בצלאל ערש"י ועדיין ק' למה הוזכר שמו רק בארון ולא בשאר מלאכות, ובלוי"ח כ' ע"פ רש"י עקב (י" א') דהי' ב' ארונות, א"כ הוכרח לכתוב כאן בצלאל ולא זה ארון של משה, וע"ס בנין דוד על איכה דל"ח: דרוש מאא"ז הגה"ק ר' אלעזר מסאכאטשוב ז"ל:
הארון ע' בס' משך חכמה בארון לא נזכר בתים לבדים, ובשלחן ומזבח כ' בתים לבדים, משום שבית הוא העשוי לדירה שפעמים הוא בתוכו, ופעמים אינו ויוצא מן הבית, לכן בכל הנך שאין בו קבועין לעולם כ' בתים לבדים בתים לבדיהם, ולכן כ' אח"כ ויעש את הבדים, אבל בארון שקבועים בו לעולם לא כ' בתים לבדים, ולכן כ' ויעש בדי עצי שטים שלא הזכירן קודם ולא יתכן ליכתב את הבדים, - וע' ספרי עקב פסקו ל"ח, ומה ארון שלא נעשה לשכר ולא להפסד אלא לשברי לוחות שבו נתברך בשבילו כו' מבואר מכאן דארון שהביאו בשילה הי' ארון שבו הי' שברי לוחות מונחין, וזה מתנגד לתוס' עירובין ס"ג: ד"ה כל, שהעלו ע"פ ספרי דארון של שילה הי' של לוחות שלמות והוא שעשאו בצלאל ע"ש, ותוס' סוטה מ"ב: ד"ה מפני, וע"ע ירו' שקלים פ"ו ה"א ב' ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר, א' תורה נתונה בתוכו, וא' שברי לוחות נתונין בתוכו, זה שתורה בתוכו הי' מונח באהל הה"ד וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה (שלח י"ד מ"ד), שהי' שברי לוחות נכנס ויוצא עמהן, ורבנן אמרו ארון א' הי' ופעם א' יצא בימי עלי ונשבה וכו' וע"ש ביפה מראה: