתָ מִכְּלַל בְּנֵי נֹחַ, וְיֵשׁ לְךָ דִין יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.