אביי אמר והוא עבר לפניהם. קשה לאמוראי אחריני דכיון דאיכא קרא בתורה אמאי מייתו מדברי קבלה הא מד"ת עדיף לקוטי רבינו בצלאל כ"י ועמ"ש הרמ"ע באלפסי זוטא הבאתיו בס' הקטן מחב"ר א"ח סי' תל"ב ע"ש ודוק:
האל הרב את ריבנו וכו'. הנכון שלא לומר תיבת האל כי כבר אמר אלהינו מלך העולם. וכבר אני בעניי עמדתי על זה ועל דברי האחרונים בס"ד בספרי הקטן ברכי יוסף סי' תרצ"ב ובקונטריס שיורי ברכה שם וסי' קפ"ט בס"ד ע"ש:
רבי לוי אמר כנגד עשרה הלולים שאמר דוד בספר תהלים. כרגע נראה לי ס' טורי אבן וראיתי להרב שהקשה דבר"ה דף ל"ב בעשרה מלכיות כנגד עשרה הלולים פריך הלולים טובא הוו ומשני הני דכתיב בהו הללוהו בתקע שופר ואמאי הכא לא פריך ומשני כי התם ותו דאי הכא ה"ט משום בתקע שופר מה ענין שופר לקריאת התורה של כל השנה ומסיק דהא דהכא הם עשרה מיני שבח שיש בס' תהלים כמ"ש בפסחים דף קי"ז זהו תורף דבריו בקיצור ע"ש באורך. ואני בעניי אומר דהא דא"ר לוי הכא פירושו כי התם על עשרה הלולים שיש במזמור הללו אל בקדשו דהא ר' לוי עצמו מר ניהו דאמר בר"ה כנגד עשרה הלולים וכן הגירסא בעין יעקב שם והיא נסחא דווקנית דהני אמוראי דיהבי טעמא הכא רב יוסף ור' לוי ור' יוחנן הן הם אמוראי דהתם וכל חד ישנו בנותן טעם הכא כי התם וטעם א' עולה לשניהם ומסתמא עשרה הלולים דהכא אינהו כי התם ומה גם דר' לוי קאמר תרוייהו וגם הלשון משמע הכי דהול"ל בעשרה מיני שבח שנאמר ס' תהלים דמלבד דהע"ה נביאי אחריני אמרו ולמה ליה למימר שאמר דוד. ומה שהקשה אמאי לא פריך ומשני לה כהתם כבר כתבו התוס' בכמה דוכתי דהכי ארחא דש"ס. ותו דהכא לא שייך להקשות דמה ששאל הני עשרה כנגד מי הכונה תיסגי בט' לג' עולים ומשני שפיר ואין להקשות הלולים טובא הוו. גם מה שהקשה דמה ענין שופר לקריאת התורה ע"פ האמור ל"ק דכיון דאין להקשות הלולים טובא הוו אין צורך לתרץ משום בתקע שופר. ותו דה"נ שייך שופר דהתורה נתנה בשופר כמו שנ"ט רש"י בר"ה במ"ש כנגד עשרת הדברות ע"ש ודוק הטב כי קצרתי ועמ"ש הרב מהר"ם ן' חביב שם בר"ה: