אדם כו' ט' ט' וטאטתיה וגו'. ר"ל כדאיתא בא"ע כל המפרשים אמרו כי אין למלה הזאת אחות גם המלה כפול בפסוק וה"ק וטאטיתיה כלומר אותן שמניניהם הולכים בט' ט' במטאטי דהיינו בט' ט' ימים יכולים להשמד ולחבל אבל במלואת י' ימים אינן יכולים להשמד ולחבל עיין סימן תתשנ"ג והטעם שאינם הולכים ומניניהם רק ט' ט' ולא יו"ד יו"ד ואינם יכולים להשמד ולחבל בנשלם י' ימים לפי שאין להם שום שייכות במנין עשרה כי העשירי הוא קודש בכ"מ ומטעם זה נמי עשרה אין בהם משום זוגות עיין מהרש"א ע"פ ועיין לעיל רל"ה ולמה דוקא הוא סכנה אם יגיד כו' וזהו שמסיים ואשמדאי קפיד וכו' כלומר כיון שיש לו רשות להזיק בזוגות ע"כ קפיד אמאן כו' א"כ לפי טעם זה קשה למה לא קפיד במנין עשרה ואין בו משום זוגות מזה מוכח שאין לו שייכות במנין עשרה כנ"ל:
ומלאך המות כשבא כו' ר"ל הכלבים והבהמות רואים ויודעים כשמלאך המות מלאכי חבלה באים לעיר והאדם אינו רואה ויודע משום שזה הוא לטובת בני אדם שאם יגיד מה שראה סכנה הוא לו כנ"ל ע"כ אינו רואה וזהו שמסיים ולולי שבני אדם כו' היו רואים כו'. ולכן ותלחץ לעבור כו'. ר"ל כיון שנכנסה לגבול המלאך כמו שאיתא בסמוך ולכן ותלחץ רגל בלעם אל הקיר מגבול המלאך כדי לעבור המלאך במקום הנגזר לו:
ותדע כו' כשרואה הכלב ממש כנגדו כו'. ר"ל כשרואה הכלב מלאך המות ממש כנגדו אין כו'. ויעקב בן דודי ניסה כו'. ענין זה הובא גם בש"כ על התורה פרשת בא. נ"א וכמו האתון כו' והרגה המלאך שנאמר כי וגו' מלמד שהחי' אותו והיה לכפרה לבלעם כי כו' ר"ל לולא נטתה לא העכבה בלבד קראתיך על ידי כי גם ההריגה ואותה החייתי אבל עתה שנטתה אותה הרגתי וע"י זה לא הרגתי אותך ושפיר קאמר מלמד שהחיה אותו הריגת האתון והיה לכפרה לבלעם כי כו'. ואשמדאי כו'. עיין בתחלת הסימן:
לכך מענין אותו. ר"ל זה גורם עניות לכן מענין אותו: